- מדורים
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
313
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
עשר בשחרית, אחד במנחה ושניים בערבית
השיא של שירת הים הוא הפסוק "ה' ימלוך לעולם ועד". לרוב חשיבותו הוא מופיע בתפילת שחרית עשר פעמים: אחד בקדושה של תפילת י"ח. שניים בקדושה של "ובא לציון גואל" [אחד בלשון הקודש ואחד בתרגום]. שלוש פעמים בשירת הים [שנים בלשון קודש ואחד בתרגום]. עוד פעם מזכירים את הפסוק הזה אחרי קריאת שמע בעניין שירת הים. פעמיים נוספות הוא מוזכר בה' מלך לפני ברוך שאמר. עוד פעם ב"יהי כבוד". וגם בערבית מוזכר אחרי קריאת שמע ובכל התפילות גם בסוף עלינו לשבח.
משמעות הפסוק – מלכות ה' על כל העולם
משמעות הפסוק הזה היא שה' עתיד למלוך על כל העולם בעקבות גאולתם ונצחונם של ישראל על אויביהם. ההתחלה הייתה בקריעת ים סוף שקיבלה פרסום עולמי, "שמעו עמים ירגזו, חיל אחז יושבי פלשת. אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען". חכמינו אמרו כי ביציאת מצרים כל המים בעולם נבקעו. אפשר להסביר כפשוטו, ואפשר להסביר כי כל העולם "ראה" את קריעת ים סוף והבין ממנה שה' שולט ומולך בעולם.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (656)
הרב שמואל אליהו
651 - פרשת בא תשפ"ה – נגף למצרים ורפוא לישראל
652 - פרשת בשלח תשפ"ה: קדושה – קידוש ה' בכל העולם
653 - פרשת יתרו תשפ"ה – נטיעת התורה בתוכנו בהר סיני
טען עוד
עם ישראל כולו זוכה במעמד שירת הים לנבואה, הם רואים את הכניסה לארץ שתהיה 40 שנה יותר מאוחר. הם רואים את בנין בית המקדש "מקדש ה' כוננו ידיך" שיתרחש 480 שנה אחרי קריעת ים סוף. הם רואים גם כי לעתיד לבא העמים ישמעו שה' מנהל את העולם לפי התוכנית שלו ורובם הגדול ישמח מאוד. "ה' מלך תגל הארץ ישמחו איים רבים". יהיו מיעוט של בעלי גאווה שרוצים לפעול כרצונם ולא לפעול לפי התוכנית של ה'. עליהם נאמר "אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו" – ממשיכי עמלק שונאי ישראל.
קדושה – קידוש ה' בכל העולם
קדוש – מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ
תוכן הקדושה – שלוש פעמים אומרים קדושה בתפילת שחרית, התוכן של הקדושה הוא קידוש השם בעולם. וצריך להדגיש את הפירוש הזה כי אפשר לפרש קדוש במצוות, מלשון "והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני". אבל הפירוש של המילה קדושה כאן הוא פרסום שם ה' בעולם "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'" (יחזקאל לח כג). לכן כתוב בסופו "ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ".
קידוש ה' והמלכתו – מַקְדִּישִׁין וּמַעֲרִיצִין וּמַמְלִיכִין
ההסבר הזה מתבאר מתוך המקום שבו הוא כתוב, הפרק שבו ישעיהו מתמנה להיות נביא על עם ישראל. "וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל אֲדֹנָי אֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי" (ישעיהו ו). והקשר כי המראה של קדושת המלאכים קשור מאוד לתפקיד שלו. שהם מקדשים את שם ה' בעולם, וגם הוא כנביא צריך לקדש את שם ה' בעולם. לכן אנחנו פותחים את הקדושה במילים "נקדישך ונעריצך" ומסיימים במלכות. כמו המלאכים ש" מַקְדִּישִׁין וּמַעֲרִיצִין וּמַמְלִיכִין". שפירושו קידוש ה' לעיני כל חי והמלכתו.
