חַג הַפֶּסַח – קָרְבָּן פֶּסַח | הרב משה ליב הכהן הלברשטט | בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אילנה מרקוביץ ציפקין - י' בניסן

3 דק' קריאה

"דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת. וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח" (שמות יב, ג, כא).
"מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן", הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צז, ז): יֵבשׁוּ כָּל עֹבְדֵי פֶסֶל, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לִשְׁחֹט הַפֶּסַח, אָמַר לוֹ משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם הַדָּבָר הַזֶּה הֵיאַךְ אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַצֹּאן אֱלֹהֵיהֶן שֶׁל מִצְרַיִם הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ח, כב): הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ אֵין יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין מִכָּאן עַד שֶׁיִּשְׁחֲטוּ אֶת אֱלֹהֵי מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם, שֶׁאוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁאֵין אֱלֹהֵיהֶם כְּלוּם. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה, שֶׁבְּאוֹתָהּ הַלַּיְלָה הִכָּה בְּכוֹרֵיהֶם שֶׁל מִצְרַיִם וּבוֹ בַּלַּיְלָה שָׁחֲטוּ יִשְׂרָאֵל פִּסְחֵיהֶן וְאָכְלוּ, וְהָיוּ הַמִּצְרִים רוֹאִים בְּכוֹרֵיהֶם הֲרוּגִים וֵאלֹהֵיהֶן שְׁחוּטִין וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לג, ד): וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה ה' בָּהֶם כָּל בְּכוֹר וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה ה' שְׁפָטִים, הֱוֵי: יֵבשׁוּ כָּל עֹבְדֵי פֶסֶל. (שמות רבה טז, ג).
מַדּוּעַ מַתְנֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָךְ שֶׁיִּשְׁחֲטוּ אֶת אֱלֹהֵי מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם? מַדּוּעַ לְאַתְגֵּר אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּנִסָּיוֹן גָּדוֹל כָּל כָּךְ? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָכֹל הָיָה לְהַמְשִׁיךְ לְהַכּוֹת אֶת הַמִּצְרִים בְּנִסִּים וְנִפְלָאוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיָה עַד כֹּה בַּעֲשֶׂרֶת הַמַּכּוֹת?!
"וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם" (שמות יב, ו)
וּמִפְּנֵי מָה הִקְדִּים לְקִיחָתוֹ שֶׁל פֶּסַח לִשְׁחִיטָתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים, לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁטוּפִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה בְּמִצְרַיִם. וַעֲבוֹדָה זָרָה שְׁקוּלָה כְּכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כד) "וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה" וְגוֹ', הֲרֵי כְּתִיב כָּל הַמִּצְוָה הַזּאֹת וַאֲמָרָהּ עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמָהּ, זוֹ עֲבוֹדַת אֱלִילִים. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת מִּכָּל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (שם כב) "וְכִי תִשְׁגוּ וְלֹא תַּעֲשׂוּ" וְגוֹ' בָּאוּ כָּל הַמִּצְוֹת לְלַמֶּדְךָ עַל מִצְוָה אַחַת, מָה עוֹבֵר עַל כָּל הַמִּצְוֹת פּוֹרֵק עֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה אַף הָעוֹבֵר עַל מִצְוָה אַחַת וְכוּ', שֶׁנֶּאֱמַר "לְעָבְרְךָ בִּבְרִית", אֵין בְּרִית אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כח, סט) "אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבְּרִית". אָמְר לָהֶם, מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדַת אֱלִילִים וְהִדַבְּקוּ בְּמִצְוֹת (ילקוט שמעוני שמות רמז קצה).
לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁטוּפִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה. מַקְשֶׁה רַבִּי אַבְרָהָם אַבֶּלֶי בַּעַל הַ"מָגֵן אַבְרָהָם" (בפירושו זית רענן על ילקוט שמעוני אות מז) קְצָת קָשֶׁה כֵּיוָן שֶׁהָיָה בְּיָדָם מִצְוֹת אֲחֵרוֹת, לָמָּה הוֹעִילָה לָהֶם דַּוְקָא מִצְוָה זוֹ? וּמְתָרֵץ, וְיֵשׁ לוֹמַר לְפִי שֶׁהַצֹּאן הָיָה עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם וּבִשְׁחִיטַת הַפֶּסַח בִּטְּלוּ הָעֲבוֹדָה זָרָה.
נִרְאֶה שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בָּאָה לְלַמֵּד אוֹתָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לָצֵאת מֵהַבּוֹר הֶעָמוֹק שֶׁל טֻמְאַת אֶרֶץ מִצְרַיִם, בּוֹאֲךָ מִדְבָּר סִינַי, לַעֲלוֹת בְּמַדְרֵגוֹת רוּחָנִיּוּת עַד הַפִּסְגָּה, קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּמַעֲמַד הַר סִינַי.
"סור מרע ועשה טוב", התנאי הראשון לפני היציאה ממצרים היא עזיבת החטא, לסור מאלוהי מצרים על ידי שחיטת אלוהי מצרים לעיניהם, רק אחרי זה ניתן להתחיל את התהליך של עשה טוב, של היציאה ממצרים ועליה רוחנית מחיל אל חיל עד קבלת התורה, אדם אינו יכול להטהר אם הוא טובל ושרץ בידו, אם יוצאים ממצרים וממשיכים להחזיק בעבודת האלילים שלה, לא הועלנו מאומה, אי אפשר לעלות במדרגות רוחניות, ואי אפשר לקבל את התורה, רק על ידי שחיטת אלוהי מצרים לעיניהם במסירות נפש, רק על ידי הסרת עבודת האלילים במעשה הקיצוני ביותר, רק כך ניתן לצאת ממצרים, רק כך ניתן להתחיל בתהליך של עליה רוחנית שבפסגתה זוכים להתגלות הגדולה ביותר של הקדוש ברוך הוא בהיסטוריה האנושית, במעמד הר סיני, בקבלת התורה.
זהו יסוד גדול בעבודת השם, שלא ניתן לעלות במדרגות רוחניות על ידי מעשים טובים, כל זמן שממשיכים להחזיק באידיאולוגיה מעוותת, להחזיק בשרץ, זהו תרתי דסתרי, המתכון לעליה רוחנית שקרבן הפסח מסמל, הוא קודם כל שחיטת הפסח, השלכת השרץ האידיאולוגי, ורק אחר כך יציאה לדרך של עליה רוחנית, של עשה טוב, של טבילה והטהרות בעליה והתקרבות אל השם.
ויהי רצון שנזכה לחזות בשוב ה' ציון, ויכוֹנֵן מִקְדָּשׁו עַל מְכוֹנוֹ וְנַעֲלֶה וְנַקְרִיב אֶת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ.