חֶסֶד עִם תַּיָּרִים מִגֶּרְמַנְיָה | הרב דניאל קירש | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
שיעורים כלליים

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

חיה מוריה בת אסתר

963

2 דק' קריאה

לְאַחַר שָׁבוּעוֹת רַבִּים שֶׁל תִּכְנוּן וְהִתְאַרְגְּנוּת, יָצְאוּ הָאָב גּ'וֹלִי וּבְנוֹ מִבֵּיתָם שֶׁבְּגֶרְמַנְיָה לְטִיּוּל בְּיִשְׂרָאֵל. מִיָּד בְּרִדְתָּם מֵהַמָּטוֹס שָׂכְרוּ רֶכֶב וְנָסְעוּ אִתּוֹ לִמְקוֹם יַעֲדָם הָרִאשׁוֹן - יָם הַמֶּלַח. כְּבָר זְמַן רַב שֶׁהַשְּׁנַיִם מְחַכִּים לִרְחֹץ בַּמַּיִם הַמְּיֻחָדִים וּלְהֵנוּת מֵהַבֹּץ הַיִּחוּדִי שֶׁלְּחוֹפֵי יָם הַמֶּלַח.
גּ'וֹלִי וּבְנוֹ הִתְקָרְבוּ לַיָּם, תּוֹךְ קְרִיאוֹת פְּלִיאָה וְהִשְׁתָּאוּת מֵהַנּוֹף הַמְּיֻחָד שֶׁנִּגְלָה לְעֵינֵיהֶם. סוֹפְסוֹף הִכְרִיז הַוֵויְז עַל הַגָּעָה לַיַּעַד, וְהַשְּׁנַיִם יָצְאוּ מֵהָרֶכֶב הַשָּׂכוּר וּפָסְעוּ לְכִוּוּן הַיָּם. הַשְּׁנַיִם נִכְנְסוּ וְרָחֲצוּ אֶת גּוּפָם בַּמַּיִם הַמְּלוּחִים, וּלְאַחַר מִכֵּן שָׁכְבוּ עַל הַחוֹף כְּשֶׁעֲרֵמוֹת בֹּץ לְגוּפָם. לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת שֶׁל שִׁכְשׁוּךְ וַהֲנָאָה מִתּוֹפַעַת הַטֶּבַע הַמְּיֻחֶדֶת, הֶחֱלִיטוּ הַשְּׁנַיִם לְהַמְשִׁיךְ בַּנְּסִיעָה הַקְּצָרָה לַמָּלוֹן הַמְּיֹעָד. בִּזְרִיזוּת אָרְזוּ אֶת מַגְבוֹתֵיהֶם וּבַקְבּוּקֵי הַמַּיִם שֶׁלָּקְחוּ עִמָּם וּפָנוּ לָשׁוּב לְרִכְבָּם.
הַשְּׁנַיִם סָרְקוּ אֶת שֶׁטַח הַחֲנָיָה הָרֵיק וְנִסּוּ לְהִזָּכֵר הֵיכָן הִשְׁאִירוּ אֶת רִכְבָּם. דַּקּוֹת בּוֹדְדוֹת עָמְדוּ הַשְּׁנַיִם בְּנִסָּיוֹן לִמְצֹא אֶת רִכְבָּם, אַךְ הָרֶכֶב לֹא נִמְצָא! גַּם בַּחֶנְיֹן הַסָּמוּךְ לֹא נִרְאָה אַף לֹא רֶכֶב אֶחָד. בְּבֶהָלָה פָּנוּ זֶה אֶל זֶה וְקָרְאוּ בְּגֶרְמָנִית: "שָׁדְדוּ אוֹתָנוּ!"
כַּמָּה מְקוֹמִיִּים שֶׁעָבְרוּ בְּסָמוּךְ הִבִּיטוּ בַּמַּחֲזֶה הַמַּצְחִיק: שְׁנֵי גְּבָרִים, הַנִּרְאִים כְּמוֹ אָב וּבֵן, שֶׁנִּרְאִים כִּי יָצְאוּ מִן הַמַּיִם בְּרֶגַע זֶה, עוֹמְדִים בְּאֶמְצַע חֲנָיָה רֵיקָה וְצוֹעֲקִים בְּבֶהָלָה בְּשָׂפָה זָרָה.
אֶחָד הַמְּקוֹמִיִּים שֶׁצָּפָה בָּהֶם דַּקּוֹת מְעַטּוֹת נִגַּשׁ וְשָׁאַל בְּאַנְגְּלִית עִלֶּגֶת: "וּוָאט הַפֶּנְד?" (מָה קָרָה?) מִיָּד הִסְבִּירוּ שֶׁהֵם הִגִּיעוּ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁעוֹת מִגֶּרְמַנְיָה לָאֵזוֹר. בְּרִכְבָּם הַשָּׂכוּר הֵם הִשְׁאִירוּ הַכֹּל- בְּגָדִים, נַעֲלַיִם, כֶּסֶף, טֵלֵפוֹנִים וְדַרְכּוֹנִים.
הָאִישׁ לֹא אִבֵּד אֶת עֶשְׁתֹּנֹתָיו וּמִהֵר לְדַוֵּחַ עַל הַמִּקְרֶה לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה. לְאַחַר דַּקּוֹת מוּעָטוֹת הִגִּיעָה לַמָּקוֹם נַיֶּדֶת וְאָסְפָה אֶת הַשְּׁנַיִם. מִיָּד הִזְמִינוּ הַשּׁוֹטְרִים עֲבוּרָם פִּיצָה חַמָּה וּטְרִיָּה. עוֹבֶדֶת סוֹצְיָאלִית שֶׁהָיְתָה מְעֹרֶבֶת בָּעִנְיָן פִּרְסְמָה אֶת הַסִּפּוּר, וְתוֹךְ זְמַן קָצָר הֻזְמְנוּ עַל יְדֵי בְּעָלִים שֶׁל בֵּית מָלוֹן בַּעֲרָד לְהִתְאָרֵחַ בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַמָּלוֹן שֶׁבָּעִיר. הַשְּׁנַיִם לֹא הִסְפִּיקוּ לְהִתְרַגֵּשׁ מֵהַמֶּחֱוָה הָאֱנוֹשִׁית וְהַחַמָּה, כַּאֲשֶׁר עַל דַּלְתוֹת הַמָּלוֹן צָבְאוּ תּוֹשָׁבֵי עֲרָד הָרַבִּים כְּשֶׁבִּידֵיהֶם כֶּסֶף, בְּגָדִים, מַמְתַּקִּים וְעוֹד שְׁלַל פִּנּוּקִים.
כַּמּוּבָן שֶׁגּ'וֹלִי וּבְנוֹ לֹא הִפְסִיקוּ לְהִתְרַגֵּשׁ וְהוֹדוֹ מִקֶּרֶב לֵב לְכָל הַמְּסַיְּעִים וְהוֹסִיפוּ שֶׁלֹּא יָדְעוּ שֶׁקַּיָּמִים אֲנָשִׁים טוֹבִים כָּל כָּךְ בָּעוֹלָם!
הַאִם הָיָה רָאוּי כָּל כָּךְ לִגְמֹל חֶסֶד עִם תַּיָּרִים מִגֶּרְמַנְיָה, עַם שֶׁרָצַח מִילְיוֹנֵי יְהוּדִים רַק לִפְנֵי כִּשְׁמוֹנִים שָׁנָה?
תְּשׁוּבַת הַגָּאוֹן הָרַב יַעֲקֹב אֲרִיאֵל שְׁלִיטָ"א :
וַדַּאי שֶׁתּוֹשָׁבֵי עֲרָד עָשׂוּ מִצְוָה גְּדוֹלָה וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם. הַשְּׁאֵלָה עַל יַחֲסֵנוּ לַגֶּרְמָנִים הִיא שְׁאֵלָה רִגְשִׁית וְלֹא שְׁאֵלָה הִלְכָתִית.
הָרַב מְשֻׁלָּם רָאטָה זצ"ל (שֶׁהָיָה נִצּוֹל שׁוֹאָה) נִשְׁאַל שָׁנִים סְפוּרוֹת לְאַחַר הַשּׁוֹאָה הַאִם יֵשׁ מָקוֹם לִגְזֹר שֶׁלֹּא יִדְרְכוּ יְהוּדִים עַל אַדְמַת גֶּרְמַנְיָה? עַל שְׁאֵלָה זוֹ עָנָה הָרַב רָאטָה וְאָמַר שֶׁאָמְנָם נָכוֹן לִגְזֹר כָּךְ מִבְּחִינָה הַשְׁקָפָתִית וּפוֹלִיטִית, אַךְ מִבְּחִינָה הִלְכָתִית אֵין אֶפְשָׁרוּת לִגְזֹר כָּךְ. (שׁוּ"ת קוֹל מְבַשֵּׂר, סִימָן יג').
לֹא בָּרוּר שֶׁהַגֶּרְמָנִים הַיּוֹם הֵם שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִשְּׁאָר מְדִינוֹת בָּעוֹלָם. כְּמוֹ כֵן, אֵלּוּ אֵינָם אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁרָצְחוּ יְהוּדִים בַּשּׁוֹאָה וְלָכֵן קָשֶׁה לְדַעַת הַיַּחַס הַמְּדֻיָּק אֲלֵיהֶם. אִישִׁית אֵינִי קוֹנֶה לְכַתְּחִלָּה תּוֹצֶרֶת גֶּרְמַנְיָה. אַךְ כָּאָמוּר אֵין זֶה עִנְיָן הִלְכָתִי, אֶלָּא רִגְשִׁי. אוּלָם בְּעִנְיָנֵנוּ, כַּאֲשֶׁר אֲנָשִׁים נִזְקָקִים לְעֶזְרָה אֵינֶנּוּ עוֹשִׂים חֶשְׁבּוֹנוֹת וַאֲנַחְנוּ מַגִּישִׁים עֶזְרָה.
נוֹסִיף, שֶׁאֵין כָּאן אִסּוּר שֶׁל "'לֹא תְּחָנֵּם' – לֹא תִּתֵּן לַגּוֹיִים מַתְּנוֹת חִנָּם", מִשּׁוּם שֶׁמְּדֻבָּר בִּצְדָקָה לַאֲנָשִׁים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לְלֹא דָּבָר, וּכְפִי שֶׁכָּתוּב בָּרַמְבָּ"ם (הִלְכוֹת מְלָכִים י,יב) אֲפִלּוּ הָעַכּוּ"ם צִוּוּ חֲכָמִים לְבַקֵּר חוֹלֵיהֶם וְלִקְבֹּר מֵתֵיהֶם עִם מְתֵי יִשְׂרָאֵל וּלְפַרְנֵס עֲנִיֵּיהֶם בִּכְלַל עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם, הֲרֵי נֶאֱמַר "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" וְנֶאֱמַר "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם".
לְסִכּוּם: טוֹב עָשׂוּ אַנְשֵׁי עֲרָד שֶׁגָּמְלוּ חֶסֶד עִם הַתַּיָּרִים מִגֶּרְמַנְיָה וּבְכָךְ גַּם קִדְּשׁוּ שֶׁם שָׁמַיִם.