לְאוֹר גּוֹיִם – לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת
קידוש ה' והמלכתו זה התפקיד המוגדר של ישעיהו הנביא, והוא מתבצע על ידי פתיחת עיני עם ישראל והאנושות כולה " אֲנִי ה' קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם: לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא ישְׁבֵי חשֶׁךְ" (ישעיה מב ו). כך מגלה ה' לישעיהו בעת מינויו לנביא כי פתיחת העיניים תביא בינה, תשובה ורפואה " פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ " (ישעיהו ו. ועל סמך הפסוק הזה נקבע סדר התפילה. מגילה יז:).
זה גם התפקיד של כל מי שקורא את הקדושה
כשאנחנו אומרים קדושה אנחנו אומרים כי אנחנו ממשיכים את התפקיד של ישעיהו לקדש את ה' עד שאנחנו וגם אחרים יעריצו אותו "נקדישך ונעריצך". לכן אנחנו אומרים קדושה דווקא במניין בציבור. קידוש שם ה' צריך להיות גם בכל מקום, בבית ובעבודה, בעת טיול ובעת שיחה. לקדש את שם ה' במעשינו. הקידוש הזה נעשה בכל שיעור ובכל שיחה שיש לנו עם אנשים קרובים ורחוקים. והדרך לקרב היא על ידי פקיחת העיניים והלב לראות את מלכות ה' שמולך על כל העולם.
ברוך כבוד ה' ממקומו – מקום המקדש
מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ וְתִמְלוֹךְ עָלֵינוּ וכו' מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן
הפסוק השני של הקדושה נועד גם הוא להחזיר את עם ישראל בתשובה. שיכירו את ה' ולא יכירו בעבודת אלילים. שילכו בדרכיו ולא בדרכי עובדי האלילים השונים. "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: בֶּן אָדָם צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר וְהִזְהַרְתָּ אוֹתָם מִמֶּנִּי" (יחזקאל ג יז). באותה שעה הוא רואה את האופנים גם מקדשים שם ה' "וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ " (יחזקאל א-ג). וגם הוא נועד לקדש את ה' ולקרוא בשמו בעולם.
מקומו של ה' הוא ציון וירושלים
המקום שממנו יוצאת ברכה לכל העולם הוא ציון וירושלים. הר הבית ומקום המקדש נקראים"המקום אשר יבחר ה'". לכן בנוסח ספרד ממשיכים ואומרים שמקומו של ה' הוא ציון וירושלים "מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ. וְתִמְלוֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן. בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכּוֹן. תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים".
לכן מיד אומרים יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ
אחרי שהבנו שהברכה של ה' היא במקום המקדש, אנחנו אומרים שקידוש השם בעולם יביא את מלכות ה' בציון "יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ" (תהילים קמו) ה' ימלוך על כל העולם דרך ציון וירושלים. חשוב לומר כי מלכות ה' בציון ובירושלים יכולה להתקיים רק כשיש צדק, כשלא מנצלים את הגר היתום והאלמנה "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה' שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי" (ישעיהו א).
לכן אומר דוד המלך כי לפני "יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם" צריך לדעת שה' "עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים ה' מַתִּיר אֲסוּרִים: ה' פֹּקֵחַ עִוְרִים ה' זֹקֵף כְּפוּפִים ה' אֹהֵב צַדִּיקִים: ה' שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת". וכשהולכים בדרכו, זוכים למלכות ה' במקומו בירושלים.
מעלת הקדושה – העולם מזדעזע
וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן
מעלת הקדושה היא גדולה מאוד, ויש חשש שלפעמים מפני ההרגל הגדול לא שמים לב למעלתה. וצריך לשנן כל הזמן כי אנחנו מתרוממים על רגלינו כי אנחנו מזדעזעים מהמעמד של הקדושה. כך מסופר בספר ישעיהו (ו) כי אחרי שנאמרה הקדושה על ידי השרפים הזדעזעו אמות הסיפים של ההיכל "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ: וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן".
