- פרשת שבוע ותנ"ך
- ויקהל
82
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. שמות לה' - ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ד' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. וימלא אתו רוח א-להים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה. ולחשב מחשבת.. ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן. רש"י - ואהליאב - משבט דן, מן הירודין שבשבטים מבני השפחות, והשוהו המקום לבצלאל למלאכת המשכן, והוא מגדולי השבטים, לקיים מה שנאמר (איוב לד) ולא נכר שוע לפני דל. חור - בנה של מרים היה.
ג. אור החיים - רמז הענין בשמו ושם אבותיו, בצלאל שעשה צל לא-ל, בן אורי שעשה מקום לאשר אור לו, בן חור שעשה ישראל בני חורין מעון העגל כאומרם ז"ל (שמו"ר פנ"א) בפסוק משכן העדות, עדות לכל שנמחל להם עון העגל, הרי שנרשם בו הדבר בשמו ושם אבותיו.
ד. אבן עזרא - ולחשוב בלבו מחשבות שלא נראו כמותן. תולדות יצחק - יש אנשים שיודעים לחשוב ולא לעשות, ולמשל אין יודעים לבנות בית, אבל יודעים לומר לבנאים זה המקום טוב לבית לדור בה, ובכאן בית העצים ובכאן בית לבשל ובכאן לתנור וכיוצא בזה, יש אנשים שיודעים לבנות ולא לחשוב, לזה אמר שהיה בצלאל יודע לחשוב ולעשות.
ה. במדבר יט' - זאת חקת התורה אשר צוה ד' לאמר, דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול.
ו. שו"ע או"ח תרפה' - בשבת שלישי, שהוא ט"ו באדר, מפסיקין; ובשבת ד' שהיא כ"ב לאדר מוציאין שני ספרים; באחד קורא בפרשת השבוע, ובשני קורא פרשת פרה, ומפטיר: וזרקתי עליכם מים טהורים.. י"א שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקראם מדאורייתא. משנה ברורה – ופ' פרה אדומה – והרבה אחרונים כתבו שפרשה זו אינה דאורייתא.
ז. יחזקאל לו' - בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם.. ואפיץ אתם בגוים.. ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם ד' אלה ומארצו יצאו. ואחמל על שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה. לכן אמר לבית ישראל כה אמר א-דני אלוקים לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם. וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני ד' נאם אדני אלוקים בהקדשי בכם לעיניהם. ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם. וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם. ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר. ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם. וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לא-להים.
ח. ליקוטי מוהר"ן ב' עד' - אחר פורים קורין פרשת פרה, שהיא הכנה לפסח. כי פ' פרה קורין כדי שיהיו נזהרין ליטהר מטומאת מת, כדי שיהיו טהורין לעשות הפסח. ובתחילה הוא בחי' פו"ר, כי פורים ע"ש הפ"ר, ואח"כ נעשה פר"ה, כי גם פורים הוא בוודאי הילוך ודרך לפסח. וזהו בחי' (שיר השירים ה) שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר. שפתותיו, זה בחי' פסח, פה סח. שושנה, היא אסתר. נוטפות מור עובר, זה בחי' מרדכי, מר דרור (חולין קלט ע"ב), לשון חירות, בחי' חירות של פסח. וע"כ צירוף של פורים מרומז בפסח, בפסוק (שמות כג) שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם. ממצרים ולא יראו פני ריקם, ר"ת פורים. כי פורים הוא דרך לפסח, שיהיו יכולים להיות נזהרין מחמץ. (ופסק באמצע הענין ולא גילה יותר). כי בתחילה היו כל ההתחלות מפסח, וע"כ כל המצות הם זכר ליציאת מצרים. ועכשיו, (ולא סיים).
ט. ראש מילין -קרני פרה - יחד עם ההצטיירות המלאה עדנה, צהלה וגודל, של הקישורים הסיבתיים המקיפים את כל ההויה, לעומקה ורומה, לגדלה והקיפה, המרנינה כל לב השואף לגודל ולהשלמה מחוטבה, תבא ההכרה המרעננת של עז החיים וההפריה, ההולדה וההתחדשות הממלאה את היצור בכל ערכיו, מתהום ארעא עד רום רקיעא. עז הקרן, קרני ראם קרניו, כח השור, בצורתו המפריאה, הפרה, בשפעת חלבה, בשגירת תולדותיה, בחוזק החיים אשר לה, מסמלת היא בקרניה את האומץ התולדתי שבישות ההויה, הממריצה את ההתילדות והחידוש התדירי בכל מלא עולמים, ביצירות השכליות, בצורות החיים של ההרגשה, ההכרה, הבחינה והמעמק המדעי, בתעופת המחשבה של הגות הקודש ושל הרוממות המוחלטה והכבירה.. "מרכא כפולה" - אחרי ההגות המרוממה של האומץ המפריא, בא החן המשכלל את מפעלי העז, המגביל וממתק את גבורותיו, המרכך את קשיו במורך, בתכונה רכה, ברכיכות כפולה, בריכוך העז גם במקום שהוא הולך למשרים, במקום שכל תכונת התגלות העזוז היא רק לבנות, לקדש, להעלות, לפאר ולשכלל, כי הרוך בעצמו הוא הצביון המפואר, ותוכן האהבה העדינה מיפה הוא את המלוא של גבורת החיים ועצמתם.
י. שיר השירים ה' – באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי, אכלו רעים שתו ושכרו דודים. פסיקתא זוטרתא - מבשר לישראל שהקב"ה יבא וישרה שכינתו ביניהם לעולם כשנים קדמוניות.
מצוות שמירת השבת
מתוך 'קול צופייך' גיליון 396
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אדר תשס"ז
מטרת הקהלת בני ישראל ע"י משה
כלי יקר פרשת ויקהל
הרב חיים כץ | י"ט אדר תשפ"ה
אהבת ה' במשכן והשמחה באדר
שיחת מוצ"ש פרשת ויקהל תשפ"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ט אדר א' תשפ"ד
יכין ובועז
הרב יוסף כרמל | אדר א' התשס"ה
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
סדרת החינוך של הטבע!
איך נראית נקמה יהודית?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
סוד המנורה וסוד החנוכיה
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אחדות זו מעבדה של בירורים
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לקום מהתחתית של התחתית
מנהגי אבלות בספירת העומר
הרב אליעזר מלמד | אייר התשס"א
איך לבחור שמות לילדים?
הרב שמואל אליהו | תמוז תשס"ח
הילולא של רבי מאיר בעל הנס
מתוך "קול צופייך" גיליון 400
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אייר תשס"ז
גדול תלמוד שמביא לידי מעשה
הרב דוד דב לבנון | סיון תשפ"ג
היחס בין עבודה מאהבה לעבודה מיראה
פסקאות כח-כט
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ח' אייר תשפ"ה
מסירות נפש על ארץ ישראל
הרב אליהו ברין | ב' אייר תשפ"ה
המשמעות העצמית של מעשי המצוות
אורות, זרעונים, מעשי יצירה, עמ' קכג
הרב הראל כהן | ח' אייר תשפ"ה
