הסוכריה שגרמה למהומה | הרב דניאל קירש | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
רב ותלמיד

קטגוריה משנית

2 דק' קריאה

סיפר הגאון הרב אשר וייס שליט"א: במהלך הריקודים בשמחת תורה, ניתן ספר התורה לרב ישראל, שהיה תלמיד חכם מבוגר. הרב ישראל התכבד מאד , ושמח להחזיק את ספר התורה שהיה יקר כל כך לליבו. הוא חיבק את הספר והחל מסתובב ושר בהתלהבות יחד עם הקהל, כאשר לפתע ראה אחד הילדים סוכריה על הרצפה. מיד רץ אותו ילד כדי להרים את הסוכריה אך בדרכו נתקל ברב ישראל. הרב, שכבר לא היה צעיר כל כך, לא הצליח לייצב את עצמו ונפל בחזקה על הרצפה יחד עם ספר התורה. מיד רצו עשרים ממתפללי בית הכנסת להרים את ספר התורה. רק לאחר שהרימו את ספר התורה, ניגשו אחדים מאותם המתפללים לסייע לרב ישראל לקום.
האם נהגו המתפללים כדין? או שמא היה עליהם להרים את הרב קודם להרמת ספר התורה?

תשובה:
הגאון הרב אשר וייס שליט"א :
למעשה, במקרה הזה לא צריך להכנס לדיון העקרוני מי קודם, תלמיד חכם קודם או ספר תורה, שהרי מן הסתם היו מספיק אנשים גם להרים את ספר התורה, וגם כדי לסייע לתלמיד חכם לקום... והיה צריך לקיים את הציווי- "אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך" (כפשוטו).
ולגופם של דברים מי קודם ספר תורה או תלמיד חכם - זה תלוי בשתי גמרות שנראים כסותרות. בקידושין דף לג מבואר שהמקור שצריך לקום בפני ספר תורה הוא מקל וחומר – "אם מפני תלמיד חכם צריך לקום, בפני ספר תורה לא כל שכן?" ומזה נראה שכבוד ספר תורה גדול. לעומת זאת בגמרא במסכת מכות דף כב' נאמר "כמה טפשים אותם אנשים שקמים בפני ספר תורה ואינם קמים בפני תלמיד חכם. מכאן נראה שכבוד תלמיד חכם גדול. נאמרו בזה כמה תירוצים, אבל לדעתי אין סתירה, כי אמנם במסכת מכות נאמר שמי שקם בפני ספר תורה ולא מפני תלמיד חכם הוא טיפש, אבל אין הכוונה שזה קל וחומר, אלא שני חיובי כבוד אלו הם שני צדדים של אותו המטבע ונובעים מאותה הגיון. מפני כבוד התורה ויקרתה צריך לכבד גם את ספר התורה וגם את לומדיה שדבקים בה. (אמנם נאמר במסכת קידושין קל וחומר, אבל בעצם זה 'במה מצינו' כי ענינם אחד).
לסיכום –כבוד ספר תורה וכבוד תלמיד חכם ענינם אחד, לכבד את התורה הקדושה, הן את הספר, והן את לומדיה שדבקים בה. ובמקרה שלנו היו צריכים להרים ולהקים גם את התלמיד חכם וגם את ספר התורה.

מעניין לעניין נוסיף שכאשר מו"ר ר' אברום שפירא למד בישיבת חברון בצעירותו, הרב הירש פלאי, שהיה אז המשגיח של ישיבת חברון, רקד עם ר' אברום בשמחת תורה. הוא הודיע לכולם " אני רוקד עם ספר תורה, ר' אברום הוא ספר תורה!".