בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
2 דק' קריאה 8 דק' צפיה
נעלם וגם אין סוף לאחדותו.

אין אומרים אין ראשית בתור תאר קבוע כלפי מעלה, כדרך שאומרים אין סוף, מפני שאין שום ידיעה חלה, אפילו בשלילה המביאה לידי ידיעה חיובית, כלפי עצם רוממות אל עליון, אשר לו דומיה כל שפה ולשון, כל הגה של המחשבה היותר אצילית ומופשטה. אך מצד הופעת המפעל, היצור והישות ההויתית, הננו רואים עוצם של אין סוף, אשר ראשיתו נעלמה, ומתוך ההעלמה הזאת מופיעה אחדות כוללת, המאחדת בכחה את כל מה שנראה נפרד. אע"פ שכ"כ רחוק הוא היסוד הנעלם בחביון עוזו, מהמתגלה בכל ארחות הגלוי, בכל מיני התנוצצות של ההויות, ובכל זאת רק מכחה של התעלומה העליונה, שהיא מקור כל אחדות, נמשכת היא הופעת האחדות על הכל, עד אחרית כל, לאין סוף ותכלית. וזאת היא הפליאה המדהימה מעוצם הודה, סגולת ההשויה של כל הפכים. נעלם, וגם אין סוף לאחדותו.


אין לו דמות הגוף ואינו גוף, לא נערוך אליו קדושתו.

הדמות הוא תוכן מצין בצורה מיוחדת וידועה איזה תאר מוגבל, שהקדושה האלהית מתעלה מכל זה עלוי אין-סוף. והגוף עצמו, העומד למעלה מכל תאר, איננו יכול בצורתו היותר כוללת, להיות מתיחש לאדון כל אלהים חי. כי התכן של הגוף הוא ערך של קבלת חיים מאיזה רוחניות מציאותית. ואם היינו אומרים, למשל, שמדת הקדושה העליונה יש לה ערך עם עצמות האלהות, אז היתה הקדושה כדמות של גוף, שהעצמות האלהית היא נשמתה. אבל כאשר גם קדושתו לא נוכל לערוך אליו, ואין שום מדה, העליונה שבעליונות, ראויה להיות מתיחסת לו מצד עצמו, כ"א מצד היחס של הברואים ליוצרם, על כן לא יש שום יחש, של דמות הגוף, ושום מציאות של איזה ענין שאפשר להאמר עליו ענין של גוף, בצורה היותר מרוחבת, אל אמתת מציאותו העליונה. כי לא נערוך אליו, שום דבר ושום ענין, אפילו העליון שבעליונים והמופשט שבמופשטים, הטהור שבטהורים, והקדוש שבקדושים, לא נערוך אליו קדושתו.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il