האדמור הזקן- חלק א | בשביל הנשמה | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

בית המדרש

קטגוריה משנית

615

2 דק' קריאה

מדוע נבחר יום ראש השנה להיות ראש השנה? מה מיוחד בתאריך זה? בדברי חז"ל מצויים שני תאריכים ליום בריאת האדם: לפי דעה אחת העולם נברא בניסן ולפי דעה שניה בתשרי. מסבירים שאין הכוונה שהעולם התחיל להיברא בתשרי אלא שיום בריאת האדם חל ביומו הראשון של חודש תשרי. נעיין נא בתורה כיצד מתוארת בריאת האדם: "וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה" (בראשית ב, ז). מהי נפיחה זו? רמז עמוק יש בדבר וכפי שמסביר האדמו"ר הזקן בתחילת ספר התניא:
"ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש, כמו שכתוב: (בראשית ב ז): "ויפח באפיו נשמת חיים", ו"אתה נפחת בי", וכמו שכתוב בזוהר: "מאן דנפח מתוכיה נפח", פירוש, מתוכיותו ומפנימיותו, שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכח. כך על דרך משל נשמות ישראל עלו במחשבה, כדכתיב: "בני בכורי ישראל" (שמות ד כב), "בנים אתם לה' אלהיכם" (דברים יד א). פירוש, כמו שהבן נמשך ממוח האב, כך כביכול נשמת כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו וחכמתו יתברך"
ביאור הדברים הוא שהביטוי נפיחה מציין איזושהי השפעה מתוך הפנימיות (כביכול כמו שאדם שמנפח בלון נופח אויר מתוכו אל הבלון). הנשמה של יהודי היא כביכול "פיסת אלוקות". במהלך הדורות האנושות חטאה חטאים שונים כגון חטא אדם הראשון, ובעקבות כך היא ירדה מדרגתה זו, ומעלה זו נשארה נחלת ישראל בלבד.
נשמה זו מופיעה בכל יום ובכל רגע מחיינו, היא מופיעה בתוך כל אותם רגעים של קודש אותם אנו חווים, היא מופיעה בתוך ההשתוקקות וחוסר השקט הנצחי שהם מנת חלקנו כיהודים, היא מופיעה כרגשות של צדק ויושר ורצון למציאות אידאלית, היא מופיעה גם ברגעים של נכונות למסור את כל חיינו למען תפקידנו וייעודנו כיהודים.
בעצם כל משמעות אמיתית ונצחית נובעת מכוחה של הנשמה האינסופית ששוכנת בתוכנו.
העובדה של היות יום ראש השנה יום הדין קשורה קשר ישיר עם היותו יום נפיחת הנשמה באדם.
כפי שכל עסק עושה מאזן שנתי, כך, כביכול, גם הקדוש ברוך הוא שנפח באדם נשמה ביום זה לצורך משימות של קידוש החומר ותיקון העולם, עושה מאזן שנתי ביום זה, האם נעשתה העבודה כראוי והאם ראוי להמשיך בחיבור זה. כאשר האדם מקבל כתיבה לחיים לשנה נוספת, הרי זו בעצם נפיחה חדשה עם כל המשימות הנלוות אליה. יום זה של הדין הוא גם יום של נתינת כח לחיים חדשים מלאי משמעות ועשייה. וזה לשונו של בעל "שפת אמת":
"הנביא ציוה לשמוח בראש השנה: "אִכלו משמנים כו' חדות השם היא מעוזכם (נחמיה ח' י')" עיקר העוז לבני ישראל, לשמוח בחלק אלוקות המיוחד לנפשות בני ישראל, ובראש השנה מתחדש זה הכוח שבו נברא האדם "ויפח באפיו נשמת חיים"