בית המדרש

קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

דוד אריה בן רחל

2 דק' קריאה
"וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש" (פרק ג' פסוק ח'). הרמב"ן בפרשת כי תבוא (כ"ו ט"ו) עמד על השאלה - מדוע בהבטחה לאבותינו לא נזכר כי היא זבת חלב ודבש, ורק בהבטחה ליוצאי מצרים נזכר שהיא זבת חלב ודבש. והביאור הוא, כי מאז יציאת מצרים כוחם של בני ישראל הוא בתורת 'עם' ולא כיחידים, שישים רבוא, שזכו להיכנס לארץ ישראל, לכובשה, ולקדשה ב"קדושה ראשונה", ומכח זה שקידשוה הניבו ממנה זבת חלב ודבש, ועל כן דווקא ליוצאי מצרים הוזכר עניין זה, שכניסתם כעם, פועל בה בא"י קדושות נוספות, ועל ידי זה זבת חלב ודבש. ובברכות (דף מ"ח:) נאמר כי יהושע תיקן לישראל ברכת הארץ בשעה שנכנסו לארץ ישראל - "נודה לך ד' אלוקינו... ועל ארץ חמדה טובה ורחבה", ובספר 'כפתור ופרח' (פ"י) הקשה - מדוע לא נזכר בהודאה זו שארץ ישראל הינה זבת חלב ודבש? אולם לפי דברינו הדבר מתברר, הרי יהושע הזכיר את מה שהובטח לאבותינו אברהם יצחק ויעקב "על שהנחלת לאבותינו", ולהם הרי לא הוזכר זבת חלב ודבש.

בנוסח הברכה אחרונה אנו אומרים, "ובנה ירושלים... ונאכל מפריה ונשבע מטובה", וצריך עיון, וכי זו הבקשה, שכל ישראל יאכלו דוקא מפירותיה של ירושלים? אולם בספר זכריה (פרק י"ד) כתוב: "והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים", ופרש"י שם, כשיבַּקע הר הזיתים מן המזבח למערב, והוא המשך לנאמר בספר יואל (ד' י"ח): "ומעיין מבית ד' יצא והשקה את נחל השטים", ששפע המים יגיעו עד מחוץ לגבולות א"י, ובאותו הזמן פירותיה של א"י יצמחו ויפרחו מכוחה של ירושלים, ועל כן אנו מבקשים, לזכות לעלות לתוכה ולאכול מפריה.

והערה נוספת העולה בפרשה. כתוב: "כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" ופרש"י אלו דתן ואבירם. וצריך עיון - איך הם בגדר של "כל" האנשים, הרי גם פרעה ביקש להורגו, והוא עדיין קיים? אלא שמכן אנו למדים, כי לולי דתנים ואבירמים למיניהם, גם פרעה עצמו לא כ"כ מסוכן. אלו הפועלים להגברת השנאה לישראל, או כנגד התלמידי חכמים, הם המציקים לישראל ביותר. ועל כך אמר הפסוק: כל האנשים המבקשים את נפשך, אלו דתן ואבירם, שהציתו את האש והשניאו את משה בעיני פרעה.

הקב"ה יזכנו לראות במעלתם של תלמידי חכמים, ובזכותה של ארץ
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il