בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • אורות התשובה
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
4 דק' קריאה
הטשטשות הכרת הטוב
ט. כָּל חֵטְא נוֹבֵעַ מִפְּגָם בִּיכֹלֶת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם. נֶחְלְשָׁה הַנֶּפֶשׁ, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד נֶגֶד נְטִיַּת הָרַע שֶׁבָּהּ. חֶסְרוֹן–יְכֹלֶת זֶה, בְּצֵאתוֹ אֶל הַפֹּעַל, מַחֲלִישׁ הוּא אֶת כֹּחַ הָרָצוֹן שֶׁל הַטּוֹב, וַחֲלִישׁוּת הָרָצוֹן מְחוֹלֶלֶת חֲלִישׁוּת הַיְּדִיעָה וְהַכָּרַת הַטּוֹב מִטַּשְׁטֶשֶׁת.

הבחנה בטוב מעומק הרע
הַתְּשׁוּבָה בָּאָה אַחַר בִּינָה•*, כְּשֶׁמַּגְבִּירִים אֶת הַכָּרַת הַטּוֹב, הַבָּאָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ גַּם עִם הַכָּרַת הָרַע. "הָרַע מַבְחִין אֶת הַטּוֹב"•, כְּשֶׁעֹמֶק הָרַע נַעֲשֶׂה יָדוּעַ בְּרָעָתוֹ, מַבְהִיק יוֹתֵר עֹמֶק הַטּוֹב בְּטוּבוֹ.

בחירה חופשית
וְכָל מַה שֶּׁיְּדִיעַת הַטּוֹב מִתְבָּרֶרֶת, וְהַפְּגָם, שֶׁגָּרַם הַחֵטְא לְהַחְשִׁיךְ אֶת הַיְדִיעָה, הוֹלֵךְ לוֹ עַל יְדֵי הֲשָׁבַת הָרָצוֹן וּנְטִיַּת הַנֶּפֶשׁ אֶל הַטּוֹב - מִתְעוֹרֶרֶת עַל יְדֵי הַהַכָּרָה גַּם כֵּן הַנְּטִיָּה לְבַסֵּס אֶת רְצוֹן הַטּוֹב וּלְהַצִּיל גַּם אוֹתוֹ מִפְּגָמוֹ שֶׁל הַחֵטְא, וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר נֶחְלְשָׁה מְקַבֶּלֶת אֶת טוּבָהּ בָּזֶה לְהַעֲמִיד אֶת נְפִילָתָהּ וּלְתַקֵּן אֶת יְכָלְתָּהּ שֶׁתִּהְיֶה בִּמְלוֹאָהּ בְּתוֹר יְכֹלֶת לְטוֹב, וְעַל יְדֵי זֶה• נַעֲשֵׂית הַבְּחִירָה חָפְשִׁית בֶּאֱמֶת, וְשִׁקּוּל הַטּוֹב נִשְׁקָל הוּא בְּאֵין מַפְרִיעַ, וּמִמֵּילָא כֹּחַ–הַמּוֹשֵׁךְ הָרוּחָנִי, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל נֶפֶשׁ לְהִמָּשֵׁךְ אֶל הַטּוֹב, פּוֹעֵל הוּא לְהַגְבִּיר אֶת הַכְרָעַת הַטּוֹב וּלְהַעֲמִיד אֶת סִדְרֵי הַחַיִּים שֶׁל הַיָּחִיד וְהַצִּבּוּר כֻּלָּם עַל הַמֶּרְכָּז שֶׁל הַטּוֹב הַגָּמוּר, שֶׁמִּלָּתוֹ הָאַחֲרוֹנָה• הִיא - אוֹר ד'.

חולשת התשובה
י. הַתְּשׁוּבָה, וְכָל הַהֲלִיכוֹת הַמַּעֲשִּׂיּוֹת שֶׁלָּהּ, עִם הָרוּחַ הַכְּלָלִית הַשּׁוֹלֶטֶת בְּעִקָּרָהּ בַּיָּמִים הַמְיֻחָדִים לִתְשׁוּבָה•, עִם גֹּדֶל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁלָּהּ לְזַכֵּךְ אֶת הַנְּפָשׁוֹת, לְעַדֵּן אֶת הָרוּחַ וּלְטַהֵר אֶת הַמַּעֲשִׂים מִכִּעוּרָם, הִיא מֻכְרַחַת לִהְיוֹת סוֹפֶגֶת• עִמָּהּ אֵיזוֹ חֻלְשָׁה, שֶׁלֹּא נִמְלָט מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ הַגִּבּוֹר שֶׁבַּגִּבּוֹרִים.

