^ 1. למרות, שהחשש הגדול שמוזכר בגמרא, הוא של עכברים (עיין ברכות, דף י"ח, ע"א. וכן, באגרות משה יו"ד, ח"א, סי' רכ"ה. וכן, בשבט הלוי, ח"ה, סי' קע"ח), ולא שייך במקרר, עדיין קיימת מצווה, משום כבודו. שלא יהיה ככלי שבור שעזבוהו (ירושלמי, ברכות פ"ג. מובא בתוס' שם, דף י"ז, ע"ב. ועיין בשו"ת תרומת הדשן, שאלה רפ"ג. מובא ברמ"א יו"ד, סי' שע"ג, ס"ה) וכן, כדי שלא תיכנס במת רוח רעה (ע"פ הזוהר), ועיין בגשר החיים, ח"א, פרק ה', סי' ד', שמסכם את העניין. לכן, נהוג שהשומר אומר פרקי תהלים (גשר החיים שם, וילקוט יוסף, י"ז, סי' ה', ס"ג).
^ 2. שמענו ממומחה שחשש זה הוא סביר, ובמיוחד בימי הקיץ. פשוט, שסרחון המת הוא זלזול יותר גדול לכבודו, מחוסר שמירה.
^ 3. שמועיל הדבר לעניין כבוד המת וגם לרוח רעה.
^ 4. בספר כל בו על אבלות, פרק א', סימן ו', ע"פ תרומת הדשן ועבודת הגרשוני, כתוב, שאין לעכו"ם להתעסק במת, הן בטהרה הן בנשיאת המיטה ולמרות שלא נמצא מקור מפורש על שמירה, נראה ששמירת גוי תגרע יותר ממה שתוסיף. בתורת הנסתר מאוד מקפידים על אי קשר בין המת לגוי.
^ 5. שהרי, גוי יכול אפי' לקבור, בשביל כבוד המת, ביום טוב ראשון (שו"ע או"ח, סי' תקכ"ו, ס"א).