^ 1.מכאן שבאותו היום היה ראוי להקריב קטורת כדי להתראות לפני ולפנים, כפי שעשו נדב ואביהו, אלא שהם לא צוו ובכך חטאו.
^ 2.לפי אחד הפרושים חטאם היה שנכנסו לפני ולפנים בלא שנצטוו.
^ 3.יצוין בזה שהגר"א מוכיח מן הכתוב שבזמן המדבר היה אהרן רשאי לבוא בכל עת שירצה, ובלבד שיעשה ככל המעשים האמורים בפרשה. ורק לדורות הבאים הדבר מותר רק ביום הכפורים. ולפי זה מובן עוד יותר מה שעשו נדב ואביהו, שהביאו קטורת כדי לאפשר את כניסתם לפני ולפנים.
^ 4.וכן ברש"י שם פרק י פסוק יב: "[בניו] הנותרים - מן המיתה. מלמד שאף עליהם נקנסה מיתה על עון העגל, הוא שנאמר (דברים ט כ) ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו, ואין השמדה אלא כלוי בנים, שנאמר (עמוס ב ט) ואשמיד פריו ממעל, ותפלתו של משה בטלה מחצה, שנאמר (דברים ט כ) ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא".
^ 5.תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף נב עמוד א: "וכבר היו משה ואהרן מהלכין בדרך ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן וכל ישראל אחריהן, אמר לו נדב לאביהוא: אימתי ימותו שני זקנים הללו ואני ואתה ננהיג את הדור? אמר להן הקדוש ברוך הוא: הנראה מי קובר את מי". קשה להבין איך נדב ואביהו הצדיקים אמרו דבר כזה. ונראה שזה אמר כתגובה לכך שלא ירדה אש מהשמים והם פרשו שצריך שהראות יותר אהבה ומסירות נפש ממשה ואהרן שגילו איפוק ויראה רבה.
^ 6.תנא דבי אליהו רבה (איש שלום) פרשה ג: "עוד אמר דוד המלך, אני בעולם הזה מה אני, אלא יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי".