מיקוד לפירוש הרמב"ן על התורה - עקרונות למיקוד | ר' אבישי לקס ור' גילעד ליפשיץ | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
מבואות ללימוד התורה

קטגוריה משנית

1726

הרמב"ן איננו מן הפרשנים המקמצים בדברים. אין פירושו כפירוש הרשב"ם, או כתרגום הרס"ג שפירושם מעט מזעיר, אלא הרמב"ן מאריך בדבריו. מציאות זו מקשה על הרוצה להכיר את רבנו הרמב"ן, את שיטתו באמונה ובלימוד פסוקים.
בשביל להקל על הרוצה לקנות ידיעה זו החלטנו למקד את דברי הרמב"ן. המיקוד נעשה על פי כמה קריטריונים:
א. דיבורים שמלמדים מבט אמוני, עם השלכות לא רק להבנת פסוק זה או פרשייה זו (למשל 'ההשגחה המיוחדת על צדיקים' – ברא' יח, יט).
ב. דיבורים שעוסקים בהסברת מושג שחוזר על עצמו בכתובים פעמים רבות. כגון 'ויבן מזבח ויקרא בשם ה'' (ברא' יב, ח), או מפגש עם מלאכים (ברא' יח, א), או כפל לשון לנחיצות העניין (כג, יג).
ג. דיבורים שנותנים טעמים למצוות התורה (למשל טעם למצוות מילה – ברא' יז, ט).
ד. דיבורים מהם אפשר ללמוד לעבודת ה' (למשל חיבוב הנדיבות של אברהם – יח, ז).
ה. דיבורים על מעלת ארץ ישראל, כיון שארץ ישראל היא נושא מאוד יסודי ברמב"ן (למשל יט, ה).
ו. דיבורים בהם 'האהבה קלקלה את השורה'. הוספנו דיבורים אע"פ שאינם עומדים בקריטריונים לעיל מתוך הרגשה שלימוד הרמב"ן על הפרשה בלעדיהם יהיה חסר.
בנוסף לקריטריונים האלו חילקנו את הדיבורים במיקוד לשני סוגים: מובלטים ושאינם מובלטים, כשהמובלטים חשובים יותר ללימוד בעינינו.

בפרשות בהם דיבורי הרמב"ן על פי עקרונות המיקוד מועטים הבאנו בנוסף דיבורים מרכזיים בפרשה, במראה מקום בלבד (עיין למשל פרשת מקץ).