בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • רמב"ם יומי – הלכות גירושין – 90 שניות על הרמב"ם היומי
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
5 דק' קריאה
הקדמה להלכות גירושין:

חיים זוגיים הם לא סרט בקולנוע ולפעמים יש צורך להיפרד.
התורה ובתוך כך חז''ל והרמב''ם לא פסחו על ההדרכה לבני הזוג בעת פרידתם.
בשבועיים הקרובים נצלול להלכות 'גירושין' בתקווה שהלימוד לא יביא לידי מעשה..

מעניין שבתורה פסוקי הגירושין מופיעות בקיצור רב וכמעט בדרך אגב (דברים כד, א-ג) אך דיני הגט מרובים הם ומפורטים.
פרופ' מייקל סנדל אמר שבמדינות המערב הרבה יותר קל היום להתגרש מאישה מאשר לפטר עובד...זכינו וקבלנו את התורה ועימה גם הלכות גירושין אשר גורמות לקירור הדעת במהלך מסע הפרידה ואף מפיחות תקווה שהשלום בית יחזור כבתחילה.

פרק א':
עיקרי הגירושין

אין האישה מתגרשת אלא בכתב שיגיע לה, וכתב זה הוא הנקרא גט, ועשרה דברים הן עיקר הגירושין מן התורה:
1. שלא יגרש האיש אלא ברצונו.
2. שיגרש בכתב📝 לא בדבר אחר.
3. שיהיה עניין הכתב שגירשה והסירה מקניינו (שהבעל משלח האשה ולא שישלח הבעל עצמו ממנה).
4. שיהיה עניינו של הגט דבר הכורת בינו לבינה(ניתוק הקשר).
5. שיהיה נכתב לשם אשתו המסוימת ולא באופן כללי.
6. שלא יהיה מחוסר מעשה אחר כתיבתו אלא נתינתו לה (שלא יהיה צורך בעשיית מעשה נוסף לפני נתינתו לאשה).
7. שיתן הגבר לאשה.
8. שיתן הגבר לאשה בפני עדים (2).
9. שייתן הגבר לאשה בתורת גירושין (ולא לשם דבר אחר).
10.שהבעל או שלוחו הוא שנותנו לה.

🔹🔹 שאר הדברים שבגט כגון הזמן, וחתימת העדים, וכיוצא בהן -הכול מדברי סופרים.

דברים המעכבים בגט:

📜נוסח ברור שהגבר מתיר את האשה.
📜לא ייכתב במחובר לקרקע.
📜תקנו חכמים שיהיו עדי חתימה בנוסף לעדי מסירה.
📜2 העדים חייבים להיות כשרים ואם אחד מהם פסול הגט נפסל.
📜חתימת העדים צריכה להיות בסוף הגט במרחק של 'פחות מכדי 2 שיטין' (אם הגט נמסר ללא עדי מסירה)
📜בגט צריך שיהיה מצוין כתיבת זמן ומקום.


פרק ב':
רצון האיש בגירושין


כתוב בתורה :''כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ''
לומדים מפסוק זה שצריך הבעל לכתוב את הגט ולתת לאשה (שלא תיקח בעצמה).
הבעל יכול לבקש מאחרים שיכתבו ויחתמו וימסרו את הגט אך לא יבקש משניים וכו'.

גט בטל -בטל מהתורה.
גט פסול -מדברי חכמים.
הכתיבה והנתינה: ע''י הבעל או שלוחיו הישירים (כמפורט בפרק).
מי שאינו שפוי אינו מגרש, וקטנה מאד אינה מתגרשת.

גירושין בכפיה: בי''ד כופים את הבעל לגרש בשעת הצורך, עד שיאמר 'רוצה אני', כי רצונו האמיתי לקיים מצוות ולא עברות, וסירוב לגרש אישה זו עבירה.


פרק ג':
כתיבת הגט לשמה

כל גט שנכתב שלא לשם האיש המגרש, ולשם האישה המתגרשת -אינו גט. לדוגמא:סופר שכתב גט ללמד או להתלמד, ובא הבעל ומצא שם שנכתב בגט זה כשמו, ושם האישה כשם אשתו, ושם העיר כשם עירו, ונטלו וגירש בו -אינו גט.|
אפילו כתב לגרש את אשתו, ומצאו בן עירו ואמר לו, שמי כשמך ושם אשתי כשם אשתך או מי שיש לו שתי נשים ששמותיהן שווין, וכתב לגרש את הגדולה, ונמלך וגירש בו את הקטנה -אינו גט: אף על פי שנכתב לשם האיש המגרש, הבעיה שהגט לא נכתב לשם זו שנתגרשה בו.

פרטי הגט חייבים להיכתב עבור גירושין אלו של האיש והאשה בשמם הידוע. חתימה לשמה אינה מעכבת.
הכול כשרין לכתוב את הגט, חוץ מחמישה: גוי, ועבד, וחירש, ושוטה, וקטן; אפילו האישה עצמה, כותבת את גיטה. ישראל שנשתמד לעבודה זרה, או שהוא מחלל שבת בפרהסיה--הרי הוא כגוי, לכל דבריו.

ולמה אין כותבין אלו החמישה?מפני שצריך הכותב לכתוב לשם האיש המגרש, ולשם האישה המתגרשת: והגוי, על דעת עצמו הוא כותב; וחירש שוטה וקטן, אינן בני דעת; והעבד, אינו בתורת גיטין וקידושין, ולפיכך הוא פסול כגוי, לכל דבריו. ואם כתב הגט אחד מחמישה אלו--אינו גט, אף על פי שחתמו בו עדים כשרים, ונמסר לאשה בכשרים.


