מאמר תשיעי חלק י"ב | בשביל הנשמה | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
אמונות ודעות

קטגוריה משנית

45788

4 דק' קריאה

מי מקבל ייסורים
- ט - 588 אֲבָל תְּשׁוּבַת הַשְּׁאֵלָה (הַתְּשִׁיעִית), מִי אֲשֶׁר הֵם רְאוּיִים לַיִּסּוּרִים הָאֵלֶּה? נֹאמַר, הַכּוֹפְרִים וְהַמְשַׁתְּפִים*, וּבַעֲלֵי הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת אֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה. אַךְ הַכּוֹפְרִים וְהַמְשַׁתְּפִים הוּא אֲשֶׁר אָמַר בָּהֶם (ישעיה סו, כד): וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי. וּבַעֲלֵי הַעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת, הֵם אֲשֶׁר נִכְתַּב בָּהֶם כָּרֵת אוֹ מִיתוֹת בֵּית דִּין, כִּי כַּאֲשֶׁר יִכָּרְתוּ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, יוֹצִיאוּם אֶל הַכָּרֵת בָּעוֹלָם הַבָּא מִבֵּין הַצַּדִּיקִים גַּם כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה. וְאִם לֹא יַכְרִיתֶנּוּ, אֲבָל הִשְׁלִים יָמָיו כְּדֵי שֶׁיַּאֲרִיךְ לוֹ וְעִם כָּל זֶה לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה, יִהְיֶה עָנְשׁוֹ יוֹתֵר קָשֶׁה, וְהַכָּרָתוֹ מִבֵּין הַצַּדִּיקִים יוֹתֵר רָאוּי, מִפְּנֵי שֶׁהֶאֱרִיךְ לוֹ וְלֹא שָׁב. 589 וְאִם לֹא יִהְיֶה מִכָּל אֲשֶׁר סִפַּרְנוּ מְאוּמָה, מַה שֶּׁהוּא זוּלָתָם הֵם קַלּוֹת וִיכֻפְּרוּ לוֹ. 590 וְאִם יֹאמַר אוֹמֵר בְּאֵי זֶה דָּבָר יְכֻפְּרוּ לוֹ מִבְּלִי תְּשׁוּבָה? נֹאמַר, הֲלֹא הִקְדַּמְנוּ הַמַּאֲמָר שֶׁאֵין לָהֶם כִּי אִם קַלּוֹת, וְאָמַרְנוּ שֶׁזֶּה מְחַיֵּב שֶׁכְּבָר נִזְהֲרוּ מִן הַחֲמוּרוֹת, וְלֹא נִזְהֲרוּ מֵהֶם עַד שֶׁקִּיְּמוּ שֶׁכְּנֶגְדָּם, וְלֹא כָּפְרוּ אֲבָל הֶאֱמִינוּ, וְלֹא שִׁתְּפוּ אֲבָל יִחֲדוּ, וְלֹא רָצְחוּ וְלֹא גָּנְבוּ וְלֹא נִאֲפוּ, אֲבָל עָשׂוּ בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. וּמִי שֶׁהוּא עַל הַדֶּרֶךְ, רֹב מַעֲשָׂיו זְכֻיּוֹת וְהָעֲבֵרוֹת הַמְּעַטּוֹת הָהֵם כְּנֶגֶד אֵלֶּה, יְשַׁלְּמוּ לוֹ עֲלֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיֵצֵא נָקִי, כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְתִּי בְּמַאֲמָר הַחֲמִישִׁי.

