^ 1.בגמרא (מגילה ל ע"א) חלקו אמוראים בנוגע לשבת בה יקראו פרשת זכור כשי"ד באדר חל ביום ששי: "רב אמר מקדימין, כי היכי דלא תיקדום עשיה לזכירה. ושמואל אמר: מאחרין, אמר לך: כיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר - עשיה וזכירה בהדי הדדי קא אתיין". כשי"ד באדר חל בשבת: "אמר רב הונא: לדברי הכל אין מקדימין. ורב נחמן אמר: עדיין היא מחלוקת. איתמר נמי, אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי אבא אמר רב: פורים שחל להיות בשבת - מקדים וקורא בשבת שעברה זכור". הלכה נפסקה כמו רב.
^ 2.כך הסביר גם הרב מנחם המאירי (בית הבחירה, ה ע"א); רבינו יהונתן מלוניל (מגילה ג ע"א מדפי הרי"ף).
^ 3.הרב יצחק אלפסי (רי"ף, מגילה ג ע"א בדפי הרי"ף) כתב שהתוספתא מפרשת את האמור במשנה, ו"באלו אמרו" הכונה למקרא מגילה והכרזה על מחצית השקל. כך כתבו גם: הרא"ש (מגילה א, ז).
^ 4.אמנם גם בזמן שקבעו את החודשים ע"פ הראיה היו נזהרים שלא לקבוע שיום כיפור יהיה ביום ששי או ביום ראשון (פסחים נח ע"ב תוד"ה כאילו; רש"י סנהדרין יג ע"ב ד"ה וליעברה), ואם בכל זה קרה שי"ד באדר היה היום שני או בשבת, היו מעברים את חודש אלול או חודש אחר מחודשי הקיץ, שלא ייווצר מצב שיום כיפור סמוך לשבת. ראה: הרב שלמה הכהן (חשק שלמה, ב ע"א). ראה עוד בענין זה בספרי: "נאמנות העד המודיע על קידוש החודש", באר יהודה – ראש השנה, עמ' 269-254.


^ 5.בטעמיהם של רבה ורב יוסף, וכן זמן מתן מתנות לעניים כשפורים חל בשבת, בהרחבה בשיעור ח: מקרא מגילה ומתנות לאביונים כשפורים חל בשבת.
^ 6.כך הגירסה בגמרא ע"פ רבנו חננאל (ה ע"א); הרב יצחק אלפסי (רי"ף, מגילה ג ע"א-ע"ב בדפי הרי"ף); הרא"ש (מגילה א, ז), הרב יוסף חביבא (נימוקי יוסף, מגילה ה ע"א) כתב: "ובתרומת שקלים וסעודת פורים וסעודת ראש חודש וספק מילה. הוא לשון רבינו אלפסי בהלכות, ולא נמצא בגמרא על משנה זו". הרב זרחיה הלוי (המאור הקטן, מגילה ג ע"א מדפי הרי"ף) ציין את דברי בירושלמי שכתב ברי"ף, וכתב על כך: "ועיקר דבר זה הוא בתלמוד ירושלמי ואינו בתלמוד שלנו". ראשונים אלו כתבו את דברי התוספתא שצוינו בירושלמי, אך לא פירשו את האמור בה. הרב יצחק בר' אבא מארי (ספר העיטור עשרת הדיברות - הלכות מגילה דף קי טור ג) כתב: "ורב אלפסי ז"ל כתב אבל סעודת פורים וסעודת ראש חודש. גרסי' בירושלמי, ובתוספתא לא גרסינן אלא סעודת פורים".
^ 7.רבנו יעקב (טור, אורח חיים סי' תיט) הזכיר את דברי התוספתא הללו בקצרה, כשכתב על הלכות סעודת ראש חודש. גם חלק ממפרשי הטור (בית יוסף, בית חדש שם) וכן חלק ממפרשי השולחן ערוך (באר הגולה, טורי זהב, עולת שבת שם) הזכירו דברי הירושלמי הללו.
^ 8.הרב מאיר שמחה הכהן מדוינסק (משך חכמה, אסתר ט, לא) כתב: "יתכן כי אצל העמים מונין היום - יום ולילה. ואם כן היה הנס ביום י"ד ולילה שלאחריו, וכן למוקפים, וגזירת המן היה ביום י"ג ולילה שלאחריו. רק אצל דת ישראלי היום הולך אחרי הלילה. לכן שלח ספרים 'לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם' - של היהודים, שהיום הולך אחרי הלילה. ולכן אמר בירושלמי דסעודת פורים שחל בשבת מאחרין בליל ט"ז, שהמנוחה היה בו אז ולא שייך על זה 'לא יעבור' (פסוק כז) כמו דפרישית". על דבריו ראה: הרב יוסף כהן (בתוך: מקראי קדש, פורים, עמ' קעז-קעח).