כתב אחד מן החמישה טופס הגט, והניח מקום התורף (=מקום האיש, ומקום האישה, ומקום הזמן, ומקום הרי את מותרת לכל אדם) וכתבן הפיקח הגדול הישראלי לשמה -הרי זה גט כשר.

הכותב גט בשבת או ביום הכיפורים בשגגה, ונתנו לאשה -הרי זו מגורשת. כתבו וחתמו בו ביום טוב בזדון, ונתנוהו לאשה -אינה מגורשת.


פרק ד'+ה:
כתיבה ונתינת הגט

אין כותבין את הגט אלא בדבר שרישומו עומד ולכן צריך שהדיו יהיה רישומו ניכר ולא נמחק. אך הדף והכתב – איזה שיהיו (כמפורט בפרק).
נוסח הגט יכול להיות בכל שפה אך חייב להיות מפורש וברור שהמסר הוא שגירש אדם ושילח את אשתו. כבר נהגו ישראל כולם לכתוב הגט בלשון ארמי.
אם נמחק ונקרע הגט דינו נקבע בהתאם למצב הגט בזמן נתינתו לאשה ולא מה שקרה לגט לאחר מכן.(אם הגט נשרף וכד')
ניתן לגרש נשים רבות בגט אחד, בתנאים המפורטים בפרק.

מסירת הגט כשרה כשהגט נח שלם ברשותה של האשה ובפניה אע''פ שהגט נזרק וכד' אליה או לרשותה. בפרק מביא הרמב''ם מגוון דוגמאות על מסירה כשרה או פסולה.


פרק ו':
שליח בגט

ישנם 2 סוגי שלוחים בגט:
1. קבלה – האשה עושה (בעדים), שיקבל במקומה.
2. הולכה והובאה – האיש או האשה עושים, שיעביר את הגט לידי האשה.

דינים שונים:
א) הפסולים – כבכתיבה;
ב) הסבה מקבלה להולכה – אפשרית ע''י הבעל;
ג) המסירה – בעדים, ויקרא בפניה;
ד) ביטול שליחות – אפשרי קודם שתקבל. ואין זה רצוי;
ה) חזקה תמיד – שהגט כשר, ושהבעל חי (כמפורט בפרק)


פרק ז':
קיום גט שנשלח

שליח שמביא גט ממקום למקום בחו''ל , או שהביא גט מחו''ל לא''י -אם השליח עמד שם בשעת כתיבת הגט וחתימתו הרי זה אומר בפני שניים בפני נכתב ובפני נחתם ואח''כ יתן לה בפניהם ותתגרש בו ואע''פ שאין מכירים את עדי הגט החתומים עליו.
המביא גט בארץ ישראל אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם.

דינים שונים:
א) שני שלוחי גט – מעידים בעצמם;
ב) חלה השליח – מעיד בבי''ד, ושולחים אחר;
ג) קיבלה מהבעל – בחזקת מגורשת, ויכול למנותה שליח הולכה לבי''ד.
ד) עיוור אינו יכול להביא גט של חוצה לארץ, מפני שאינו יכול לומר בפניי נכתב ובפניי נחתם; לפיכך אם נכתב ונחתם לפניו כשהיה פיתח (-רואה) , ונתעוור -הרי זה אומר בפני שלושה, בפניי נכתב ונחתם, ונותנו לאשה את הגט.

🗯🗯
בימינו אף המביא גט בארץ ישראל צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם (שו''ע אהע''ז סי' קמ''ב


פרק ח':
גירושין על תנאי

המגרש על תנאי -אם נתקיים התנאי, הרי זו מגורשת; ואם לא נתקיים התנאי, אינה מגורשת, המגרש על תנאי--כשיתקיים התנאי--תהיה מגורשת באופן 'רטרואקטיבי', ולא בשעת נתינת הגט לידה.
הבעל יכול להתנות רק בדבר שאינו משאיר ביניהם קשר, למשל תנאי שהוא תנאי זמני ואין בו שיור בהיתר הגירושין.
🔹עד קיום התנאי, לא תתייחד האשה עם בעלה (כי בעת קיום התנאי היא מגורשת רטרו והתייחדות לבנתיים הוא מעשה אסור) ומצד שני לא תינשא לאחר


פרק ט':
תנאים שונים בגיטין ובשליחות

המגרש את אשתו לאחר זמן קבוע, הרי זו מגורשת כשיגיע הזמן שקבע.
אין הגירושין מתחילים עד שיעבור הזמן או שיתקיים המעשה שתלה בו. ולכן: א) אין תנאים לתנאי (הסבר מפורט המבאר את ההבדל הדק בין זה לבין תנאי נמצא בהלכה ה) ב) בינתיים היא אשת איש; ג) כשיגיע המעשה/הזמן- צריך הגט להיות ברשותה.

א) תנאי בזמן – אפשרי; ב) מחילת התנאי – פעמים שחוששים לכך; ג) אחר מיתת הבעל – אין גט; ד) שכיב מרע – אינו חוזר בו. ומתנה שתתגרש לפני מותו; ה) נתייחד עמה לפני פקיעת הזמן – פסל הגט; ו) השולח רבים – לפי לשונו נקבע הדין; ז) שינה השליח – ביטל שליחותו.



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il