האם נמצאים כולם יחד בעולם הבא
591 אֲבָל הַשְּׁאֵלָה (הָעֲשִׂירִית) הִיא, הֲיִתְקַבֵּץ קְצָתָם עַל קְצָתָם? אֹמַר, כְּפִי אֲשֶׁר הִסְתַּכַּלְתִּי וּמָצָאתִי, כִּי הַצַּדִּיקִים וְהָרְשָׁעִים רוֹאִים קְצָתָם אֶת קְצָתָם בִּרְאוּת בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּצַּדִּיקִים (ישעיה שם): וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי. וְכָל אֲשֶׁר יִתְבָּרֵר לָהֶם יִסּוּרָם, יֹאמְרוּ יִשְׁתַּבַּח מִי שֶׁהִצִּילָנוּ מִן הַיִּסּוּרִין הָאֵלֶּה, וְיִשְׂמְחוּ וְיָגִילוּ בְּעִנְיָנָם. 592 וּכְמוֹ שֶׁאָמַר עַל הָרְשָׁעִים (שם לג, יד): פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים, יִתְמְהוּ עַל הַצַּדִּיקִים אֵיךְ יַעַבְרוּ עַל הָאֵשׁ הַיּוֹקֶדֶת וְלֹא תַזִּיקֵם וְיֵאָנְחוּ עַל מַה שֶּׁאָבַד מֵהֶם מֵהַגְּמוּל. 593 וְכַאֲשֶׁר דִּמָּה אוֹתָם שָׁמָּה כַּאֲנָשִׁים, נִקְרְאוּ לֶאֱכֹל לִסְעֻדָּה, וַאֲחֵרִים שֶׁזֻּמְּנוּ לְיִסּוּרִים, וְהֵם רוֹאִים אוֹתָם וְנֶאֱנָחִים, הוּא אָמְרוֹ (שם סה, יג): לָכֵן כֹּה אָמַר ה' הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ וגו'. 594 אֲבָל הַצַּדִּיקִים קְצָתָם עִם קְצָתָם, מִי שֶׁמַּעֲלָתוֹ מֵהֶם קְרוֹבָה לְמַעֲלַת אַחֵר יִפְגָּעֶנּוּ*, וְאִם תִּהְיֶה רְחוֹקָה לֹא יִפְגָּעֶנּוּ. וְעָלָה בְּדַעְתִּי, הָעֲנוּשִׁים כָּל שְׁנַיִם מֵהֶם שֶׁתִּהְיֶה מַעֲלוֹתָם קְרוֹבוֹת זוֹ לָזוֹ אֵינָם נִפְגָּשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהַיִּסּוּרִים פּוֹסְקִין* בֵּינֵיהֶם וְטִרְדָּתָם בָּהֶם:
___________________________

אמונות ודעות (105)

בשביל הנשמה

127 - מאמר תשיעי חלק י"א

128 - מאמר תשיעי חלק י"ב

129 - מאמר תשיעי חלק י"ג

טען עוד

וְהַמְשַׁתְּפִים – מאמינים בשיתוף דברים נוספים עם האלוהות. יִפְגָּעֶנּוּ – יפגשנו. פּוֹסְקִין – מפסיקים.