^ 9.הסבר זה לדברי המאירי, הוא לא כמו הסברו של הרב משה הרשלר, מהדיר בית הבחירה (מגילה ה ע"א, הע' 233) שכתב שדברי המאירי הם: "כשיטת הר"ן. מיהו שם כתב באופן אחר קצת". לדברינו, דברי המאירי שונה לגמרי מדברי הר"ן, מה גם שהר"ן הסביר את הירושלמי, ואילו המאירי הסביר כאן את הבבלי ע"פ הירושלמי אך לא את הירושלמי עצמו.
^ 10.גם הסבר זה לדברי המאירי, הוא לא כמו הסברו של הרב משה הרשלר (לעיל הע' 8, שם הע' 235), שפירש את דברי המאירי כך: "ונראה דכונת רבינו דכיון דמשלוח מנות הוי בכלל משתה ושמחה, ואם נעשה הסעודה בשבת נצטרך לחייב גם במשלוח מנות, וזה אי אפשר משום איסור הוצאה וכד' כדאמרינן לעיל (מגילה ד ע"ב) דמעות אביונים אי אפשר בשבת ועל כן ידחה". אך כוונת דבריו של המאירי היא בדיוק להיפך. המאירי הצביע על כך שלו היו מאחרים את הסעודה אחרי שבת, אזי גם משלוח מנות היה נדחה. בנוגע לכך שצריך לאפשר להשתמש במשלוח המנות לצרכי הסעודה, אם כי אין זה טעם המצווה של משלוח מנות, בהרחבה בענין זה בשיעור טו: משלוח מנות, ושם בהע' 23.
^ 11.הרב דוד בן לוי (ספר המכתם, מגילה ה ע"א) כתב גם כן: "סעודת פורים מקדימין ולא מאחרין [כך מופיע שם, אך צ"ל: 'מאחרין ולא מקדימין'], פירש אבל בשבת אין עושים אותה. יש שאמרו משום דלא מצי מקיים משלוח מנות איש לרעהו".
^ 12.גם הרב אברהם בן יצחק (ספר האשכול, ב, הל' חנוכה ופורים אות ח, עמ' 29) הסביר כמו הר"ן את הירושלמי, ולפיו הסעודה אותה אוכלים ביום ראשון היא תשלומין, כי לא ניתן לאכלה בשבת, ועל כן לא עוברים על "ולא יעבור".
^ 13.כך פסקו אחרונים נוספים: נושאי כליו של השו"ע; הרב יחזקאל לנדא (שו"ת נודע ביהודה קמא, אורח חיים סי' מב); הרב שאול אלישר (שו"ת שמחה לאיש, אורח חיים סי' ה); הרב אברהם ישעיהו קרליץ (חזון איש, אורח חיים סי' קנה, א); הרב יצחק וייס (שו"ת מנחת יצחק, א סי' לט); הרב עובדיה יוסף (שו"ת יחוה דעת, ד סי' מ; חזון עובדיה – פורים, עמ' רכ-רכה) ועוד רבים.
^ 14.גם הרב דוד בן זמרה (שו"ת הרדב"ז, א, סי' תקח; ו, סי' ב' אלפים קה) פסק שסעודת פורים היא ביום ראשון, ט"ז באדר. הרדב"ז התגורר בירושלים ואחר כך בצפת, באותה התקופה בה חיו הרב יוסף קארו והרב לוי בן חביב.
^ 15.מסורת חזקה על היותה של ירושלים עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, בספרי: מגילה במוקפות חומה, עמ' 31-25.
^ 16.תשובה זו מופיעה בספר: ספרן של ראשונים, בשם הראב"י (אות לו). הראב"י הוא הרב אברהם בן יצחק (מחבר ספר האשכול), ודבריו כאן סותרים לדבריו (ספר האשכול, ב, הל' חנוכה ופורים אות ח, עמ' 29) שם פסק שסועדים סעודת פורים ביום ראשון. על סתירה זו העיר הרב עובדיה יוסף (חזון עובדיה, פורים, עמ' רכא).