אם אבנים ועצים היו מתנועעים ומזדעזעים מאימת המלך כל שכן אנו
וכך כתב הבית יוסף (קכה) בשם שבלי הלקט "מה שנוהגין העולם לנענע עצמן בקדושה מצאתי כתוב הטעם בשם רש"י דכתיב וינועו אמות הסיפים מקול הקורא. אם אבנים ועצים היו מתנועעים ומזדעזעים מאימת המלך, כל שכן אנו שאנו מכירים שיש לנו להזדעזע מאימתו ". ובקדושת יוצר אנחנו אומרים כי גם המלאכים מזדעזעים מאימת מלכו של עולם בעת שאומרים קדושה כאמור בתפילה "כֻּלָּם עוֹשִֹים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם".
ומזכיר זכותם וממהר גאולתם
הטור מביא את ספר היכלות על כך שה' אומר לפמליה של מעלה לגלות לעם ישראל את האופן הנכון של אמירת הקדושה, ואת המעלה הגדולה של הקדושה שמביאה גאולה. וכן מזכירים המפרשים את ספר היכלות שכתוב בו " ברוכים אתם לה' שמים ויורדי מרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישים ואומרים קדוש, קדוש, קדוש. ולמדו אותם שיהיו עיניהם נשואות למרום לבית תפלתם ונושאים עצמם למעלה כי אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם. באותה שעה אני אוחז בכסא כבודי בדמות יעקב ומחבקה ומנשקה ומזכיר זכותם וממהר גאולתם". ועל קידוש ה' שמביא גאולה למדנו מדברי הנביאים ישעיהו ויחזקאל.
ונושאים עצמם למעלה – כמו המלאכים
"ומתוך ספר היכלות זה למדנו שצריך האדם להגביה את עצמו בעת אמירת ה'קדוש'. והשל"ה הקדוש כתב שקבלה בידו שירים גופו ועקבו למעלה ב'ברוך' ו'ימלוך' כמו ב'קדוש'" (משנה ברורה קכה) ולמד ממנו הבן איש חי כי גם בברוך וימלוך טוב להתרומם שלוש פעמים כמו בקדוש (בא"ח תרומה).
ובשתיים יעופף מכאן תקנו לעוף על רגליו בשעה שאומר קדוש
ומה שכתוב במדרש תנחומא פ' צו "ובשתים יעופף – מכאן תקנו לעוף על רגליו בשעה שאומר קדוש". אין הכוונה לקפוץ באויר פן יבואו להתלוצץ ויצא שכרו בהפסדו (מגן אברהם). וידלג בעיניים סגורות ונשואות למעלה. "ומדלג ועומד שם במקומו ברגלים מכוונות ודבוקות, עד שיענה אמן דהאל הקדוש, וזהו סדר הקדושה להקדיש את קדוש יעקב ואת אלוהי ישראל". ואין צורך בכריעה ובהשתחוויה אלא כופף כרגיל.
כל דילוג יותר גבוה קצת מחברו
וכתב שם הבן איש חי "ושלשה דלוגין של קדוש קדוש קדוש, כל הגבהה בתוספת מעט על חברתה, דמעלין בקודש, וכנזכר באחרונים. ואם היחיד שמע קדושה באמצע תפלתו במקום שאינו יכול לענות קדושה, לא ידלג הדלוגין עם הציבור אפילו בשתיקה, אלא עומד ושותק ומכוין דעתו אל השליח ציבור לשמוע ממנו".
קדושה – משרה קדושה על האדם
שנתחייבנו לקדש שמו ית' בסוד קדושת נקדישך ונעריצך
כתב האר"י הקדוש בשער הכוונות (דרושי חזרת העמידה דרוש ג) כי כשאומרים קדושה מכוונים לקיים מצות עשה מהתורה "ונקדשתי בתוך בני ישראל" שכך כתוב בזוהר (אמור) כי הפסוק הזה מדבר על מצוות קידוש השם שאדם עושה בחייו ובהתנהגותו ובהפצת תורתו. "שנתחייבנו לקדש שמו ית' בסוד קדושת נקדישך ונעריצך" . והקידוש הוא בתוך העולם הזה ולכן נאמר 'בתוך בני ישראל' כי האדם צריך להמשיך את הקדושה העליונה אליו ית' שתמשך עליו בחינת הקדושה ההיא ג"כ ויתקדש האדם מקדושתו ית'".
