^ 1.רש"י ד"ה בריוני: פריצים ע"כ. ןיש לפרש פריצים- רשעים הפורצים גדר כמו וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ: (יחזקאל ז, כב) וכן הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא (ירמיהו ז,יא) . בתענית כג ע"ב פירש רש"י בריוני - בורים עמי הארץ. ובגיטין נו ע"א בריוני - אנשים ריקים ופוחזים למלחמה. רש"י מסכת סנהדרין לז ע"א בריוני - פריצים, לשון בורים. תוספות הרא"ש כאן כתב בריוני. לסטים ישראל ועל שם שעומדין במדבר ללסטם את הבריות קרי להו בריוני לשון ברא, תרגום של חוץ.
^ 2.השפל עצמך לסוף הפסוק, ר"ל ע"פ דבריך כפל הפסוק לשונו לחינם.
^ 3.כלל פשוט נקוט בידך, כל מקום שהביא בעל המדרש פסוק יש לעיין בו ובהקשרו, לרוב פתרון המדרש טמון בו.
^ 4.כך גם: אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה וכו' (במדבר פרק יז, ג) וְהַחֲרַמְתָּה אֶת הַחַטָּאִים אֶת עֲמָלֵק (שמואל א פרק טו, יח) וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים: (מלכים א פרק א, כא) ובתהלים אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד (תהלים פרק א, א) אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ: (תהלים פרק נא, טו) ועוד. רק פעם אחת אנו מוצאים כי פרוש המילה חטאים היא לא רשעים אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים: (קהלת פרק י, ד) רש"י פרש פסוק זה כי דקדוקו של הקב"ה מרפא הוא לעוונתיך. יש לדייק כי המילה חטאים בפסוק זה כתובה ללא דגש באות ט.
^ 5.רש"י תהלים קד, ד"ה יתמו חטאים.
^ 6.ומה ברוריה דביתהו דרבי מאיר, ברתיה דרבי חנניה בן תרדיון, דתניא תלת מאה שמעתתא ביומא משלש מאה רבוותא (בבלי פסחים סב ע"ב)
^ 7.ברוריא דביתהו דר' מאיר ברתיה דר' חנינא בן תרדיון הואי (בבלי עבודה זרה יח ע"א)
^ 8.אחר קיצץ בנטיעות, עליו הכתוב אומר +קהלת ה'+ אל תתן את פיך לחטיא את בשרך...
שאל אחר את רבי מאיר לאחר שיצא לתרבות רעה: מאי דכתיב +איוב כ"ח+ לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז - אמר לו: אלו דברי תורה, שקשין לקנותן ככלי זהב וכלי פז, ונוחין לאבדן ככלי זכוכית. - אמר לו: רבי עקיבא רבך לא אמר כך, אלא: מה כלי זהב וכלי זכוכית, אף על פי שנשברו יש להם תקנה - אף תלמיד חכם, אף על פי שסרח יש לו תקנה. - אמר לו: אף אתה חזור בך! - אמר לו: כבר שמעתי מאחורי הפרגוד: שובו בנים שובבים - חוץ מאחר.
תנו רבנן: מעשה באחר שהיה רוכב על הסוס בשבת, והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו. אמר לו: מאיר, חזור לאחריך, שכבר שיערתי בעקבי סוסי עד כאן תחום שבת. אמר ליה: אף אתה חזור בך. - אמר ליה: ולא כבר אמרתי לך: כבר שמעתי מאחורי הפרגוד שובו בנים שובבים - חוץ מאחר. תקפיה, עייליה לבי מדרשא. אמר ליה לינוקא: פסוק לי פסוקך! אמר לו: +ישעיהו מ"ח+ אין שלום אמר ה' לרשעים. עייליה לבי כנישתא אחריתי, אמר ליה לינוקא: פסוק לי פסוקך! אמר לו +ירמיהו ב'+ כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית נכתם עונך לפני. עייליה לבי כנישתא אחריתי, ...
כי נח נפשיה דאחר אמרי: לא מידן לידייניה, ולא לעלמא דאתי ליתי. לא מידן לידייניה - משום דעסק באורייתא, ולא לעלמא דאתי ליתי - משום דחטא. אמר רבי מאיר: מוטב דלידייניה וליתי לעלמא דאתי, מתי אמות ואעלה עשן מקברו (בבלי חגיגה טו)
^ 9.בבלי יומא פג ע"ב: רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא, רבי מאיר הוה דייק בשמא רבי יהודה ורבי יוסי לא הוו דייקו בשמא. כי מטו לההוא דוכתא בעו אושפיזא, יהבו להו. אמרו לו: מה שמך? - אמר להו: כידור. - אמר: שמע מינה אדם רשע הוא, שנאמר +דברים לב+ כי דור תהפכת המה. רבי יהודה ורבי יוסי אשלימו ליה כיסייהו רבי מאיר לא אשלים

^ 10.נקרא ר' זירא בשם זה משום מעשה בבלי ב"מ פה. :רבי זירא כי סליק לארעא דישראל יתיב מאה תעניתא דלשתכח גמרא בבלאה מיניה, כי היכי דלא נטרדיה. יתיב מאה אחרניתא דלא לשכוב רבי אלעזר בשניה [ימות ר"א בימי חיו] ונפלין עילויה מילי דצבורא. ויתיב מאה אחריני דלא נשלוט ביה נורא דגיהנם. כל תלתין יומי הוה בדיק נפשיה, שגר תנורא סליק ויתיב בגויה, ולא הוה שלטא ביה נורא. יומא חד יהבו ביה רבנן עינא, ואיחרכו שקיה, וקרו ליה קטין חריך שקיה .