^ 17.הרב נתנאל וויל (קרבן נתנאל, רא"ש מגילה א, ז אות ד) האריך לדון בדברי הרלב"ח הללו בנוגע לעשיה בשבת, והוכיח שמביאים זה לזה משלוח מנות בשבת "וזהו גם כן עשיה מקרי, להכי שפיר אמר דלא הוי זכירה קודם עשייתן. על כן אין לזוז מפסק שולחן ערוך ולעשות סעודת פורים אחר שבת".
^ 18.להלן מדברי כמה פוסקים שכתבו בענין זה. הרב חזקיה די סילוה התגורר בירושלים, ובדבריו (פרי חדש אורח חיים סי' תרפח, ו) הוא דן בדברי הרלב"ח. לפיו יש לסעוד סעודת פורים בט"ז באדר כתשלומין. לאחר דיון, הוא כתב: "יש להחמיר ולעשותה בט"ו ובט"ז, וכך אנו נוהגין". הרב יעקב חיים סופר (כף החיים, אורח חיים סי' תרפח ס"ק מה) ציין באריכות את הדעות השונות, וכתב שעל מנת להשוות את התלמודים ושלא תהיה מחלוקת, אזי יש להוסיף בשבת וביום ראשון "איזה דבר בסעודה וישתה איזה כוסות יין או שכר ויתכוין לשם מצוה. ומשום דאיכא פלוגתא בזה, יש לומר בכל יום קודם סעודה... הריני בא לקיים מצוות סעודת פורים אם אני חייב היום. לשם יחוד קודשא...". הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי (עיר הקדש והמקדש, ג, כו, סע' ב אות ג) כתב שהרב שמואל סלנט שהייה רבה של ירושלים, היה עושה סעודת פורים בשבת וביום ראשון. הוא עצמו כתב שבשבת יש להרבות בסעודה ומשתה. הרב משה שטרנבוך (מועדים וזמנים השלם, ב, סי' קפט) דן בסוגיה ובמקורות שציינו לעיל, ופסק שכשט"ו באדר הוא בשבת, יש לאכול סעודת פורים ביום ששי י"ד באדר. דברי הירושלמי שעושים סעודה היא "לזכר בעלמא הוסיפו סעודה, אבל עיקר זמן סעודת פורים בזמנה דהיינו בי"ד" לדבריו, "ראוי לאכול סעודה נאה לכבוד פורים בערב שבת, בשבת וביום א', אבל השכרות אין לקיים אלא ביום א' ". במקום אחר כתב הרב משה שטרנבוך (שו"ת תשובות והנהגות, ב, סי' שמה) כתב שבשבת יש לקום מוקדם, ולאחר התפילה לאכול סעודה אך למעט בבשר ודגים, אחר כך להתפלל מנחה "ואחר כך לעשות סעודה גדולה עם בשר ויין שיאכלם לפני השקיעה שאז זה כבר בין השמשות לפי חלק מהפוסקים וממשיך לערב. ...ובזה יצאנו מידי המבוכה שעושה סעודה מיוחדת לשבת וסעודה נפרדת לפורים". יש להעיר שאלו הם חומרות גדולות לעשות שלוש פעמים סעודת פורים בשלושה ימים, ולפצל את סעודת שבת. זמן סעודת פורים המוצע הוא זמן סעודה שלישית, ושוב לא יהיה ניכר שעושה כן לשם שמחת פורים. הרב משה שטרנבוך (דיני ומנהגי פורים משולש וערב פסח שחל בשבת, עמ' ד-ה) חזר על דבריו אלו. ראה גם: הרב שלמה זלמן אויערבך (הליכות שלמה, מועדי השנה תשרי - אדר, כא, ו והערה ז); הרב שריה דבליצקי (פורים משולש, מהד' תשפ"א, עמ' קנט-קסב). הרב עובדיה יוסף (חזון עובדיה – פורים, עמ' רכ-רכה) כתב שיש לעשות את הסעודה ביום ראשון, ולהוסיף מנה מיוחדת גם לסעודת שבת, וציין מקורות רבים בענין זה.
בנוגע לאמירת תחנון ביום ראשון ט"ז באדר, בשם הרב שלמה זלמן אויערבך (הליכות שלמה שם, כב, ח) נכתב שנהוג שלא לומר תחנון בט"ז באדר בערים פרוזות. כך כתב גם הרב שריה דבליצקי (פורים משולש, שם, עמ' קפא). מדברי הרב מאיר שמחה מדוינסק (חידושי ר' מאיר שנחה, מגילה ה ע"ב) משמע שבערים פרוזות מותר להספיד בט"ז באדר.