אדם מתקדש – ונוצר קידוש השם בעולם
וכאשר האדם מתקדש מקדושת ה' שנמשכת עליו, נוצר קידוש השם בעולם. "וזהו ונקדשתי בתוך בני ישראל שהם יתקדשו והוא יתקדש עמהם בתוכם. וזה שאמר הכתוב 'והתקדשתם והייתם קדושים' כנז' בר"מ שנקבל הקדושה מקדושתו יתברך שנמשיכה עלינו. וכבר נתבאר כי מקום קבלתו אל הקדושה הזאת היא באומרו 'מלא כל הארץ כבודו' כנודע" (האר"י שם משנה ברורה קכה).
בקדושה – אצל ה' יתברך
וכתב עוד האר"י ז"ל כי החיבור הגדול של הקדושה הוא כאן בעולם הזה, ולומדים אותו מהפסוק האחרון של קדושה. יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱ לֹהַיִךְ צִ יּוֹן לְ דֹר וָ דֹר הַלְלוּיָהּ שאומר כי עיקר מלכות ה' היא בציון וירושלים ולא בכוכבי הרקיע. והמלכות הזאת היא על כל העולם. ויש לזה רמז במילים אֱ לֹהַיִךְ צִ יּוֹן לְ דֹר וָ דֹר שראשי תיבות שלהם הם 'אצלו'. לרמוז כי " כי אנחנו מעלים את המלכות אצלו אצל התפארת ועי"כ יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ".
אדם חוזר למקום שהתפלל בו רק בקדושה
וחשוב מאוד לקשר את הקדושה לתפילת י"ח כי היא לא עומדת בפני עצמה. כפי שראינו מקודם בספר היכלות שאמירת הקדושה מביאה את הגאולה. וכל תפילת י"ח בנויה ברכה אחרי ברכה לגאולתם של ישראל. לכן חשוב שהקדושה תהיה כסדר התפילה, ותהיה גם במקום שבו האדם התפלל. לכן כתב בשער הכוונות "ובהגיע הש"ץ אל נקדישך וכו' צריך האדם לחזור ולפסוע ג' פסיעות לפניו במקום שהיה עומד בהיותו מתפלל בלחש ויסתום עיניו בכונה גמורה".
מקבלים את השפע מלמעלה – ורגליהם רגל ישרה
ובשער הכוונות שם "גם תזהר בתכלית הזהירות לכוין הרגלים בעת הקדושה של נקדישך בסוד 'ורגליהם רגל ישרה' ירמוז ששני הרגליים יהיו כדמות רגל אחד בלבד". וביאור הענין כי אנחנו אומרים את הפסוקים של הקדושה כמו השרפים והאופנים. וכיון שאצל האופנים המוזכרים בספר יחזקאל נאמר 'ורגליהם רגל ישרה', ופירושו שהם לא הולכים ומתקדמים בכח עצמם אלא בכח אלוהי. כך גם אנחנו בקדושה לא זזים ולא הולכים אלא מקבלים את השפע האלהי של הקדושה מלמעלה ואחר כך משפיעים אותו לכל סביבתנו.
מילה מילה מתחילת הקדושה
תאמר עם הש"ץ כל סדר הקדושה מלה במלה מן נקדישך ונעריצך
כתב האר"י "גם צריך שתאמר עם הש"ץ כל סדר הקדושה מלה במלה מן נקדישך ונעריצך עד סיום כל הקדושה כולה. ואמנם ב' תיבות של 'נקדישך ונעריצך' צריך שתאמר אותם בקול רם ושאר התיבות עד עניית קדוש קדוש קדוש תאמר אותם בלחש עם השליח ציבור. ואחר כך כשתענה קק"ק וכו' יהיו בקול רם ובעינים סגורות ובדילוג כלפי מעלה כמשי"ת".
דעת הרא"ש – הציבור לא אומר את תחילת הקדושה
דברים אלו הם בשונה ממה שהביא הבית יוסף (קכה) בשם הרא"ש בתשובה כלל ד' סי' י"ט וזה לשונו דבר פשוט הוא שאין לומר קדיש עם החזן כי אין אומרים קדיש אלא בעשרה וצריך להבין לחזן ולענות אמן אחריו כמו כן בקדושה אומר החזן נקדישך ונעריצך וכו' עד שמגיע לקדוש ואז עונין הציבור קדוש עכ"ל.
