בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • תפילה בציבור ובבית הכנסת
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
4 דק' קריאה
קדיש וקדושה, ברכו וחזרת הש"ץ, ברכת כהנים יג' מידות וקריאת התורה, הם דברים שבקדושה שלא נאמרים בפחות מעשרה אנשים 1 . להלן נדון בכמה שאלות מרכזיות הנוגעות לחיוב במנין.

האם מספיק עשרה כלשהם או צריך עשרה שלא התפללו?

תפילת שחרית

קדיש, ברכו וקדושה - לדעת השו"ע אפילו אם כולם התפללו ביחיד, אם התאספו אח"כ יחד, יכולים להשלים קדיש ברכו ברכה ראשונה של יוצר אור וקדושה. אך אין המנהג כדברי השו"ע אלא אם מתאספים ישלימו קדיש וברכו בלבד, וכשיש לפחות אחד שלא התפלל אומר קדיש ברכו וקדושה 2 .

חזרת הש"ץ- חז"ל תיקנו שכשציבור מתפללים, לאחר שסיימו הציבור תפילתם יחזור ש"צ על התפילה 3 .
כשיש שישה מתפללים בלחש ותוספת ארבעה נוספים שכבר התפללו הרי הם ציבור גמור ויכולים לחזור חזרת הש"ץ 4 .שש

ברכת כהנים- תקנו חכמים לברך ברכת כהנים לאחר ברכת רצה כשם שבבית המקדש הכהנים היו
מברכים את העם לאחר עבודת הקרבנות.
יש לברר האם ברכת כהנים יכולה להתבצע דוקא במסגרת חזרת הש"ץ או גם באופן שהציבור לא אומר חזרת הש"ץ יכולים הכהנים לברך ברכת כהנים?
בשו"ת הר צבי 5 מוכיח שברכת כהנים לא תלויה בחזרת הש"ץ לכן כשמוותרים על חזרת הש"ץ בתפילת שחרית כדאי שהכהנים יטלו את ידיהם לפני התפילה ויעמדו להתפלל במקום בו הם נושאים כפים וכשיגיע החזן לברכת רצה יתחיל שוב להתפלל בקול ויברכו הכהנים את ישראל לאחר סיום ברכת מודים 6 .

קדיש תתקבל - ראה להלן לגבי תפילת ערבית.

קריאת התורה – מותר לקרוא בתורה בברכות כשיש רוב מהציבור שלא שמעו קריאת התורה 7 .

תפילת ערבית

אם יש אחד שעדיין לא התפלל ערבית ויש עימו תשעה נוספים יכול לומר ברכו וקדיש שלפני תפילת עמידה 8 ובכף החיים כתב 9 שיאמר גם קדיש תתקבל. ויש מקומות שנוהגים לומר קדיש תתקבל רק בשלושה או שישה שלא התפללו 10 .


האם צריך עשרה עונים או מספיק שיהיו עשרה?

כתב הבא"ח 11 : "חרש המדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר הרי הן כפקחים ומצטרפים לכל דבר שבקדושה אף על פי שאין עונין עמהם ואפילו יש שלוש וארבע מאלו כל שיש רוב עונים מצטרפים חוץ מן החזרה של תפילת שמונה עשרה דבעינן תשעה שומעין חזרת הש"ץ ועונים אמן" אמנם דעת הרבה הפוסקים שגם לחזרת הש"ץ מספיק רוב עונים ובשעת הדחק אפשר להקל כדעתם 12 .

מתי תפילה נחשבת לתפילה בציבור?