^ 19.הרב אברהם גומבינר (מגן אברהם, אורח חיים סי' תרפח ס"ק י) כתב: "דראיות דרלב"ח אינן מוכרחות וגם אין בנו כח לחלוק על הירושלמי". הרב שמואל קלן (מחצית השקל שם ס"ק י) כתב: "ומה שכתב מגן אברהם לעיל דאין ראיית מהרלב"ח מכרחת, אפשר רצה לומר דאע"ג דהסעודה היא ביום א', מכל מקום כיון דאינה אלא לתשלומין ליום השבת, מיקרי בהדדי קאתי". הראי"ה קוק (גנזי הראיה, עמ' 19-17; טוב רואי, מגילה, עמ' רמב-רמה) כתב גם כן שהסעודה היא תשלומין [מכתב זה נשלח לרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, האדר"ת, בשנת תרמ"ה, בהיות הראי"ה קוק בן עשרים. הוא כתב שם לאדר"ת בדברי הפתיחה: "כבוד אדוני, נזרי ופארי, הודי והדרי, מעוז ומגדול, בישראל שמו גדול, מר המיועד להיות חותני". הרב משה צבי נריה (טל ראי"ה, עמ' סד) כתב שהראי"ה קוק שיגר מכתב להוריו בו הוא כתב להם גם כן בנוגע לזמן הסעודה כשט"ו באדר חל בשבת, וסיפר להם שהוא התכתב בענין עם האדר"ת חותנו לעתיד]. עוד על המכתב להוריו: הרב שלמה אבינר (פסקי מרן - אורח חיים, עמ' 293). כאמור, הסבר זה לפיו הסעודה היא תשלומין מופיעה כבר בספר האשכול.
^ 20.מו"ר הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ("בענין פרזים ומוקפים", שו"ת מנחת אברהם, א, סי' ז, עמ' עד-עח) ציין לדברי רש"י (תענית יח ע"א ד"ה בני חמיסר) שכתב: "בני חמיסר - דהיינו כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון, וקא קרי בארביסר - כגון שהלך לכפר [הרש"ש (שם) תיקן: "כגון שהלך לעיר"] וקרא עמהן, דפרוז בן יומו נקרא פרוז, כדאמרינן במגילה (יט, א)". הוא דן האם גם מרש"י ניתן ללמוד שאם בן כרך הקדים וקרא בעיר פרוזה בי"ד באדר, אזי גם הסעודה היא בי"ד באדר.
^ 21.בגמרא (תענית יב ע"א) נאמר: "אמר רבי אליעזר ברבי צדוק: אני מבני בניו של סנאב בן בנימין, ופעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת, ודחינוהו [את הצום] אחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו, מפני שיום טוב שלנו הוא". בי' באב הוא התאריך של משפחה זו. אך כיון שבאותה שנה ט' באב חל בשבת, הצום נדחה ליום ראשון י' באב, וזה היום טוב של משפחתם. הוא סיפר שהם התענו אך לא השלימו.
^ 22.הרב משה סופר (שו"ת חתם סופר, אורח חיים סי' לג) הסביר מדוע חכמים שבאותו דור, בכל זאת קבעו לצום בט' באב: "דאנן סבירא ליה דבאו בה פריצים נתחלל, נמצא מששלטו בו זרים בט' והציתו בו האש, מיד יצא לחולין, נמצא בעשירי נשרף בית חול, על כן לא קבעוהו בעשירי". במקום אחר (שם סי' קסב) כתב גם כן: "מכיון שהודלק ביום ט', מיד נתבטלה קדושתו, ואין מקום ליום עשירי".
^ 23.הרחבה בנוגע לתאריך בו קבעו את הצום על חורבן המקדש, בספרי: "התאריכים של הצום הרביעי, החמישי, השביעי והעשירי", באר יהודה - ראש השנה, עמ' ***.
^ 24.כך הסביר הרב אריה לייב (טורי אבן, מגילה ה ע"א).
^ 25.הרחבה בנוגע למעמד הקהל בשבת, בספרי: "'מתקנים שם תיקון גדול' - בשמחת בית השואבה ובהקהל", באר יהודה – סוכה, עמ' 487-471.
^ 26.בתוספתא נזכר גם שאם ראש חודש היה חל בשבת היו דוחים הסעודה ליום ראשון. מדובר על סעודה שהיו עושים בעת שקדשו את החודש ע"פ הראיה. סעודה זו איננה חובה והיא מנהג ולכן היה קל לדחותה למחרת.