וכך נפסק בשו"ע (קכה א) "אין הצבור אומרים עם ש"ץ נקדישך, אלא שותקין ומכוונין למה שש"צ אומר עד שמגיע לקדושה, ואז עונים הציבור קדוש". אמנם האחרונים מהט"ז ואילך אומרים שצריך לומר "עם הש"ץ כל הקדושה מלה במלה". רק שכדי לצאת דעת הרא"ש יאמר את הקדושה בשקט, ורק את הפסוקים בקול (משנ"ב).
לומר פסוקי הקדושה עם הציבור
כיון שהתורה אמרה שצריך להתקדש בתוך בני ישראל, לא מספיק שיש עשרה סביבו שאומרים את הקדושה, אלא צריך שיאמר את הקדושה ביחד איתם. ולכן כתב המשנה ברורה " ויחיד שאמר קק"ק ועדיין הש"ץ היה ב'וקרא זה אל זה'. יש אומרים דלא יצא, וצריך לענות פעם אחרת. והטעם פשוט דצריך לענות בי עשרה כאחד. וכן יש ליזהר ג"כ שלא יאחר לומר את הקדושה אחר הקהל. ויש ליזהר בכל זה בעת אמירת הפייט שכשרואה הצבור מתחילין לומר קק"ק תיכף יפסוק באמצע".
המפתח לקדושה הוא האחדות
גם בקדושת יוצר אנחנו מדגישים שהמלאכים לא מקדשים כל אחד לעצמו אלא ביחד "וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה. וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה . לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם בְּנַחַת רוּחַ. בְּשָֹפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה. קְדוּשָׁה כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּאֵימָה. וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה" וזה כמובן הכוונה לצורה שבה אנחנו מקדשים את שמו של ה' בעולם. גם בקדושת ובא לציון אנחנו אומרים " ומקבלין דין מן דין" כדי להדגיש את האחדות שלהם בעת אמירת הקדושה.
אחרי קדושה – נשאר עומד בשקט עד נפילת אפים
כתב מהרח"ו בשער הכוונות על מנהג האר"י הקדוש כי אחרי הקדושה היה מורי ז"ל " נשאר עומד במקומו עד נפילת אפים. וגם היה שותק ולא היה אומר שלום ואפי' שהוא עומד במקומו". וכתב הבן איש חי בפרשת וישלח "ואם האריך בתפילתו, וסיים אחר שאמרו קדושה, וכן אם מתפלל ביחיד לא יחזור למקום עמידתו תכף אחר שפסע, אלא ימתין שעור מהלך ארבע אמות לעמוד במקום שכלו פסיעותיו".
שלושת הקדושות בשחרית
פסוקי המלכות של ובא לציון
יש הבדל בין קדושה של עמידה לקדושה של ובא לציון. שבקדושת ובא לציון אומרים את פסוק המלכות "ה' ימלך לעולם ועד". ואילו בקדושת התפילה אנחנו אומרים פסוק מתהילים שאמרו דוד המלך "ימלך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה". והטעם על פי הפשט כי בקדושת ובא לציון אנחנו צריכים תרגום, ויש תרגום מדויק לפסוקי התורה ואין תרגום מדויק לכתובים ולספר תהילים.
מתחיל בשם ה' או מתחיל במלכות
ולמה אנו אומרים פסוק המלכות של תהילים בקדושת העמידה ולא הפסוק של התורה? כי המלכות התגלתה בעולם בימי דוד יותר ממה שהתגלתה בים סוף כשלא הייתה לעם ישראל מלוכה, וממילא לא התגלתה מספיק מלכות ה'. על כן בפסוק של דוד בתהילים מוזכרת ציון וירושלים שלא מוזכרות בפסוק המלכות של התורה. ובשער הכוונות אמר כי הפסוק של התורה מתחיל בשם ה' והפסוק של תהילים מתחיל במלכות.