כפיפות עוז החיים
כְּשֶׁמְּקַמְּצִים אֶת הָרָצוֹן, כְּשֶׁכּוֹפְפִים אֶת עֹז–הַחַיִּים עַל יְדֵי הַסְּלִידָה הַפְּנִימִית•, וְהַנְּטִיָּה לָשׁוּב מִכָּל חֵטְא, מִתְקַמֵּץ גַּם כֵּן הָרָצוֹן שֶׁל הַטּוֹב, וְעֹז הַחַיִּים הַטְּהוֹרִים מִתְחַלֵּשׁ גַּם הוּא. נִמְצָא, הָאָדָם סוֹבֵל מִטָּהֳרָתוֹ הַמּוּסָרִית חֻלְשָׁה כָּזֹאת, שֶׁסּוֹבֵל חוֹלֶה שֶׁהִתְרַפֵּא עַל יְדֵי הַזְרָמָה אֶלֶקְטְרִית• חֲזָקָה, שֶׁאָמְנָם גֵּרְשָׁה אֶת הָאֶרֶס שֶׁבְּמַחֲלָתוֹ, אֲבָל הֶחֱלִישָׁה אֶת הַכֹּחַ הַחַי וְהַבָּרִיא שֶׁבּוֹ. שָׁבִים, עַל כֵּן, יָמִים שֶׁל שִׂמְחַת קֹדֶשׁ•*, שֶׁל חֶדְוַת הַנֶּפֶשׁ, לְקוֹמֵם אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב וְעֹז הַחַיִּים הַטָּהוֹר. אָז תִּהְיֶה הַתְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

___________________________

הַתְּשׁוּבָה בָּאָה אַחַר בִּינָה - (בסדר הברכות בתפילת שמונה עשרה). בתשובה הסדר הוא: הכרת הטוב, הגברת הרצון וחיזוק היכולת, הפוך מתהליך הקלקול. הָרַע מַבְחִין אֶת הַטּוֹב - באמצעות הכרת הרע - הטוב מובלט. וְעַל יְדֵי זֶה – על ידי חיזוק היכולת. מִּלָּתוֹ הָאַחֲרוֹנָה - תכליתו. בַּיָּמִים הַמְיֻחָדִים לִתְשׁוּבָה - ימי אלול ועשרת ימי תשובה. סוֹפֶגֶת - גונזת, כוללת [הערת הרב צבי יהודה קוק]. הַסְּלִידָה הַפְּנִימִית - מן החטאים והקלקולים. הַזְרָמָה אֶלֶקְטְרִית - מכת חשמל. יָמִים שֶׁל שִׂמְחַת קֹדֶשׁ - הכוונה לימי חג סוכות.


