בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
2 דק' קריאה 9 דק' צפיה
והרחיקנו מאדם רע ומחבר רע.

ישנם אנשים רעים מצד עצמם, שפגיעתם קשה תמיד לכל בכל האפנים, והם בכלל אדם רע. אמנם ישנם, אנשים אחרים שהם בכלל טובים, אבל לפעמים יש שהצירוף שלהם עם איזה אדם מיוחד, שאע"פ שהוא ג"כ איננו רע מצד עצמו, מעורר בם ענינים של תכונות רעות. והרע הזה אינו בא כ"א בבחינת הצירוף של אלו השנים יחדיו, שהדבר הזה הוא מסודות תכונות הנפשות ביחסיותן. ע"כ הבקשה היא מכוונת, שיצילנו מאדם הרע בהחלט בכל אפני צירופיו, ועוד יותר מזה גם מאדם שהוא טוב מצד עצמו, אלא שיוכל להיות שביחס אלינו יהיה בגדר רע, שאיננו אדם רע אבל יכול להיות בכ"ז בכלל חבר רע, שגם מזה יצילנו ד' ברחמיו.


ודבקנו ביצר הטוב, ובמעשים טובים.

יש שיצר האדם הוא טוב, ומציר לו תמיד ציורים טובים בדרכי מוסר, ביראה, אהבה, רצון, נדיבות, ענוה ורחמים, וכאלה, אבל הציורים הללו אינם דבקים בו, אלא שהם כמו ציורים עוברים, חולפים ושוטפים. ואז לא יתעצמו אלה הדברים הטובים בנפש האדם, ולא יבא על ידם למגמתו העליונה במוסר ובקדושה. ע"כ אנחנו מבקשים, שידבקנו ד' ביצר הטוב, והמחשבות הטובות והציורים הטובים יהיו תמיד עצם מעצמות הנפש שלנו, בעצמיות התוכיות והפנימיות שלה. כמו כן הוא לענין המעשים הטובים. כי יש אדם, שעושה מעשים טובים, אבל אין העשיה הזאת באה מתוך עצמותה של הדבקות הנפשית במעשים הטובים הללו, אלא שהוא נוטה לעשות מעשים טובים על ידי ההזדמנות, שהם מזדמנים לידו, באופן כזה אין המעשים הטובים נלקחים מעצמות רוחו ואינם יכולים להתעלות כ"כ במעלה העליונה של קדושת נשמתו. וע"ז אנחנו מבקשים שידבקנו ד' במעשים טובים, שהמעשים הטובים יהיו קשורים ודבוקים בנו, נובעים מעצמות נפשנו ורוחנו, שאז יהיו הם הגורמים היותר גדולים להרבות ע"י עשיתם את האור העליון, האור האלהי, הגנוז בנשמתנו פנימה, שכל המעשים הטובים ממנו הם נלקחים.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il