פסוק המלכות של קדושת יוצר
בקדושת יוצר אין פסוק מלכות שאנו מזכירים ויש לכך כמה סיבות. אחת מהן היא שאנחנו אומרים "שמע ישראל" אחר כך וזה פסוקי מלכות, כמו שאנחנו אומרים את הפסוק הזה בפסוקי המלכות של מוסף ראש השנה. גם אנחנו מזכירים את הפסוק של שמע ישראל בקדושת כתר כי זה הפסוק של המלכות שאנו מוסיפים בקדושת הכתר במוסף.
וכתב האר"י בשער הכוונות שלא אומרים פסוק מלכות מפורש כי בעת קדושת יוצר אנחנו רוצים להעלות לשורש העליון ולא להוריד לעולם המעשה. ולכן משתמשים בפסוק של 'שמע'במקום פסוק של מלכות מפורשת.
קידוש ה' בעולם שלנו – לכן בתרגום
ובשער הכוונות (דרושי חזרת העמידה דרוש ד) כתב כי קדושת יוצר היא קידוש המלכות בעולם הבריאה וקדושת העמידה היא קידוש המלכות בעולם האצילות שהיא מקום גבוה מאוד. אבל "בקדושת דובא לציון הוא סוד ירידת המלכות דאצילות בהיכל קה"ק דבריאה כנודע כי שם מקומה תמיד ולכן אנו צריכין להמשיך לה שפע וקדושה וברכה". וזאת הסיבה שאנחנו אומרים את הקדושה גם בלשון תרגום. כי אנחנו רוצים שגם העולם שלא מבין לשון קודש יקדיש את שם ה' בעולם. והעולם מקבל את הקדושה העליונה בכיסויים ולא ישירות שאין לו יכולת לכך.
מפסיקים לקדושה אפילו ביוצר
מפסיקים בכל מקום חוץ מתפילת י"ח
לגודל מעלת הקדושה מפסיקים לענות לקדושה כמעט בכל מקום חוץ מתפילת י"ח ששותקים ומקשיבים אבל לא עונים בפה. ואם האדם נמצא אחרי "יהיו לרצון" – עונה לקדושה. וכן אם אדם נמצא ב'ברוך שאמר' – אם לא התחיל "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם" – עונה שלושת הפסוקים של קדושה. "מיהו חוזר ואומר ברוך שאמר מתחילתו עד סופו, כדי שיאמר פ"ז תיבות אלו בלתי יתרון תיבה אחרת עמהם, מפני שיש במנין זה סוד".
אם התחיל בָּרוּךְ אַתָּה ה' או המשיך אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם לא עונה לכלום כי הברכה שלו תהיה לבטלה כדלקמן. רק אם כבר אמר הָאֵל אָב הָרַחְמָן הַמְּהֻלָּל בְּפֶה עַמּוֹ – יכול לענות רק שני פסוקים ראשונים של קדוש וברוך, בלי לענות על ימלוך, אלא רק בהרהור. כן יעשה בכל פסוקי דזמרא. בכל ברכות קריאת שמע ואפילו בקריאת שמע עצמה. אמנם בפסוקי שמע ישראל וברוך שם וביניהם – לא יפסיק.
בברכת ישתבח
ברכת ישתבח היא כמו ברוך שאמר שלא מפסיקים באמצע הברכה. "מיהו צריך ליזהר שלא יביא עצמו לידי הפסק בקדיש וקדושה וכיוצא, בתוך שלשה עשר שבחים של שיר ושבחה, אלא אם רואה שהצבור מגיעים לומר כך, ימתין עד שיענה עמהם, ואחר כך יתחיל בי"ג שבחים, ואם בא לו הדבר פתאום בתוך י"ג שבחים, שמוכרח להפסיק, אז אחר שיענה הקדיש וכיוצא, יחזור ויתחיל מתחילתם, שיחזור לומר כי לך נאה ה' אלוהינו ואלהי אבותינו שיר ושבחה וכו', כדי שיאמר הי"ג שבחים בלי הפסק בינתיים" (בא"ח מקץ).
