"פורס מפה ומקדש" | הרב עודד מילר | בית המדרש

שבת ומועדים
הלכות פורים

קטגוריה משנית

5034

3 דק' קריאה

כשפורים חל ביום שישי (בפרזים או במוקפים), האם ניתן לעשות סעודת פורים סמוך לסעודת השבת?

לשיעור בעיון בנושא פורס מפה ומקדש לחץ כאן

הקדמה
חכמים אסרו לקבוע בערב שבת סעודה גדולה שלא רגילים לערוך ביום חול, כדי לאכול סעודת ליל שבת לתאבון, וגם מחשש שסעודה בערב שבת תפריע להכנות לשבת (גטין לח,ב; פסחים צט,ב. שו"ע או"ח סימן רמט,ב ומ"ב ס"ק י). אמנם סעודת מצווה שזמנה בערב שבת מותר לערוך בערב שבת (רמ"א שם), אך מובא בפוסקים שגם בסעודה כזו יש להדר לכתחילה ולערוך אותה בבוקר לפני חצות, ובכלל זאת גם בסעודת פורים (רמ"א תרצה,ב).
מאידך המנהג בישיבת בית אל שכאשר פורים חל ביום ששי, עורכים את הסעודה סמוך לשבת, וממשיכים אותה אחרי כניסת השבת. מצינו במאירי (פסחים קא,א) שהעיד על עצמו שכך נוהג לכתחילה, ובנוסף, מקובל לומר בשם מרן הרב זצ"ל שאף המעשה המובא בגמרא (פסחים ק,א) על תנאים שעשו כדין "פורס מפה ומקדש" היה למעשה בעיצומה של סעודת פורים (וראייתו מכך שבמשא ומתן ביניהם הזכירו את הפסוק במגילת אסתר "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית").

מהו ההסבר למנהג לעשות כך לכתחילה? מדוע אין זה דיעבד מצד קביעת סעודה בערב שבת? ניתן להציע שתי דרכים:
1. ייתכן שהבעיה רק בקביעת סעודה קודמת ונפרדת מסעודת שבת, אך כאשר מדובר על סעודה שהיא עצמה הופכת להיות בהמשך סעודת שבת, בזה אין עניין להדר ולהימנע, כי כל עוד לא הסתיימה הסעודה לא נוצרה פגיעה בתאבון (ועי' תוס' שם, ד"ה "סמוך").
2. כאמור, אחד הטעמים לאיסור קביעת סעודה הוא כדי לוודא שישנו מספיק זמן להתכונן לשבת. לפי סיבה זו, ייתכן שבפורים נכון להקדים ולסיים את כל ההכנות לשבת, ורק לאחר מכן להתיישב לסעודת פורים, ולשתייה המרובה הנלווית אליה (ועי' ט"ז רמט, סק"א).

ראש הישיבה הרב זלמן מלמד שליט"א הוסיף, שכיוון שכאמור סעודת מצווה מותרת בערב שבת, והקדמתה היא רק הידור, הרי שניתן להימנע מהידור זה כדי לקיים את מצוות הפורים והסעודה בהידור ובאווירה יותר מרוממת, כנהוג כל שנה.

הדרך המעשית לקיום הסעודה באופן של "פורס מפה"
לפני הסעודה מתפללים מנחה ומסיימים את כל ההכנות לשבת.
מתיישבים לסעודת פורים ונוטלים ידיים בזמן שיאפשר לסעוד סעודת פורים ראויה עד להדלקת נרות, אך מצמצמים מעט את מאכלי הסעודה ביחס לשנים אחרות, כדי לאכול בשבת לתאבון (רה"י).
כשמגיע זמן ההדלקה, מדליקים את הנרות, מקבלים תוספת שבת (כתוצאה מכך אסורים במלאכה, ואסורים באכילה ושתייה עד לקידוש) ואומרים מזמורי קבלת שבת.
לאחר מכן ממשיכים לסעודת שבת: מביאים לחם משנה (ערוך השולחן רעא, ס"ק יג) ומכסים אותם ואת שאר הלחם שעל השולחן, מקדשים על כוס יין עם ברכת מקדש השבת, אך ללא ברכה נוספת של הגפן (נשים וילדים שלא שתו קודם יין צריכים לזכור לברך גם הגפן), טועמים מלחם משנה ואוכלים מעט יותר כביצה (מ"ב רצא, ס"ק ב) לחם בלא ברכת המוציא, לשם סעודת שבת.
טוב להדר ולאכול עוד כזית (שש"כ נד, הערה קלח בשם הגרש"ז אויערבאך) עם צאת הכוכבים (מ"ב רסז, ס"ק ה). בברכת המזון אומרים רצה, וגם על הניסים (רה"י ע"פ מג"א תרצה סק"ב בשם מרדכי, דלא כמ"ב ס"ק טו בשם חיי"א).
אחרי הסעודה מתפללים ערבית.

השנה שמחת הפורים מתמזגת ומתאחדת עם קדושת השבת,
בבחינת "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין", הלא הוא מלכו של עולם
(עי' מגילה יב,ב, ופירוש הגר"א לאסתר א,י).

יהי רצון שנזכה מכוחה לבשורת רפואה שלימה וגאולה קרובה בקרוב!