לקראת השנה החדשה | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
דרכים מעשיות

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

4886

5 דק' קריאה

הצורך בחשבון נפש
לקראת השנה החדשה עלינו לערוך חשבון נפש, כדי לסלול לעצמנו דרכי תיקון. אחר המכה אשר הוכינו בידי אחינו מרשיעי ברית, אסור לנו להפטיר כדאשתקד. המשבר מסמן לנו כי יש בעיה קשה. אם לא נסיק את המסקנות נאלץ לעבור משברים נוספים קשים יותר ויותר, עד שלבסוף בלית ברירה נאלץ לסור מן הרע ולבחור בטוב. אך אם נסיק את המסקנות הנדרשות, מתוך הצרה נצא לרווחה וישועה.

ללמוד לבקר ולהוכיח
במשך שנים התרשלנו מלבקר את מערכות השלטון. היתה בזה גם כוונה טובה, שעדיף לראות את האור והטוב, ולא לעסוק בחסרונות וברע. כאשר מבקרים יש אנשים שנפגעים. כאשר מבקרים, עלולים שלא לראות את כל הטוב אשר זכינו לו בעזרת ה' בקיבוץ הגלויות ובהקמת מדינת ישראל. אולם היתה בזה גם חולשה וחנופה: נוח יותר להעריך את השליטים, לחוש שותפות עם החזקים, ולקבל פרוסה קטנה מעוגת שלטונם. אולם בלי להבחין בחולשות ובשחיתויות הקיימות בכל הממסדים השליטים במדינה, לא ניתן יהיה לתקנם.

כשלון הדרך לתקן את הממסד בדרכי נועם
במשך שנים שאפנו לתקן מבפנים. להשתלב בכל המערכות ולשפר אותן בתהליך הדרגתי. האמנו שאם נבוא באהבה יחזירו לנו אהבה. אם נדע להכיר בערכים הלאומיים והאנושיים של מובילי הציבור החילוני, אף הם יכירו בערכי התורה; השסעים יתאחו, הקיטוב יתפוגג, ייווצר תהליך של הפריה הדדית למען בניית חברה יהודית ערכית, ששלב אחר שלב תתעלה עד לאמונה שלמה בה' ובתורתו ובכל האידיאלים האנושיים.

חורבן הישובים, גירושם האכזרי של המתנחלים ודיכויים של המפגינים נגד מדיניות הממשלה, הראו לנו כי דרך זו נועדה לכישלון. הממסד נהג בציבור הדתי-לאומי כדרך שאמרו חכמים על "הרשות" (השלטון): "הוו זהירין ברשות שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן נראין כאוהבין בשעת הנאתן ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו" (אבות ב, ג). כשהיה צריך לבקש סעד מבית המשפט, מהתקשורת, מצה"ל, מהמשטרה, אטמו כולם את אוזניהם ולבם והתייצבו לצד מחריבינו. כל הדיבורים שלהם על דמוקרטיה, צדק ומוסר נתבררו כריקים. מתברר כי כל מה שקירבו אותנו עד כה היה לצורך עצמם, כדי להעצים את שלטונם.

הפרדה בין האליטות ובין הציבור הרחב
הטענה מופנית כלפי הממסד, כלפי "קשר האליטות". באופן אישי, מסתבר שרבים מהאנשים שמאיישים תפקידים בממסד קשורים לערכים יהודיים. אולי לאחר שיסיימו את תפקידם הם יתחרטו על מה שעשו. אבל כשהם בממסד, הם מיישרים קו עם עמדות עקומות ומרושעות. הציבור הרחב, המסורתי ואף החילוני, דווקא מעוניין בחיזוק ערכי היהדות והציונות במדינה. כלפיו ראוי להתייחס באהבה ובאמון. לחתור להפריה הדדית עמו.

אבל האליטות עושקות את הציבור הרחב מלהגשים את שאיפותיו. התקשורת משמיצה את הנאמנים לציונות וליהדות, וגורמת לציבור הרחב להתנכר למי שהיו יכולים להביא לידי ביטוי את הערכים היהודיים. בתי המשפט והממסד האקדמי חוסמים בדרכם שלהם כל יוזמה ציוניות ויהודית. וכך האליטות מתרחקות ומתנתקות מערכי העם היהודי, וגוררות אחריהן את הציבור הרחב.