ברכת יוצר
כשמפסיק לקדושה וכד' כשחוזר, יחזור לראש ענין, כדי שיהיו הדברים סדורים לנכון, וכתב הבן איש חי "מכל מקום אם הוא בתחילת הברכה, אחר שאמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, לא יפסיק לשום דבר קודם שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדין ברכות קצרות של הנהנין או של המצות, דאינו פוסק בהם כלל, שאם יפסוק אז תתערבב הברכה בדברים שאין להם משמעות אחר הזכרת השם, וכן כאן איך יאמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם קדוש קדוש קדוש וכו', או ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, אמן יהא שמיה רבא וכו', וכן בשאר עניות של ברוך ושל מודים, ואמן דקדיש" (בא"ח מקץ ט).
בתוך קריאת שמע וברכותיה "פוסק אפילו באמצע הפרק, ואפילו באמצע הפסוק, אך כשפוסק באמצע הפסוק ועונה, חוזר אחר כך לתחלת אותו פסוק בכל אופן שיהיה, מיהו באמצע פסוק שמע ישראל, וכן באמצע פסוק ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, וכן בין פסוק שמע, לבין פסוק ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, לא יפסיק כלל לכל דבר שבקדושה" (בא"ח וארא).
תפילת י"ח
אם הרגיש לפני תפילת י"ח "שרוצים לומר קדיש או קדושה, אז ימתין קודם שיאמר שירה חדשה, ויענה שם, אבל אחר שאמר גאל ישראל, לא יפסיק לקדיש וקדושה, ולכל דבר שבקדושה" (בן איש חי שמות). בתפלה עצמה אינו פוסק לא לקדיש ולא לקדושה וכיוצא, אלא ישתוק ויכוין למה שאומר השליח ציבור, ונחשב כעונה לענין שיצא ידי חובה בקדיש וקדושה, ואף על גב דנחשב כעונה, אין זה נחשב לו הפסק, ובסה"ק מקבציאל, כתבתי דאם הוא רחוק משליח ציבור ואינו שומע ממנו הקדיש או הקדושה, אין צריך לשתוק, אלא יתפלל כדרכו".
קדושה מביאה שלום
הייתי ממונה על המקומות הקדושים בצפון, וכל דבר ועניין הייתי שואל את מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל. יום אחד הוא אמר לי לעשות מחיצה בין גברים לנשים בציון הקבר הקדוש של רבי שמעון בר-יוחאי. הוא אמר לי שיש הרבה מאוד אנשים שעולים לציון של הרשב"י והצפיפות שם היא גדולה, במיוחד בל"ג בעומר, וזה לא כבוד לרשב"י שתהיה שם תערובת של גברים ונשים, במיוחד בימים שיש שם צפיפות נוראה.
האמת היא שבימים ההם, פרט לכותל המערבי, לא היתה מחיצה בשום מקום מהמקומות הקדושים. אני חששתי מתגובות הציבור לצעד שכזה, אך הרב הרגיע אותי ואמר לי: "אתה תהיה הראשון, הנחשון, וכולם ילמדו ממך! ואפילו תזכה לשלום-בית בין הקבוצות החרדיות-חסידיות".
הרב התכוון למחלוקות סביב קבר הרשב"י. זאת לדעת, כי כל מקום קדוש מושך אליו מחלוקת. לפי הקדושה – כך נמשכת הסטרא אחרא. ודווקא בציון של הרשב"י היו מחלוקות בין החצרות החסידיות השונות, כל אחד חשב שהוא בעל-הבית על המקום. גם על הדבר הזה בירך אותי הרב שאזכה לעשות בזכות הפעולה של הקדושה. כנראה שהרב ראה בעיני רוחו שקדושה מביאה גם אחדות.
לא היססתי. לקחתי בחור טברייני שעובד כמסגר ואמרתי לו שיעשה מחיצה ברשב"י. הבחור טען שאם יעשו מחיצה במירון זה עלול לגרום לבעיות, אבל השבתי לו שכך הרב אמר.
כשסיימנו לבנות את המחיצה, קיבלתי שיחת טלפון מהישיבה של הרב אהרון בריזל זצוק"ל, האדמו"ר של "תולדות אהרון", שנחשבת מעוז הקנאים במאה-שערים, ממעוזי העדה החרדית בירושלים. הם אמרו לי שהרב שלהם רוצה לראות אותי.
הלכתי לבית המדרש שלו וראיתי סביב הרב מאות חסידים. פסעתי לעברו ונישקתי את ידו, כמנהג הרבנים הספרדים, והוא קיבלני בכבוד גדול, למרות שאני רב ציוני שחובש כיפה סרוגה. אמרתי בלבי – ימות המשיח!
