^ 1.לדוגמא: שמואל ב' כ, טו.
^ 2.רש"י שם.
^ 3.איכה ב, ח.
^ 4.פסחים פו, א.
^ 5.רש"י שם.
^ 6.תהלים מח, יג-יד.
^ 7.תהלים קכב, ז.
^ 8.מידות ב, ג.
^ 9.כלים א, ח.
^ 10.ראה לשון הרא"ש על מידות שם: "ומסתבר שהיה הולך על פני כל המזרח מצפון לדרום...". וכן משמע מרש"י בשבת צא, ב ד"ה חוץ: "להיקף החיל שלפני עזרת נשים, או לעזרת נשים שהיא בחיל".
^ 11.ע"פ דעת ר"י בתוספות חולין ב, ב ד"ה שמא, וכפי שמבארו ברמב"ן שם: "מן החיל ולפנים דרך כניסה".
^ 12.כך נראה מלשון הרמב"ם (בית הבחירה ה, ד-ז): "לפנים מן החיל עזרה... ולפני העזרה במזרח היתה עזרת הנשים"; כך נראה מתוספות בזבחים לב,א; וכן כותבים הראבי"ה בחידושים וביאורי סוגיות אלף תקמה והכפתור ופרח פרק ו, וכן כתב הגר"א בחידושיו למידות ב, ג.
^ 13.מידות א, ה.
^ 14.ראה תוספתא כלים בבא קמא א, ז, (מובאת בפירוש המשנה לרמב"ם בכלים שם).
^ 15.ראב"ד בית הבחירה שם; רשב"א יבמות ז, ב וחולין ב, ב; ר"ש ורא"ש כלים שם; תוספות שאנץ סוטה כ, ב; תוספות ישנים יומא מד, ב; וכך נוקטים הפוסקים האחרונים, ראה כסף משנה ביאת מקדש ג, ט, וכן גר"א כלים א, ח, ועוד רבים.
^ 16.כך משמע מהרמב"ם בית הבחירה ז, טז; ולשיטתו שם, שמקורה בספרי בתחילת נשא, התורה קבעה להרחיק בשילוח הטמאים, כל מי שטומאתו חמורה יותר, להרחיקו ממחנה שכינה וכך מסביר המהר"י קורקוס שם, וכן משמע מרבנו חננאל ביומא מד, ב, וכן עולה מדברי הרמב"ם ביאת מקדש א, טו, וראה שערי היכל על יומא מערכה ק.
^ 17.רמב"ם ביאת מקדש ג, ט.
^ 18.ר"ש, רא"ש ורע"ב במידות ב,ג; רש"י ביומא טז,א, ועוד. לשיטתם, החיל האמור בגמרא בפסחים, אינו אלא חומת העזרה, שהיתה נמוכה בחלקה.
^ 19.מהר"ם קזיס בביאורו למידות ב, ג; וכן נראה מלשון הראבי"ה שם: "והחיל רחבו י' אמות מן המזרח למערב, וארכו על פני כל הר הבית מצפון לדרום".
^ 20.שקלים ח, ד.
^ 21.רמב"ם בית הבחירה ה, ג. איכה ב, ח. לדברי הגמרא בפסחים פו, א, הפסוק המתאר חומה מתייחס לחומת העזרה. הראשונים שאינם מפרשים כרמב"ם, נוקטים כי היו שני סוגים של 'חיל', אחד שטח, ואחד חומה. הכפתור ופרח (פרק ו) מכנה את חומת העזרה "החיל".
^ 22.ראה בדברי הרמב"ם בית הבחירה ו, א. המאירי במידות כותב כי רוחב החיל היה עשר אמות, וזה היה גם גובהו.
^ 23.מידות ב, ג.
^ 24.רש"י ותוספות רי"ד יומא טז, א.
^ 25.סמ"ג עשין קסג.
^ 26.ראה רמב"ם בית הבחירה ו,א; סמ"ג שם; מאירי יומא טז,א. כן ראה חנוכת הבית לר"מ חפץ אות א. כן וראה מלחמות היהודים ספר ה פרק ה; וראה עוד להלן.
^ 27.תפארת ישראל מידות שם אות כג.
^ 28.משנה פסחים סד, ב; רמב"ם קרבן פסח א, יז.
^ 29.גמרא סנהדרין פח, ב. אמנם בתוספתא לסנהדרין שם, וכן בתוספתא? חגיגה פרק ב, וכן ברמב"ם סנהדרין ג, ט, מצינו שהסנהדרין ישבה בהר הבית, אך נראה שאין מחלוקת בדבר, אלא בית המדרש היה בחיל שבהר הבית.
^ 30.פרה ג, יא; רמב"ם הלכות פרה ג, ד. וראה לעיל שהיו שוטחים את הפרוכת בחיל.
^ 31.ר"ש כלים א, ח.
^ 32.פירוש אברבנאל על יחזקאל פרק מ.
^ 33.תוספות יום טוב מידות ב, ג. בשאילת יעב"ץ (ח"ב סי' יז) כותב, כי לא היו נותנים לגויים להיכנס להר הבית כלל שלא לצורך; ובמקום צורך, גויים נכנסים עד החיל. אולם גר תושב (שלדעתו אינו נכלל באיסור) יכול להיכנס לחיל במקום צורך, כמו להדליק את המדורה בבית המוקד עבור הכהנים.
^ 34.שו"ת יביע אומר ח"ה יורה דעה סי' כו, ודלא כמהרי"ט המובא בספר דרך הקודש למהרח"א אלפנדרי. וראה במקדש דוד סימן לח: "כשנכנס עכו"ם לחיל צריכים ישראל להוציאו משם, דהוי כמו שרץ הנמצא במקדש, דאיכא מצווה על הכל להוציאו...".
^ 35.תפארת ישראל בתחילת מידות בועז אות א. וראה 'אמונות ודעות' לרס"ג מאמר ח, האומר, שהנבואה: "בנו בני נכר חומותיך", הכוונה היא שעתידים גויים לבנות את בית המקדש.
^ 36.שו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימן יז.
^ 37.שו"ת שאילת יעבץ שם.
^ 38.זבים ה, יא.
^ 39.פסחים סח, א. ובגמרא ביומא ו, א; מוסבר, כי הכוונה היא לעניין טומאתם, ששניהם אב הטומאה וטמאים טומאת שבעה.
^ 40.ר"ש זבים שם.
^ 41.רמב"ם בית הבחירה ז, טז; ביאת מקדש ג, ה.
^ 42.תוספות זבחים לא, ב ד"ה ובטמאים; תוספות חולין ב, ב ד"ה שמא; רשב"א חולין שם. גם במקדש דוד לח, דקדק מדברי הרמב"ם, בהלכות בית הבחירה ז, טז; וביאת מקדש ג, ה; שם הוסיף את איסור כניסת בועלי הנידות לחיל, ואינו מזכיר את טמאי השרץ, מכאן שדעתו טמאי שרץ ונבילה מותרים בחיל.
^ 43.תוספות רא"ש יבמות ז, ב; רשב"א ביבמות שם.
^ 44.פסחים סז, א.
^ 45.שו"ת רדב"ז ח"ב סימן תרלג וסימן תרצא. וראה 'בית ה' נלך' פרק ט.
^ 46.יוסף בן מתתיהו כותב שהיו ארבע עשרה מדרגות, וייתכן שהדבר תלוי בהפרשי הגובה.
^ 47.מלחמת היהודים ספר ה, פרק ה, ב; וראה בספר חצרות בית ה', לרב זלמן קורן, פרק ד, ובמאמרו ב'מעלין בקודש' גיליון י"ד.