בית המדרש

קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רפאל בן יוסף

5 דק' קריאה
שבת אחרי הסעודה. יום של שלווה אחרי שבוע של מרוץ מטורף. אני נוטל כוס תה מהביל, מתרווח על הספה בנחת, ומעיין מעט בעלוני השבת. השאלה בעלון "קוממיות" צדה את עיני. זו שאלה חשובה, שנוגעת לחיי היומיום שלי. כבר זמן רב אני מתכנן לחפש תשובה לשאלה זו, והנה יש לפני מן המוכן. סוף סוף אדע כיצד לנהוג. אני מעיין בתשובות השונות, ומגלה שהרבנים חולקים זה על זה. כעת מה אעשה? כיצד אנהג?

הרב מרדכי נגארי - רבנים הכפופים לגדולי הדור
הפתרון נעוץ ב"עשה לך רב", שנחלק לעניות דעתי לארבעה מצבים :
א. שאלה פשוטה של מותר ואסור, אשר לה מקור פשוט בשולחן ערוך ובפוסקים, כגון - משנה ברורה, בן איש חי ועוד, יכול אדם לשאול את הרב בקהילתו, או את ראש הישיבה והר"מ, אם הם בעלי סמכות פסיקה הלכתית. (למשל - נושאי שבת, כשרות, טהרת המשפחה ועוד).

ב. עצה כללית הקשורה לחייו הפרטיים של איש ישראל - ראוי להתייעץ עם רב המכיר את השואל, הרקע שלו, משפחתו וכדומה. בשאלות קריטיות (שידוכין, ניתוח רפואי וכד') ראוי להיוועץ ברב "גדול", שהינו זקן ובעל סייעתא דשמיא בעצותיו.

ג.בשאלות הלכתיות הנוגעות לחידושי החיים של זמנינו (חשמל, טכנולוגיה, רפואה וכו'), יש להיוועץ ברב המומחה לנושא. כשם שבדיני ממונות והלכות אבן העזר יש להיוועץ בדיין מומחה, כן גם בנושא הלכתי רפואי או הלכות שבת - יש להיוועץ במומחים הלכתיים, אשר דנו בנושאים אלו עם אנשי מקצוע (רופאים, מדענים, טכנאים ומהנדסים). כמובן גם המומחה ההלכתי צריך להביא את הספיקות לפסיקת גדולי הדור - אשר להם הכוח בראיה כוללת של כל חלקי התורה.

ד. בנושאים כלל-ישראלים הקשורים לעם ישראל בארצו ובתפוצות או לארץ ישראל ולמצבה הרוחני - יש להיוועץ אך ורק בגדולי הדור, שמרחבי התלמוד והפוסקים פרוסים לפניהם ואשר ינקו מגדולי הדורות שלפניהם.

בנוסף, חשוב לזכור - בשעה שיעקב אבינו בנה את הקהילה הראשונה בתולדות עם ישראל, הוא הקדים ושלח את יהודה להורות לפניו גושנה, מכאן למדנו שהקהילה בנויה על "החכם". התורה כינתה את ה"חכם" - "זקן", מפני שכשם שהזקן ראה הרבה בחייו ואף הכיר את הדורות שלפניו, כך גם החכם - גם אם הוא צעיר עליו לינוק מדורות קודמים, לשמש תלמידי חכמים (זקני הדור וגדולי מורי ההוראה) ולחוש מעבר ללימודו ולידיעותיו בתורה את חכמת התורה כתורת חיים, ויישומה הלכה למעשה בחיי היום-יום. וכך מצאנו בשמות רבה (ג' ח'): "לך ואספת את זקני ישראל... לעולם זקנים מעמידים את ישראל... שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל". ועוד שם (ה' י"ב): "אמר רבי עקיבא למה נמשלו ישראל לעוף? מה העוף אינו פורח אלא בכנפיים, אף ישראל אינם יכולים לעמוד אלא בזקנים".

אין להתפעל מאדם מוכשר וגאון בעל לשון חריפה ושנונה או המפרסם תשובותיו (הנשלפות) באינטרנט ובספרים! "מורה הוראה" זכאי לתואר זה רק אם קִיֵים "שימוש תלמידי חכמים", וממשיך לינוק ולהתייעץ עם גדולי הדור. יש להדגיש את מאמר חז"ל (תענית ז'.) המתאים לימים אלו - ימי ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות: "כי האדם עץ השדה..." אם תלמיד חכם הגון הוא - ממנו תאכל, ואם לאו - אותו תשחית וכרת". יהי רצון שנזכה לשמוע ולקיים את הנאמר: "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך", ובזכות תלמידי החכמים המרבים שלום בעולם נזכה לשלום בארץ.

הרב אברהם וסרמן - לברר ברצינות
לעתים נדמה לנו, שפעם היו החיים קלים יותר, הכל היה ברור הרבנים אמרו דברים ברורים וחד משמעיים ומי שרצה לדעת את הדרך הנכונה ללכת בה - יכול היה למצאה בקלות. מסתבר שאף בנדון זה נאמרו דברי החכם מכל אדם "אין חדש תחת השמש", וכבר היה לעולמים שנחלקו ולא הגיעו להכרעה.

חכמי התלמוד הכירו את הבעיה, וכך אמרו (חגיגה ג:): "בעלי אסופות - אלו תלמידי חכמים שיושבים אסופות אסופות ועוסקין בתורה. הללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין הללו פוסלים והללו מכשירין. שמא יאמר אדם היאך אני למד תורה מעתה?"