הוא אמר לי: "אתה השליח של רשב"י! זה הדבר הכי גדול שרשב"י חיכה לו במשך 2000 שנה! אני מבקש שאת המחיצה תעשה מזכוכית אטומה, שלא יוכלו אפילו לראות צל בין הגברים לנשים".
אחר כך הוא נתן לי מכתב בכתב ידו לאות הערכה על המחיצה, וכשיצאתי משם אמרו לי שיש לי ביד מסמך נדיר ויקר המציאות. הם סיפרו כי הרב שלהם לא כותב מכתבים בכתב ידו לאנשים פרטיים. יש כאלה רק שלושה או ארבעה בעולם, ואחד מהם נמצא עכשיו בידי.
נזכרתי במה שאמר לי הרב בתחילה, על השלום שהמחיצה הזאת תעשה, והלכתי קדימה, להשכין שלום בין החסידויות. התקשרתי לכל נציגי החסידויות לבוא אלי למשרד הדתות כדי לפתור את מלחמת "גוג ומגוג" שהיתה כל שבת במירון עם כל החסידויות, כשכל אחד רצה לשלוט בנעשה.
פתחתי מולם את לוח השנה ואמרתי להם: "יש 49 שבתות בשנה. כל שבת חסידות אחת תהיה אחראית". כל חסידות רשמה לפניה את השבת שהיא אחראית עליה, וכך זה נמשך עד היום.
(הרב שאול דמרי, רב אזורי ומחנך)
שאלות
ברית קודש . קשה לי להקפיד על שמירת הברית. אני ממש מתבייש בזה ולא יודע מה לעשות, בבקשה תעזור לי!
תתפלל על עצמך ותשתדל להוסיף עוד בלימוד תורה ועוד בקדושה ובעשייה חיובית כדי למלא את החלל הפנוי שמאפשר לך להגיע למקום הזה. כל התחזקות שווה הון תועפות בשמים, אל תתייאש בגלל נפילות ומעידות. תראה מה העוצמה של שמירת הברית, ראה את דברי הרב קוק (אורות הקודש חלק ג׳ ע״מ רח״צ): ״יצרא דעריות יכול ללפף את האדם יותר עמוק מהשורש של קישור החיים שלו עצמו, מפני שהוא נעוץ בנטיית המשך החיים של הדורות כולם. לעומת זה בקדושה יכולים לעלות על ידי קדושת הברית למדרגת של צדיק בכל הדורות!!!״.
קדושה בכוונה . האם עדיף להאריך בתפילת שמונה עשרה או לקצר ולהספיק קדושה?
תפילה בכוונה קודמת. מדי פעם כדאי לקצר כדי לומר קדושה.
אישה מקובלת . האם מותר לאישה ללמוד קבלה?
עקרונית אישה יכולה להיות נביאה. לכן היא צריכה להתקדש ולהכיר את ה'. ולכן תלוי איזו רמה רוחנית וקדושה יש בה.
בשבוע האחרון נפטרו שני אנשים חשובים מאוד שהיו ידידים קרובים של הרב. מר עזרא ברנע שהיה חזן ביהכ"ס היכל יעקב וליווה עשרות שנים את הרב אליהו זצוק"ל. וטוביה וולף שהיה השכן הכי קרוב של מרן הרב זצוק"ל. תנצבה
פרשת תרומה תשפ"ה: בסיס המקדש – מערכת המשפט
הרב שמואל אליהו | כ"ו שבט תשפ"ה
חול המועד פסח תשפ"ה – עוצמת יציאת מצרים
הרב שמואל אליהו | י"ז ניסן תשפ"ה
פרשת צו תשפ"ה: קרבן פסח – הדגמה מעשית
הרב שמואל אליהו | י' ניסן תשפ"ה
בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל
הרב שמואל אליהו | ניסן תשע"ד
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
ראיית המבט השלם
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה מברכים על פיצה?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
איך ללמוד גמרא?
סוד ההתחדשות של יצחק
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
למה שמחים כבר משנכנס אדר?