כתב הרמב"ם 13 : וכיצד היא תפילת הציבור- יהיה אחד מתפלל בקול רם, והכול שומעין. ואין עושין כן בפחות מעשרה גדולים ובני חורין, ושליח ציבור אחד מהן. ואפילו היו מקצתן כבר התפללו, ויצאו ידי חובתן-משלימין בהן עשרה: והוא, שיהיו רוב העשרה לא התפללו.
מפורש בדברי הרמב"ם שרוב מנין מועיל. אלא שנחלקו האחרונים האם כוונת הרמב"ם שרוב מנין ממש נחשב תפילה בציבור או שרוב מנין מאפשר לחזור חזרת הש"ץ אך אין הוא נחשב תפילה בציבור.

בשו"ע הרב כתב 14 : אעפ"י שאפילו יחיד שהתפלל כבר בפני עצמו אלא שלא שמע קדושה יכול לירד לפני התיבה ולחזור ולהתפלל כל התפלה בשביל הקדושה מכל מקום אם לא התפלל עדיין אין לו להתפלל בלחש תחלה אלא א"כ יש ששה שהם רוב מנין שלא התפללו עדיין שאז הם כמו צבור גמור ומתפללים בלחש תחלה ואח"כ חוזר אחד מהם התפלה בקול רם...
משמע מדברי שו"ע הרב שתפילה ברוב מנין שלא התפלל נחשבת תפילה בציבור ולכאורה כן הוא פשט דברי הרמב"ם שכתב כיצד היא תפילת הציבור ובתשובה לשאלה זו כתב שיהיה רוב מנין.
לעומתו כתב המ"ב 15 "ועיקר תפילה בציבור הוא תפילת יח דהיינו שיתפללו עשרה אנשים שהם גדולים ביחד... משמע מדבריו שצריכים עשרה אנשים שיתפללו ממש". 16 וכך נוקטים להלכה האגרות משה (או"ח סימן כח) והרב אויערבך זצ"ל (הליכות שלמה הלכות תפילה עמ' סג).
בילקו"י (על סימן צ' סעיף ט) סיכם שבמקום צורך אפשר להקל כסוברים שרוב מנין נחשב תפילה בציבור.



^ 1.סימן נה א, קכד ד, קכח א, קמג א. לגבי יג מידות ראה בא"ח פרשת כי תשא הלכה ט.
^ 2.סימן סט מ"ב ס"ק א ובהערות איש מצליח הערה 2.
^ 3.סימן קכד מ"ב ס"ק יב.
^ 4.סימן סט מ"ב ס"ק ח.
^ 5.ח"א סימן סא.
^ 6.כך פסק הרב מלמד בפניני הלכה תפילה עמ' 285. בילקו"י תפילה כרך ב עמ' רכג הביא בשם הפרישה (מח) שסובר שברכת כהנים תלויה בחזרה ופסק לחוש לדעתו ולא לומר נ"כ ללא חזרה ושב ואל תעשה עדיף. אך לענ"ד אין להוכיח משם שדעת הפרישה שנ"כ תלויה בחזרה ולמעשה ראוי לנהוג כפסק שו"ת הר צבי.
^ 7.סימן קמג בביה"ל הראשון. כף החיים מצריך שבעה אנשים שלא שמעו קריאת התורה וביבי"א (ח יד) פסק שמספיק שישה.
^ 8.סימן סט מ"ב ס"ק ו.
^ 9.סימן נו אות לז.
^ 10.הערות איש מצליח סימן סט הערה 3.
^ 11.פרשת ויחי הלכה ו וראה עוד שו"ע סימן נה סע' ו ובמ"ב ס"ק לב.
^ 12.סיכום יפה בענין זה בפניני הלכה עמוד 29.
^ 13.הלכות תפילה ח ד.
^ 14.סימן סט סעיף ה.
^ 15.סימן צ ס"ק כח
^ 16.לענ"ד מתוך הקשר הדברים במ"ב אפשר לומר שם שאינו דן בשאלה האם צריך דוקא עשרה שלא התפללו או די ברוב לכן לא פירט מה הדין ברוב, יעו"ש, ואדרבה מדבריו בסימן סט ס"ק ח ניתן להוכיח אולי כשו"ע הרב.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il