ביאורים
588 -ט- אילו אנשים לא זוכים לעולם הבא?
ועתה נשיב על השאלה מי הם האנשים שיסבלו ייסורים בעולם הבא? ישנם שני סוגים של אנשים כאלו: א. הכופרים בה' ובעלי השיתוף, ועליהם נאמר (ישעיה סו, כד): "ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואישם לא תכבה...". ב. אנשים שעברו עבירות חמורות שהעונש עליהן כרת או מיתת בית דין. אם ה' מכרית אותם מהעולם הזה, הם נכרתים מבין הצדיקים גם בעולם הבא, כי לא עשו תשובה. ואם ה' האריך אפו ולא המית אותם והחזיקו במעשיהם הרעים, בודאי ראויים להכרת מבין הצדיקים ולעונש קשה, מפני שאף שה' האריך אפו לא שבו.
589 אדם שלא עבר בעבירות חמורות הללו אלא על עבירות קלות, יזכה לחלק לעולם הבא, מפני שהעבירות הקלות נמחלו.
590 ואם ישאל אדם, במה התכפרו העבירות האלו, הרי לא שב בתשובה? יש לומר, שעצם העובדה שלא עבר עבירות חמורות אלא רק עבירות קלות, לא עבד עבודה זרה, לא גנב או נאף או שפך דמים, מעיד על כך שעמד בניסיונות רבים מאוד ושהוא עדיין מאמין בקב"ה, לכן הקב"ה מעניש אותו בעולם הזה ומזכהו לחיי העולם הבא.
591 על השאלה, האם בעולם הבא בני האדם נפגשים ונמצאים יחדיו נשיב, שהצדיקים והרשעים רואים אלו את אלו, ולמדנו זאת מהפסוק (ישעיה סו, כד): "ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואישם לא תכבה והיו לדראון לכל בשר", מלמדנו הפסוק שהצדיקים יראו את יסורי הרשעים וישבחו את ה' על שהציל אותם מעונשם של הרשעים.
592 וכן מצאנו ברשעים, שנאמר (ישעיה לג, יד): "פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם", כלומר הרשעים יביטו בצדיקים, ויתמהו כיצד אין האש מזיקה אותם ויצטערו של שאיבדו במעשיהם מעלה זו. (נראה שדברי רבנו מבוססים על הסברו לעיל, שלאש יש כמה תכונות, הרשעים יסבלו מחומה והצדיקים יהנו מאורה).
593 הנביא המשיל זאת לסעודה שזומנו אליה אנשים שונים, יש שזומנו לסעוד, ויש שזומנו כדי שיראו את הסועדים נהנים מהסעודה, אך אסור להם להתקרב אליה, וכך נאמר בישעיה (סה, יג-יד): "הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו, הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו, הנה עבדי ישמחו ואם תבושו, הנה עבדי ירונו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו".
594 עד כאן אמרנו, שהצדיקים והרשעים יוכלו לראות אלו את אלו אך לא יפגשו ממש, ועתה נוסיף, שצדיקים הקרובים זה לזה במעלתם, יפגשו עם צדיקים הקרובים אליהם במעלתם, אך לא עם צדיקים שמעלתם רחוקה ממעלתם. ונראה שהרשעים לא יוכלו לפגוש גם את הקרובים אליהם במעלתם, מפני שיהיו עסוקים בכאבם ובצערם.

לב הדברים
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, אבל יש מי שצריכים לעבור ייסורים כדי לזכות בחלקם. טעם הדבר הוא מפני שהם ניתקו עצמם ממקור החיים בעולם הזה, ועליהם לתקן זאת בעולם הבא. הניתוק מתרחש בשני אופנים: בכפירה בה' ובעבֵרה על העבֵרות החמורות שבתורה. בשני מקרים אלו ישנה פגיעה מהותית בקשר לה', ופגיעה באפשרות של קבלת השכר לנשמה. אמנם דוקא העובר על עבֵרות חמורות שבתורה מתנתק מהקב"ה, ולא מי שנשמר מעבֵרות אלו, גם אם הוא נכשל בעבֵרות קלות יותר. אבל לדעת הרמב"ם, גם העובר עבֵרה קלה באופן קבוע נחשב למורד בה', מפני שמוציא את עצמו כביכול מתחת שלטון ה'.
הקב"ה אינו בא בטרוניה עם בריותיו, ולא מקפח שכר כל בריה, ולכן אפילו יהודי מאמין שעבר במקרה עבֵרה קלה, נענש רק בעולם הזה ולא בעולם הבא. עצם האמונה שלו, שעליה שמר אותו יהודי, היא נקודת הקדושה המחיה את נשמתו. כפי שלמדנו כבר, העונש נמדד מידה כנגד מידה, אבל ה' מכיר גם בנסיבות העבֵרה. היצר הרע מתגבר במיוחד כלפי עם ישראל, ולכן יש משיכה לחטאים, אלא שמי שנשמר בכל זאת מהעבֵרות החמורות, מגלה ומגלם את דבקותו בקב"ה, וזכאי לשכרו משמים.