^ 1.יש מקום לשאול כמה זמן היה עליה להמתין ומה הדין אם אכן המתינה כמה שנים ורק אז נישאה, האם באמת תיפטר מקרבן? לא מצאנו שום חילוק ומוכח מכך שבכל מקרה אינה נפטרת, ונראה שהביאור לכך הוא שאין הגדרה מדוייקת כמה זמן עליה להמתין אלא הדבר תלוי בנסיבות של כל מקרה ומקרה, ולכן אנו הולכים לפי התוצאה, כלומר, אם אנו רואים שבסוף בעלה הגיע סימן הדבר שלא המתינה מספיק כפי שהיה ראוי במקרה זה. בדומה לכך מצאנו ברשב"א בכתובות (ג ע"א ד"ה כל דמקדש. דבריו הובאו באריכות בסוגיית "עד אחד בעדות אשה"). הרשב"א כותב שכאשר מסתמכים על עד אחד בעדות אשה חז"ל הפקיעו את הקידושין, אולם אם בסופו של דבר הבעל יבוא מתברר למפרע שבמקרה זה לא הפקיעו כי כל הפקעתם הייתה רק משום שהסתמכו על כך שהאשה דייקא ומינסבא, ואם בסוף הבעל הגיע מוכח שלא דייקא. גם כאן אין הגדרה מדוייקת עד כמה צריכה האשה לדייק ולברר, והמדד שלנו הוא לפי התוצאה.
^ 2.לגבי שעת וסתה שמדובר בחשש עתידי אפשר להבין את החילוק אך צריך עיון מייבום.
^ 3.אביאם מנדל
^ 4.ודברי חז"ל "אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל" הם רק משל לדברי הלכה, שאפילו יאמרו לך על הלכה שברור לך להפך יש לך ללכת אחר דבריהם.
^ 5.ההגדרות והתליות כאן עדיין זקוקות לליטוש. לדוגמא, מדוע לפי הצד של טעות בהוראה נזקק רש"י להכניס את הטעם של דייקא ומינסבא ולא כתב שזו טעות בהוראה משום שתוכן ההוראה אינו שהעד דובר אמת אלא שמבחינה הלכתית ניתן לסמוך עליו. ואוי אפשר ללכת בכיוון מחודש ולומר שנחלקו כאן האמוראים ביסוד שראינו בדף פח ע"א ובהסבר רש"י שם שהואיל ודייקא ומינסבא אפקעינהו רבנן לקידושין. ונבאר שלפי זעירי עד אחד נאמן מעיקר הדין ולכן ההגדרה היא שהסמיכה כאן היא על העד ואילו רב נחמן סבר שעד אינו נאמן אלא משום סברת דייקא ומינסבא סמכו עליה חז"ל והפקיעו את הקידושין, ואם כן לפי זה ודאי הסמיכה כאן היא על בית הדין ולא על העד.
^ 6.שלא הקשה כיצד אנו ממשיכים לעולם להתיר אשה על פי עד אחד אלא רק כיצד אנו מתירים אשה זו אם יבוא שוב עד אחד ויעיד שכעת בעלה מת.