פרק י"ח חלק ג' | בשביל הנשמה | בית המדרש

קטגוריה משנית

4 דק' קריאה

משה ומשיח כעין הפרי הגדל בקליפה
וְעוֹד יֵשׁ לְךָ לְהָבִין, כִּי מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל בְּהִתְחַדְּשָׁהּ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהִתְחִיל מֶמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא הָיָה מַלְכוּת קֹדֶם זֶה לְיִשְׂרָאֵל, וְלֶעָתִיד מַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ מַלְכוּת חֲדָשָׁה, הִיא יוֹצְאָה מִן הַמַּלְכוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִּפְנֵי זֶה. וְזֶה כִּי מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ מַדְרֵגָה אֱלֹהִית פְּנִימִית, הִיא צוֹמַחַת מִתּוֹךְ מַלְכוּת בִּלְתִּי קְדוֹשָׁה, שֶׁכָּךְ רָאוּי לְמַלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לָהּ מַעֲלָה אֱלֹהִית, מַעֲלָה פְּנִימִית, וְהַכֹּל רָמְזוּ בְּמַה שֶּׁאָמַר (יחזקאל כח, יח): וָאוֹצִא אֵשׁ מִתּוֹכְךָ, כִּי יְצִיאַת הַקְּדֻשָּׁה הַנִּמְשֶׁלֶת בָּאֵשׁ 1 לְדַקּוּת הָאֵשׁ, תֵּצֵא מִתּוֹךְ דְּבַר חֹל, וְשׂוֹרֵף אֶת הַכֹּל. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁהַפְּרִי כַּאֲשֶׁר הוּא בִּלְתִּי נִשְׁלָם הוּא בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה, עַד שֶׁהַפְּרִי גָּדוֹל וְעוֹמֵד עַל שְׁלֵמוּתוֹ, וְאָז כַּאֲשֶׁר הַפְּרִי גָּדוֹל נִפְסְדָה הַקְּלִפָּה מִכֹּחַ גִּדּוּל הַפְּרִי, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַדְרֵגָה פְּנִימִית הוּא יוֹצֵא מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁהוּא חִיצוֹן לוֹ. וּלְכָךְ הָיָה גָּדֵל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּבֵית פַּרְעֹה, לִהְיוֹת יוֹצֵאת הַמַּדְרֵגָה הַקְּדוֹשָׁה הָאֱלֹהִית שֶׁהָיָה לְמֹשֶׁה מִתּוֹךְ דָּבָר הַחָמְרִי, 2 דְּאִם לֹא כֵן לֹא הָיָה אֶל הַנִּבְדָּל מַדְרֵגָה פְּנִימִית. וְהָבֵן דָּבָר זֶה כִּי הוּא עָמֹק מְאֹד, וְהוּא יָדוּעַ לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעִנְיַן דְּבָרִים הַנִּבְדָּלִים הַיּוֹצְאִים וּמִתְעַלִּים מִתּוֹךְ הַדְּבָרִים הַחָמְרִיִּים. וְכֵן מָשִׁיחַ יוֹשֵׁב בִּמְדִינַת אֱדוֹם. וְהִנֵּה הֶאֱרַכְנוּ בָּזֶה מְאֹד, כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לְהָבִין הַסִּבָּה לָמָּה נִתְגַּדֵּל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּבֵית פַּרְעֹה, וְדַי בָּזֶה.
____________________________
ועוד יש להבין את הטעם לכך שמשה גדל בבית פרעה. כאשר מלכות ישראל מתחדשת, כמו שהיה ביציאת מצרים, שאז התחילה לראשונה מלכות ישראל שהרי לא היתה לישראל מלכות קודם לכן, וכן בעתיד כשתתחדש מלכות המשיח, היא צומחת מתוך המלכות הקודמת לה. הסיבה לכך, מכיון שמלכות ישראל היא מלכות קדושה שיש לה מעלה רוחנית אלוקית, לכן היא צומחת מתוך מלכות שאין בה קדושה, וכך ראוי להיות, כמו שרמז יחזקאל באמרו: ואוציא אש מתוכך. המלכות הקדושה רמוזה באש, 1 שיש לה חומר דק מאד, והיא יוצאת מתוך החומר ושורפת את הכל. כך מצוי גם במציאות הטבעית, כל עוד הפרי לא שלם, הוא נמצא בתוך קליפה, ורק כאשר הוא גדל ונשלם, נפסדת הקליפה מכוח גידולו של הפרי. הסיבה לתופעה זו, כי כל דבר שיש לו כח פנימי, יוצא מתוך דבר המכסה אותו מבחוץ. לכן גדל משה בבית פרעה, כדי שתצא מעלתו הרוחנית מתוך דבר חומרי. 2 אם לא היה יוצא משה מתוך החומריות, לא היתה לו המעלה הרוחנית הפנימית. הבן דבר זה, כי הוא רעיון עמוק מאד, הידוע למי שמבין ביציאת הדברים הרוחניים והתעלותם מתוך הדברים החומריים. מסיבה זו יושב המשיח במלכות אדום. הארכנו בעניין זה, כי הבנת הסיבה למה גדל משה בבית פרעה חשובה ביותר. ואין להאריך עוד.

