בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
3 דק' קריאה 11 דק' צפיה
במדרש (ילקוט משלי תתקנא) ברוב עם הדרת מלך אמר רבי חמא בר חנינא להגיד שבחו וגדלו של הקדוש ברוך הוא אף על פי שיש לו אלפי אלפים ורבי רבבות כתות של מלאכי שרת שישרתוהו וישבחוהו אינו רוצה אלא בשבחן של ישראל שנא' ברוב עם הדרת מלך אין עם אלא ישראל שנא' עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו כו' ואמר ר' ישמעאל באותה שעה ששומעין אגדה מפי חכם ואח"כ עונין יהא שמיה רבה מברך באותה שעה הקדוש ברוך הוא שמח ואמר למלאכי שרת באו וראו עם זו שיצרתי לי במה הן משבחין אותי באותה שעה מלבישים הקדוש ברוך הוא הוד והדר לכך נאמר ברוב עם הדרת מלך כו' ובאפם לאום מתחת רזון אם הפסיקו עצמם מדברי תורה אף אני אפסיק מהם ראיות של תורה. ר"ל כי המלאכים אינן יכולים לשבח באמן יהא שמיה רבה, רק ישראל אשר מעלתם מגיע עד עוה"ב הוא עולם העליון, ובעוה"ב מעלת ישראל על המלאכים. ובמדרש (תנחומא בלק) כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל ראתה עיני בלעם שישראל יושבין לפני הקדוש ברוך הוא כתלמיד לפני רבו ומבררים כל פרשה ופרשה למה וכן הוא אומר כי ליושבים לפני ה' יהיה סחרה (ואתננה) לא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך ומלאכי השרת שואלים מה הורה לכם הקדוש ברוך הוא לפי שאינם יכולים לכנוס למחיצתם שנא' כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל ע"כ. ולפיכך הש"י מקבץ המלאכים ואמר ראו שבח זה שמשבחים אותי בעולמי, אשר שבח זה מגיע אל מדריגה ומעלה אשר אי אפשר להגיע שם המלאכים. ויפה אמרו המפרשים שלכך תקנו השבח הזה בלשון ארמי שלא יקנאו בנו המלאכים שאנו משבחים שבח כזה שהמלאכים אינם יודעים לשון ארמי. אבל בודאי אין הפי' שלכך אומרים אותו בלשון ארמי שלא יקנאו בנו המלאכים שאין קנאה במלאכים, רק מפני שהשבח הזה מגיע למדריגה עליונה שאין מגיע שם מדריגת המלאכים, יש לומר אותו בלשון שאין שייך למלאכים. וכבר התבאר בפרק בעשרה שכל אשר אינו שייך למלאכים תקנו אותו בלשון ארמי שהוא הלשון שאינו שייך למלאכים, לכך י"ל מה שאמר שלא יקנאו בנו המלאכים, ר"ל שאם היה השבח נאמר בלשון הקודש היה קנאה אחר שגם המלאכים מספרים בלשון הקודש ויהיה לישראל שבח אשר אינו למלאכים, אבל כאשר השבח נאמר בלשון ארמי כמו שאין למלאכים לשון ארמי כך אפשר שיהיה לישראל שבח שאין למלאכים, והבן זה ואין להאריך כאן, וכבר התבאר דבר זה בסדר קדושה. לכן מה שאמרו בשבח זה יהא שמיה רבה אין צריך לפרש השם שיהא רבה, רק מפני כי שבח זה מצד עולם העליון, לכך יש לומר יהא שמיה רבה שהוא תרגום של הגדול כאילו אמר שם הגדול. וזה שאמר כאן שקורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, ופי' זה אף אם נגזר עליו גזר דין של שבעים שנה דהיינו כל עולמו של אדם שהוא שבעים שנה ונגזר גזירה עליו שיהיה עני כל ימי עולמו או מה שנגזר עליו, מ"מ כיון שהשבח הזה הוא עד עולם העליון ומבי' הברכה מעולם העליון וכמו שהתבאר בסדר קדושה, דבר זה מבטל ממנו גזר דין של עולם התחתון ודבר זה מבואר. ומזה תבין כי תקנו ביתברך ח' שבחים יתברך וישתבח וכו', כי השבח הזה הוא מגיע למעלה מן עולם הזה, כי עולם הזה עד שבעה ימי בראשית אבל השבח הזה מגיע למעלה מן עוה"ז, וכן אמן יהא שמיה וכו' יש בו ח' תיבות בשביל זה ולכך קורע גזר דין של שבעים שנה כי ע' נכלל בשבעה, ועוד יתבאר בסמוך שבח זה. ואמר עוד אפילו יש בו שמץ ע"ז מוחלין לו, כי שם מסולק הכל אף המלאכים ונשגב שמו ית' לבדו, ולכך אף אם חטא בדבר ע"ז ונתן כחו אל כחות החיצונות מסלקין ממנו שמץ ע"ז ודבר זה מבואר. ומה שאמר בכל כחו, כבר פרשנו שצריך להראות כח שיתגבר הנשמה שבאדם שבו משבח להקב"ה על גופו החמרי ובזה אפשר שיתדבק במדריגה העליונה הנבדלת ומבטל הגזירה, ודבר זה בארנו למעלה, מ"מ אין צריך קול רם רק שיוציא בחיתוך הפה לגמרי לאפוקי בשפה רפה ודבר זה ענין מופלג ואין להאריך יותר:
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il