בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • פנחס
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
2 דק' קריאה
לאחת הערים בארצנו, עיר שכיום היא בעלת צביון ציבורי רחוק מאוד מתורה ומצוות, הגיעה קבוצת יהודים בני תורה, ששמה לה למטרה להפיץ יהדות בקרב רבדים רבים באוכלוסייה. הקבוצה הקימה עמותה מתאימה, פעלה בדרכי נועם, קיימה פעולות תרבות ברוח יהודית, ורבים נחשפו ליהדות בזכותה.
מחירי הדיור באותה עיר היו גבוהים במיוחד, והעמותה נאלצה להשקיע חלק ניכר מתקציבה בשכירת בניין מתאים לפעילותה. כדרכו של עולם, העמותה לא הייתה משופעת בכסף, והוצאות הדיור העיקו כריחיים על צווארה.
באותה עיר, שכן בניין גדול וישן, שמייסדיו הועידו אותו לפעילות תרבות בענייני יהדות. זה לא היה בית כנסת, והמייסדים לא היו דתיים, זה היה בניין עם מאפיינים אחרים, אך התנאי להפעלתו היה שיעסקו בו בפעילות תרבות יהודית, לאו דווקא עם גוון דתי מובהק.
במשך שנים רבות אכן התקיימה בו פעילות כזו, אך הפעילות פסקה, והבניין עמד בשיממונו מספר שנים. יזמים שונים החלו ללטוש את עיניהם לפנינת הנדל"ן, והעיריה אף היא רצתה לקיים בו פעילות שלה, אך לאחר חקירה ודרישה התברר שעל העירייה להקצות אותו לעמותה שתקיים בו פעילות בהתאם לרצון מייסדיו.
התפרסם מכרז מתאים, שאליו נגשו עמותות רבות, המקיימות פעילות תרבותית רחוקה מרוח היהדות, אך התברר שהעמותה היחידה העומדת בתנאים היא העמותה התורנית, ולמרבה ההפתעה היא זכתה בנכס.
זהו סיפור אמיתי, והבאתי אותו כאן, כי הוא מבטא רעיון מאוד חשוב. לעיתים, הקב"ה מזמן לנו הזדמנויות גדולות ומפתיעות, אך יזכה בהם רק מי שיכין מראש כלי מתאים, ועלינו להתכונן לכך מראש.
מי שלא יכין כלי גדול, הרי כשיבוא האור הגדול, אז הוא ישבר לרסיסים, וההזדמנות תחמוק לו. בזמנו התפרסמו מחקרים על אנשים שזכו בסכום גדול בפיס, שהזכייה הרסה להם את החיים, כי הם קיבלו שפע גדול ללא הכנה מתאימה, והם לא ידעו איך להשתמש בכסף בצורה נכונה.
זה מהותם של ימי בין המצרים. מצאנו בגמרא תענית ש"מגלגלים זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב". לכן, גם ב – יז' בתמוז וגם ב – ט' אב, אירעו לעם ישראל צרות רבות, כי אלו ימים חייבים.
שואל על כך צדקת הצדיק (קעא) – והרי יש בחירה חופשית לבחור בטוב, וכיצד קובע ה' מראש שביום זה יהיה כישלון ופורענות, והרי תמיד יש אפשרות שהאדם יבחר בטוב?
ועונה – ימים אלו של בין המצרים הם ימים גדולים, אך מיש לא זכאי ריבוי האור גורם לו לשבירת הכלים, "ובאותו מקום זמן ונפש שנשפע הפירעון ושכרו של השם יתברך מצד ריבוי השפע, נעשה חס ושלום פורעניות לרע, כידוע בסוד שבירתן של כלים זוהי מיתתן על ידי ריבוי האור".
והוא מבאר, שבזמן החורבן בימים אלו "היה תוקף ריבוי שפע האור ולכך זכה יחזקאל למראות אלוקים, (שראה את השכינה גולה במרכבה), ומי שזוכה באמת מקבל פירעון הטובה אז. שזה ענין לידת משיח בט' באב".
ובאמת, גם באופן פיזי בעולם, ימי בין המרים הם התקופה בה הימים ארוכים והאור גדול, וודאי גם עלינו לקלוט אור רוחני גדול.
השנה, לצערנו חווינו משהו שהזכיר רושם מסויים מהבקעת חומות ירושלים עיר הקודש, בהבקעת האויב את הגבולות. חווינו גם מה קורה כשמופתעים ולא מתכוננים. שנזכה שהכול יתהפך לטובה במהרה, ופריצת הגבולות תתהפך ל"והיו למשיסה שוסייך... ימין ושמאל תפרוצי".
עלינו ללמוד להתכונן בעזרת ה' לאור הגדול של הגאולה והטוב, כדי שכשה' ייתן לנו את ההזדמנות והשפע הטוב, נקבל אותו בטוב, ונצמח ממנו לגאולה השלימה במהרה בימינו!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il