ביקורת מערכתית
מעמדה של מי שמבקרים פרטים מסוימים במערכת כדי לתקן מבפנים, עלינו לעבור לעמדה של ביקורת על יסודות הממסד, כדי לשנות דברים מן היסוד.

לבקר את התקשורת, שמשמשת שופר תעמולה לעמדות אנטי יהודיות ואנטי ציוניות. לשם כך היא מעוותת את המציאות עד שנכון לקרוא לה 'תשקורת'. לחשוף את פרצופם האמיתי של אישי שלטון, שהמניע לרוב מעשיהם הוא טובתם האישית, אולם כלפי חוץ מציירים עצמם כמי שכביכול עושים לילות כימים למען העם והמולדת, כדי להונות אזרחים תמימים. לחשוף את אורחות חייהם של עשירי המדינה המנותקים מערכים ומיהדות. לבקר את בית המשפט העליון, שגם אם חבריו אינם מושחתים באופן אישי, היוהרה שלהם אינה יודעת גבולות. הם בזים לערכי היהדות, ובלי שנבחרו לכך, קובעים את מדיניות הפנים והחוץ של מדינת ישראל, ובלי משים מסכנים בהחלטותיהם את קיומו של העם היהודי בארצו.

ללמוד להוקיע רשע
לשם כך יהיה עלינו להעמיק שוב בהלכות לשון הרע, וללמוד שחובה לספר בגנותם של אנשים רעים או בעלי דעות רעות שגורמים רעות לציבור.

הציבור היקר והתמים שלנו אינו רגיל בזה. אנשים רבים מאתנו ראו שרים מושחתים, ראו קצינים בכירים נוהגים בגסות איומה, ראו עשירים שעושקים את העניים ואת המדינה, אבל מתוך איזו תמימות ניסו לפרש את חטאים באופן חיובי. צריך ללמוד לראות את המציאות נכוחה. יתכן שבאופן אישי במקרים רבים אפשר ללמד זכות, אבל כאשר השחיתות הזאת פוגעת בכרם ישראל, יש להוקיעה. (בהזדמנות אחרת ארחיב ביסודות ההלכתיים והמוסריים של חובת התוכחה, כפי שנהגו נביאי ישראל כלפי מלכים ושרים).

הכנת אלטרנטיבה
הביקורת תאפשר חשיבה יצירתית והעלאת רעיונות חדשים לבניית חברה יהודית מקורית לאור התורה. הקב"ה נתן לנו את תורתו, ובה עצות והדרכות לחיים שלמים. אולם צריך להעמיק בתלמודה כדי להאיר את העולם ולתקנו על פי הדרכותיה. במשך אלפיים שנה התורה ליוותה אותנו בגלות, מכוחה הצלחנו לשרוד בתוך מצבים קשים, אולם לא התרגלנו להוציא מתוך תלמודה הדרכות לחיים שלמים. זה התפקיד שלנו כיום, לסלול לאור התורה דרכי חיים.

"חכמה בגויים תאמין", והרואה חכם מחכמי אומות העולם מברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם". לכן צריכים לעסוק גם בחכמות החול, שאף הן מחכמתו יתברך, אלא שאת התוכן הערכי לחיים רק התורה יכולה לתת. עם כל ההתפתחות הטכנולוגית של הדורות האחרונים, מצוקותיו של האדם נשארו כפי שהיו. רק התורה יכולה לתת משמעות אמיתית לחייו.

תחום אחר תחום, עלינו ללמוד מדעי הטבע ומדעי הרוח. לעמוד על הקשיים והבעיות שבכל תחום, ולחפש בתורה עצות והדרכות לתיקונם.

יחסי חוץ
לדוגמא - תחום יחסי החוץ. העם היהודי חי בין אומות העולם, ותפקידו להיות כמו הלב באיברים. השאלה כיצד כיום עלינו לנהל את יחסינו עם העמים. כיצד נרקום קשרים עם עמים ידידותיים, כיצד נגיב לשנאתם של הערבים הגרים סביבנו. כיצד נקדש שם שמים בין אומות העולם. לשם כך עלינו להעמיק ביסודות האמונה ובתפקידו של עם ישראל בעולם, ללמוד היסטוריה ומדעי המדינה, להכיר את העמים השונים, ולחשוב כיצד נוכל להיטיב להם טובה אמיתית, שיש בה גם אמת רוחנית וגם תועלת מעשית.

כלכלה וחינוך
גם בתחום הכלכלה ניצבות לפנינו שאלות כבדות משקל. איך בונים שיטה כלכלית שנותנת חופש מרבי ליוזמה חופשית ומצד שני אינה מאפשרת לעשירים לעשוק את העניים. כיצד הופכים את המשא ומתן המסחרי לדבר בעל ערך מוסרי. כיצד בונים מערכת סוציאלית שמצד אחד מסייעת לחלשים ומצד שני אינה נותנת לגיטימציה לבטלנות על חשבון הציבור. התורה נותנת לנו כיוונים, אולם כדי להגשים את החזון עלינו להעמיק הן בתורה והן בחכמת הכלכלה והסוציולוגיה, כדי לדעת כיצד מיישמים את ערכי התורה בתנאי ימינו.

לא רק בשאלות הכלליות התיאורטיות עלינו לעסוק, אלא גם להתמודד עם שאלות קטנות. כיצד מכינים תוכנית לאומית להפחתת תאונות הדרכים, כיצד בונים כבישים בטוחים יותר, כיצד יוצרים מערכת ענישה שתהיה פחות מכבידה ויותר יעילה.

כיצד משביחים את מערכת החינוך תוך כדי הפחתת תשלומי ההורים, וזאת בלי לפגוע בתנאיו של המורה. זה נראה קשה, אבל בטוחני שאם נתמודד עם מכלול השאלות, בלי לקבל את הנורמות הרווחות כדבר שלא ניתן לשנותו, נצליח לשפר מאוד את מערכת החינוך.

סור מרע ועשה טוב
שני המהלכים האלה יחד, ביקורת והצבת חלופות טובות יותר, יאפשרו לנו בתהליך הדרגתי להחליף את האליטות השליטות, לטובת עמנו וערי אלוקינו.

התעצמות פנימית
היסוד לכל זה מבוסס על התעצמות פנימית של נאמני התורה, העם והארץ. מקבוצה שפעמים רבות נטתה להיגרר ימינה או שמאלה, לפנים או לאחור, יש להעצים את העמדה הרוחנית.

לא מפני שאנו מעריצים את הגנרלים או כדי למצוא חן בעיני הציבור החילוני נתגייס לצבא, אלא מפני המצווה שבזה. ולכן לא נרתע מלבקר את המדיניות הביטחונית, כי גם אמירת הביקורת כדי לתקן היא מצווה. לא נקיים את חוקי המדינה כדי להוכיח למישהו שאנו נאמנים למדינה, אלא נקיימם מפני שההלכה מחייבת זו, אולם אם יהיו החוקים סותרים את דברי התורה - לא נקיימם. ונזכור תמיד שעלינו לחתור להשבת שופטינו כבראשונה, ולשם כך עלינו לבקר את בתי המשפט שמנוכרים לתורה, לעם ולארץ.

ההתעצמות הפנימית קשורה בתכונת החירות, שרק על ידה ניתן לבקר וליצור.

מתוך חירות מהשפעות זרות אפשר לבנות את חיי המשפחה ולחנך ילדים לתפארת. מתוך חירות ממותרות אפשר לחסוך ולהתבסס מבחינה כלכלית. על ידי כך נגיע למצב הראוי שבו הכסף הוא כלי עזר למעשים טובים ולהגשמת אידיאלים, ולא מטרה בפני עצמה שבעטיה לעולם אין מוצאים מנוח.
כשנזכה לחיות באמת על פי התורה, חיים של שליחות לתקן עולם, חיים שיש בהם איזון נכון בין הרוח והמעש, חיי משפחה עשירים באהבה ואמונה והפריה הדדית, חוסן כלכלי ושמחת חיים, יידעו הכול כי ההולכים בדרך התורה זוכים לחיים, וכל ישראל יבחרו בחיים וישובו אל ה', ויירשו את הארץ הטובה, וייטיב ה' לנו כאשר נשבע לאבותינו.

יהי רצון שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה.

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.