- שבת ומועדים
- שיחות לחג החנוכה
995
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
שואל על זה הראב״ד: הרי זה מדברי קבלה, שהפסוק אומר "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג", זה נאמר במפלת סנחריב – שעכשיו תשירו על הנס שקרה לכם כליל התקדש חג.
הגמרא אומרת: "הרי זה בא ללמד ונמצא למד" – מי אמר שבכלל בליל התקדש חג אומרים הלל? כאן רואים מהפסוק הזה שכאשר יש חג - תשירו.
המגיד משנה מתרץ שיש שני סוגים של הלל: יש הלל שאומרים בכל החגים, ויש הלל שאומרים כאשר קורה נס – כאשר מנצחים במלחמה. ההלל השני הוא מדברי קבלה, הוא מיוחד.
רב האי גאון אומר שבליל הסדר לא אומרים הלל מתורת 'אומרים' אלא מתורת שירה. וכוונתו שבליל הסדר לא מברכים על ההלל, כי זה לא חיוב רגיל, אלא התפרצות של שירה כלפי ריבונו של עולם.
מסבירים שהפסוק שבא לומר לנו לומר הלל על הניצחון על סנחריב כמו בליל הסדר, סימן שבליל הסדר אנחנו אומרים את ההלל מתוך תחושה של "עכשיו יצאנו ממצרים", כאילו זה יום הניצחון, ולכן ההלל נאמר מתורת שירה.
אני חושב שגם ההלל שאנו נאמר בימי החנוכה האלו הוא הלל בתורת שירה. ברוך ה', יצאנו מסכנות גדולות ואיומות - חשבו שלא יהיה חשמל, שלא יהיו מים, שיהיו אלפים חלילה שנפגעים מכל יכולות החיזבאללה – והכול התהפך לטובה! העולם כולו עמד משתאה מול התחכום, החוכמה והגבורה של חיילינו.
ועכשיו זה ההזדמנות לומר הלל, כי הנס שלנו עכשיו הוא כמו הנס של חנוכה, ששניהם ניצחונות טבעיים ולא ניסים גלויים.
לכאורה במבט פשוט הטבע זה פחות מהנס, אבל חז"ל אמרו:
דוד אמר: "ארדוף אויביי ואשיגם", אמר לו הקב"ה אני עושה כן "ויכם דוד מהמנשף ועד הערב למחרת".
אסא אמר אני לא יכול להרוג, אני יכול רק לרדוף, ואני מבקש מהקב"ה - אני ארדוף ואתה תהרוג, אמר הקב"ה - טוב, ואכן אסא רדף ואז כתוב "ויושעם ה'".
יהושפט אמר: אין לי כוח לא להרוג ולא לרדוף, אלא אני אשיר והקב"ה יעשה את המלחמה, אמר הקב"ה בסדר, והם עשו תזמורת ושרו וגברו על האויב.
ואז בא חזקיהו ואמר אין לי כוח לא להרוג, לא לרדוף ולא לשיר, אלא אני ישן על מיטתי ואתה עושה, וכך היה.
אומרים חכמינו ז''ל שהגדולה של דוד גדולה מכולם. לכאורה נס גלוי כמו שהיה בימי חזקיהו זה הנס הכי גדול? פשוט רואים את מעשה ה' הנפלא! אבל חז"ל לא אומרים כן, הם אומרים שמה שקרה עם דוד - גדול מכולם, כי ה' נותן כוח לישראל לנצח, לדוד לנצח! וזה גדול יותר מנס גלוי.
זה מה שקורה לנו, קרה לנו ויקרה לנו בעז"ה!
ההודאה שלנו לרבש"ע בימי החנוכה האלה צריכה להיות לא רק על מה שהיה אז, אלא גם על מה שמתרחש לנגד עינינו, להודות ולהלל את ריבונו של עולם!
אנחנו אומרים בהלל:
"כל גויים סבבוני בשם ה' כי אמילם, סבוני גם סבבוני בשם ה' כי אמילם" הגר"א מסביר ש"סבבוני" זה מרחוק, "סבוני" זה מקרוב.
ואנו ממש מרגישים זאת: "כל גוים סבבוני" - איראן מרחוק, החות'ים מרחוק, "סבוני גם סבבוני" - החיזבאללה והחמאס מקרוב, אבל "בשם ה' כי אמילם". "סבבוני כדבורים דעכו כאש קוצים - בשם ה' כי אמילם".
שיהיה חג חנוכה שמח ומרומם, בהלל והודאה, שקידה ועלייה בתורה!
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (6)
שיעור מס' 117
כ"ב תמוז תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז -ח
שיעור מס' 94
י"ט סיון תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (9)
שיעור מס' 73
י"ח אייר תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ז (4)
שיעור מס' 63
ב' אייר תשפ"ג
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מכינים תה בשבת?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
חידוש כוחות העולם
מהי עיקרה של הגאולה?
בריאת העולם בפרשת לך לך
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך עושים קידוש?