הם לא הסתפקו בהצגת הבעיה אלא אף הציעו דרך לפתרון: "תלמוד לומר כולם נתנו מרועה אחד, אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן, מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב וידבר אלהים את כל הדברים האלה. אף אתה עשה אוזנך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים את דברי האוסרין ואת דברי המתירין, את דברי הפוסלים ואת דברי המכשירין". חשוב היה להם לציין שהכל ניתן מרועה אחד. אף אחד מהצדדים במחלוקת אינו מחוץ למסגרת הלגיטימית. אלא שבסופו של דבר עלינו להחליט מה לעשות, ולכן ההדרכה היא להקשיב היטב ו"לקנות לב מבין". כלומר, מי שמסוגל צריך לברר כל סוגיא ממקורותיה הראשונים, עד לדברי הפוסקים שאת מימיהם אנו שותים, אחר כך עליו להחליט בשכלו מה נראה לו יותר. אין כאן יומרה או גאווה - שכלו של אדם הוא כלי בסיסי שנתן לו בוראו, כדי שידע לכוון דרכו בנבכי החיים. אך גם מי שאינו מסוגל לעיין בעומקה של הלכה יוכל להטות אזנו כאפרכסת, ולהבין ככל יכולתו את הדברים ואז יחליט כיצד עליו לנהוג.

שמא ישאל השואל - מה זכותי להחליט בנושא שאיני מבין בו? תשובתו בצדו - אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו. מאז שאין לנו סנהדרין שיוציאו החלטה אחת ופסיקה אחת לכלל ישראל אנו הולכים במדבר המבוכה, והרי עלינו להחליט כשאנו מגיעים לפרשת דרכים מעשית. כיצד נחליט אם נניח מראש את אי יכולתנו ואזלת ידנו? לכן נאמרה הנחייה זו בפי חז"ל והיא המצילה אותנו ממבוכה. מכאן שאם דרך הבירור הינה אמיתית ומקשיבה ואינה נעשית באופן מזלזל וכלאחר יד, עשינו את המוטל עלינו, ואין עלינו טענה או תלונה.

יתרה מזו, לעתים במצבי ספק, סמכו חכמים על מנהג העולם ואמרו על עם ישראל בכללו "אם לא נביאים הם בני נביאים הם", כך סמכו בזמנו של הלל הזקן על העם במנהג הבאת הסכינים לבית המקדש בשבת על ידי תחיבתה בצמר הכבש! לעומת אוירה מסוימת של חוסר בטחון בעצמנו וביכולתנו להחליט, משדרים לנו חז"ל מסר חשוב ויסודי של בטחון ואמונה שאנו הולכים בדרך ישרה, וה' יהיה בעזרנו.

הרב ישי באב"ד - מוכרחים סנהדרין
ריבוי דעות במחלוקות הלכתיות הוא חיובי, כשאין חולקים על הנחת היסוד היהודית של מעמד הר סיני.

זוהי הגישה של "שבעים פנים לתורה", "ואלו ואלו דברי אלוקים חיים", המתבצעת ע"י ישיבה ביחד של שבעים זקנים בסנהדרין, על כך אומר הרמב"ן: "כי המספר הזה יכלול כל הדעות". מעלתה של הסנהדרין בכך, שהחכמים דנים ביניהם, ומקבלים בסוף הכרעה הלכתית אחת. כך ריבוי הדעות הוא חיובי בבררו את האמת לכל צדדיה, לעומת ריבוי דעות הגורם לפירוד בציבור שהוא שלילי, שעליו כותב בעל ספר 'החינוך': "ויצא מזה חורבן שתעשה התורה ככמה תורות".

עלינו לזכור - התורה וההלכה חוקה לישראל. ההלכה היהודית הייתה חוקתה של מלכות ישראל בעבר, ועתידה להיות גם חוקת מדינתנו, שהרי רבים מבין חכמי האומות המחברים את החוקות המודרניות של מדינות הדמוקרטיה הליברלית שאבו, לפי עדותם, את השראתם מחוקת המדינה הישראלית - התורה.

הסנהדרין היא למעשה "דמוקרטיה ייצוגית", הכיצד? רבנים הם המנהיגים הרוחניים. כל אחד מאיתנו מכריע הלכה בעצם בחירתו של רב להיות מנהיגו בבחינת "עשה לך רב". אל הסנהדרין מתכנסים ובאים גדולי הרבנים, כך שלמעשה זוהי בעצם בחירה של נציגות רוחנית חברתית, כשם שהיום ישנה "דמוקרטיה ייצוגית" ולא ישירה, מפני שחיי חברה אינם בנויים להחלטת כולם ביחד אלא על ידי נציגים. בחירתך ברב מסויים כרבך והליכתך על פי פסקיו, הופכת את דבריו להיות חלק "מהאמת הכללית", והקבוצה שמקבלת אותו כמנהיגה הרוחני גורמת לייצוג גוון האמת שאותו רב מייצג.

בתקופה זו של התפוררות מסגרות השלטון הגיע הזמן לאיחוד הנהגת עולם התורה, כדי שהמדינה תלך בסוף לפי חוקת התורה, ולכן חשוב שתבקש מרבך לשבת עם חבריו בבית דין ולהכריע. או אז נזכה ללשונו הקדוש של הרמב"ם בפירוש המשנה (סנהדרין א' ג'): "ואני סבור שהסנהדרין תשוב לפני התגלות המשיח וזה יהיה בסימניו אמר 'ואשיבה שופטיך כבראשונה... אחרי כן יקרא לך עיר הצדק' (ישעיהו א
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il