603
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ההשתחואה היא ההתעלות הנשמתית כלפי מעלה, שבאה בהבעה של השפלתה של תכונת החמר, או גם תכונת המוגבל לגמרי. ובידיעה זו, שהננו עומדים במאסר של הגבלה, נשובה אליכם, להשפיע עליכם ועל בני אדם כיוצא בכם מיסוד אורה של הקדושה והשלמות העליונה, במפעל הקדוש של המסירה הנפשית, הרוחית והנשמתית, לאל חי, הננו בזה שבים אליכם, לרומם ולעלה אתכם. ובעת ההופעה הרוממה, של רגשי הקודש המתלהבים, אשר דבר האב הקדוש לנעריו, לא חש כלל אי זה הבדל בין המצב הנפשי שלו, החושב לכאורה עוד להמשיך חיים קשורים בחמר, ובין המצב הנפשי של הבן, ההולך להפרד מחיי הגויה, להתעלות במרום הקודש העליון. הכל כאחד בא בשביל לכונן את מלוי כבוד ד' והופעת קדושתו בעולם, בכל הברואים ובכל היצורים כולם. ונשתחוה ונשובה אליכם.
ויקח אברהם את עצי העולה, וישם על יצחק בנו.
אחרי ההופעה העליונה הזאת, של ראית המקום מרחוק, ראיה נבואית עליונה, התעלתה הנשמה הקדושה של האב הקדוש, בידיעה והכרה, ועמה נשמתו הקדושה של הבן הנקדש, בתכונה קדושה טבעית רוחנית, בהמשכה איתנה בכח הקדוש הגנוז, עד כדי הנטיה העמוקה לאחד את תשמישי הקרבן, עצי העולה, המקודשים, עם העולה המקודשת, הנשמה העולה בלהב אש קודש של האהבה העליונה, בצמאון אין קץ, לאל אלהי הרוחות. התאחדו כאן הפועל והנפעל במפעל המאחד הזה, כל אחד לפי מדתו. ויקח אברהם את עצי העולה, וישם על יצחק בנו.
ויקח בידו את האש ואת המאכלת.
עצי העולה, שכח ההקרבה והאכול של הקרבן, העולה, הוא אצלם חתום וגנוז, יש להם כבר קישור עם יצחק, שסוד ההקרבהשלו הוא נשואבקרב נשמתו הטהורה,הגדולה בעילומה.והאש והמאכלת, המכשירים הגלויים, שתכלית מפעלם היא מוחשת ומורגשת בלא שום תעלומה, הם ראויים להיות בידי האב הקדוש, שהסוד הגדול והנורא הוא פתוח לפניו עומד לנגד עינו, בכל הוד מורא קדשו וחמדת תשוקת אהבתו האלהית העליונה.
וילכו שניהם יחדו.
כאשר הגלוי והחתום הם תמיד מתאימים במלא כל העולם, וההויה כולה, החמרית והרוחנית, והם מתאימים ומשלימים זה את זה כן הוכרח לבא כאן הצירוף, של הרז העליון, של עלית הגשמה בהדר צמאונה לאלהים חי, אשר ביצחק, אל התכן שכבר היה בצורה גלויה, פתוחה ומובנת כולה, אצל אברהם, עד שהלכו שניהם יחדו, בהתאחדותם החמרית והרוחנית. וילכו שניהם יחדו.
פרוש הרב קוק לסימני ההגדה - א
עולת ראיה על הגדה של פסח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' ניסן תשס"ט
מדוע קוראים לחנוכה - 'חנוכה'?
לימוד בסידור עולת ראי"ה - ענייני חנוכה (2)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ה כסליו תשע"ב
שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ז אדר ב' תשע"א
אשירה לה' כי גמל עלי
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ה' אדר א' תשע"א
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
מה זה אומר בחזקת בשרי?
לקום מהתחתית של התחתית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
שלא נהגו כבוד זה בזה - ספירת העומר
הרב יצחק בן יוסף | ניסן תשפ"ה
פרשת 'שמיני' לשון חיובית ושלילית
הרב יצחק בן יוסף | ניסן תשפ"ה
חרם על ספרד וגרמניה
הרב יצחק בן יוסף | ניסן תשפ"ה