ביאורים
[פסקה ט] כאשר האדם חוטא - הוא יוצר 'כדור שלג' מתגלגל. הנפש לא הייתה חזקה דייה והאדם חטא. הוא עשה מעשה נגד רצון ה' ונגד הטבע שלו. המעשה הזה פגע במוטיבציה וברצון שלו להיות טוב ולעשות טוב. 'אני ממילא חוטא, אז למה אני עוד מתפלל ומקיים מצוות...'. האדם ממשיך להתדרדר ולחטוא. אך הוא לא נעצר כאן. האדם אינו יכול לחיות בתחושה שהוא חוטא, לכן הוא מפתח אידיאולוגיה בנוגע לעבירות שהוא עושה - שהן דבר טוב וראוי. סולם המושגים שלו מתעוות. עבירות מקבלות אצלו 'הכשר' ואילו מצוות נהפכות לדבר חשׁוּך ולא מוסרי. הכפור של השלג הקפיא אותו לגמרי משלהבת אהבת ה'. איך עוצרים את הכדור המתגלגל?
אם הנפש החלשה השפיעה על הרצון והרצון השפיע על החשיבה וצלילות הדעת, אנו צריכים ללכת בכיוון ההפוך. אנו צריכים לרומם את הדעת, ללמוד ולברר עד כמה הרע הוא נוראי, והעברות הם אסון לאומי ואישי. ומאידך, באיזו מידה המצוות הן מתוקות ומחיות. לראות בעיניים את ההבדל העצום בין הקלקול האיום של העבירות לעומת האור והנועם של המצוות. ככל שהאדם מחדיר זאת לשכלו - החשק שלו לעשות עבירות קטֵן והרצון העז שלו לעבוד את ה' גדֵל. הנפש של אותו חוטא, שאינה חזקה ועמידה, מקבלת חיזוק מכיוון הרצון האדיר לעשות את דבר ה'. עכשיו מצד אחד החטא מפתה, ומצד אחר הרצון להיות טוב מדרבן ומעודד, כך הנפש נמצאת במצב מאוזן. במצב זה, הצימאון הטבעי בנפש לרוחניות ולקדושה - ינצח.
[פסקה י] תשובה שלמה היא לא רק כשהמעשים מתוקנים, אלא גם כשהרצון אדיר וחזק. אם האדם שב בתשובה אך נשאר סגור ולא מוציא את כוחותיו לפועל - תשובתו חסרה. התשובה של הימים הנוראים היא תשובה שגורמת לנו להיות מכונסים בעצמנו ומהורהרים על מעשינו הרעים. היא מרפאת אותנו מהקלקולים, אך הרצון לעשות ולצמוח נשאר מכונס ולא בא לידי ביטוי. שיא התשובה מתרחשת ביום הכיפורים שבו אין לנו שום מפגש עם החיים. אנו ספונים בבתי הכנסת ומתנזרים מאוכל וממלאכה. זו תשובה מרוממת אך חסרה.
לא במקרה חג סוכות נחגג סמוך ליום הכיפורים. הוא משלים את תהליך התשובה. בסוכות אנו יוצאים לטבע, עם הסוכה וארבעת המינים הרעננים. כל כוחות החיים באים לידי ביטוי, והשמחה, שמחת התשובה, שרויה עלינו. זוהי תשובה שלמה!

הרחבות
* הקשר בין הידיעה לרצון
הַתְּשׁוּבָה בָּאָה אַחַר בִּינָה. משפט זה מבוסס על דברי הגמרא [מגילה יז:] האומרת שתיקנו בתפילת שמונה עשרה את בקשת התשובה ("השיבנו אבינו") לאחר בקשת הבינה ("אתה חונן") על פי הסדר בפסוק "ולבבו יבין ושב ורפא לו" [ישעיהו ו, י].
לפי דברי הרב קוק בפסקה שלפנינו, הבינה קודמת לתשובה כיוון שעל ידי ההבנה מה נחשב לטוב ומה נחשב לרע, מתעורר הרצון של האדם להיטיב את מעשיו. וכך כותב הרב קוק בספרו שמונה קבצים: "הידיעה הברורה מחוללת את הרצון... כל מה שמתברר יותר שהטוב הוא טוב באמת, כן הרצון מתגבר" [א קכו].
* ימי התשובה וחג הסוכות
שָׁבִים, עַל כֵּן, יָמִים שֶׁל שִׂמְחַת קֹדֶשׁ. ימים אלו הם ימי חג הסוכות שנאמר עליהם "זמן שמחתנו" ונצטווינו מהתורה לשמוח בהם "ושמחת בחגך" [דברים טז יד].
רעיון נוסף לקשר שבין חג הסוכות לימי התשובה שלפניו כתוב ב פלא יועץ "ונתן לנו (הקב"ה) ראש השנה ויום הכיפורים לכפר בהם עוונותינו, ובאהבתו וחמלתו כאב את בן, רצה לשמחנו מיגוננו ומצערנו שנצטערנו בימי התשובה ונתן לנו תכף את חג הסוכות וציוונו לשמוח בו" [ערך סוכה].

שאלות לדיון
א. מה הקשר שבין ידיעות האדם לבין רצונותיו?
ב. בפרק זה עסק הרב קוק ברצון. מה התחדש לך בהבנת מהותו של הרצון?


לעילוי נשמת יחיאל יהודה בן שרגא פייבל הירש הכהן ז"ל
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il