ביאורים
אתמול ראינו שנפילתה של מלכות פרעה היא המביאה לתחילתה של מלכות ישראל. כמו כן, נפילת מלכות אדום היא ההכנה להקמת מלכות המשיח. על גבי הסבר זה מוסיף המהר"ל ביאור עמוק יותר; לא רק נפילת המלכויות מקדמת את העולם למלכות ה', אלא אף מהמלכויות עצמן צומחת מלכות ה'.
מלכות ישראל ומלכות המשיח הן מלכויות אלוהיות שבהן רצון הבורא הוא מטרת החיים כולם. לעומת זאת, ישראל קודם יציאת מצרים, והאנושות קודם מלכות המשיח, אינם מוכנים עדיין למדרגת חיים עליונה זו. אף-על-פי שהם אינם בדרגה אלוהית, וממלכתם אינה מנוהלת על פי ערכים אלוהיים, הם אינם מנותקים לחלוטין מהרצון האלוהי; בעומק החיים, ברובד נסתר ופנימי, קיימת בתוך המלכויות שאיפה למלכות ה'. שאיפה פנימית זו יוצרת תהליכים של צמיחה נסתרת, שתביא אותם בסוף אל מלכות ה'. דרך מלכויות החול מובילה מלכות הקדושה תהליך באנושות, ובתוך אותן מלכויות נסתרת צמיחת מלכות ה'. כאשר התהליך יבוא לסיומו, האנושות תקבל את מלכות ה', וממילא כל מלכות אחרת תתבטל.
משל לדבר אפשר לראות בפֵרות שקליפתם אינה אכילה (שקד וכדומה). ברור שמטרתו של העץ היא להצמיח את הפרי. אך הפרי אינו מבשיל ברגע אחד אלא נצרך לתהליך של גדילה והבשלה. תהליך זה אינו יכול להיעשות בגלוי, מפני שהפרי הוא עדין, רגיש ופגיע, ואם יהיה מגולה הוא יתקלקל. לכן העץ עוטף את הפרי בקליפה שמגינה עליו מבחוץ. למתבונן מבחוץ על תהליך הגדילה נראה שהקליפה גדלה, אך בסוף מתברר שהקליפה נופלת, ותחתיה מתגלה פרי בשל.
בנמשל, מלכות ה' היא הפרי. העולם צריך לעבור תהליכים של גדילה והבשלה כדי להגיע למלכות ה'. אבל תהליך זה לא יכול להיות גלוי, מפני שהחיים כרגע אינם בדרגה של הפנימיות שלהם – העולם מרוחק מהצדק ומהיושר האלוהי, והנשמה אינה מאירה בצורה מלאה. בינתיים נראה כאילו החיצוניות היא זו שגדלה, אך בעומק החיצוניות, ומבלי לעורר תשומת לב, מתפתחת והולכת הפנימיות עד שתבשיל ותפרוץ ותתגלה. אז יתברר שכל התהליכים היו באמת צמיחה של מלכות ה'.

הרחבות
המשיח שלעתיד לבוא
וְלֶעָתִיד מַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ מַלְכוּת חֲדָשָׁה, הִיא יוֹצְאָה מִן הַמַּלְכוּת הָרִאשׁוֹנָה. המהר"ל כאן מסביר שהמשיח שלעתיד לבוא יצמח מתוך המלכות הקיימת. כך כותב גם הרד"ק בתהילים, על הפסוק " בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה " [קמו, ג]: "כי לה' לבדו התשועה והוא יסובבנה על יד בני אדם, כמו שסיבב תשועת גלות בבל על ידי כורש. וכן לעתיד יסובב גאולת ישראל על ידי מלכי הגויים שיעיר את רוחם לשלחם ... וזה יהיה לפי שבטחו ישראל בגלותם בא-ל יתברך לבדו". (ראה עוד בדרישת ציון, עמ' 40)
את עומק העניין מסביר הרב יששכר שלמה טייכטל בספרו 'אם הבנים שמחה': "והנה מבואר בספרי המקובלים, שבעת שהשם יתברך רוצה לעשות איזה דבר גדול בעולם שנוגע לעליונים בשמי שמים ולתחתונים בארץ, אז השם יתברך מעטף דבר זה בכמה מיני עיטופים, ואפילו באמצעים שאינם נאים ועוד הם כעורים, כדי שלא ירגישו בזה הדינים והמקטרגים... דיען (=כיוון) שאורו גדול כל כך, לעילא ולעילא עד גבהי מרומים, מוכרח היה להעליטו במכסה" (פ"ב, אות יג, ועיין שם בהרחבה).

לעילוי נשמת ר' שמריהו בן ר' מרדכי ז"ל
להצלחת טליה חמדה בת אליהו חיים הי"ו