"שארה כסותה ועונתה לא יגרע" | הרב שמואל הולשטיין | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
מצוה גדולה

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יהודה בן הדסה

5537

3 דק' קריאה

מצות לא תעשה שלא למנוע שאר כסות ועונה מאשתו, שנאמר: "שארה כסותה ועונתה לא יגרע" (שמות כ"א).

סיפורה של מצוה
רחמיו של עוזרו של הרב כהנמן זצ"ל, ראש ישיבת פונוביז', התעוררו למראה פניו של האיש. ניכר היה כי חייו אינם קלים וכי סבל רב מנת חלקו. השמש הזדרז להכניס את האיש לרב, שם שטח בפני הרב את בעייתו. נשוי הוא שנים רבות, סיפר האיש, ותכונה אחת אינו יכול לסבול אצל אשתו בשום אופן - אין לאשתו שום מושג בסדר ונקיון הבסיסי ביותר. לטענתו חי הוא בבית מבולגן באופן קיצוני שאינו נותן לו שום אפשרות להגיע למנוחת הנפש, ועל כן רצונו הוא להתגרש מאשתו. הרב שמע בכובד ראש את דבריו, ואף ירד עימו לפרטי פרטים על מצב הבלגן בביתו. לאחר שסיים את תיאוריו המפורטים ביקש ממנו הרב להמתין במקום מפני שיש לו עניין דחוף שחייב הוא לסיים וכבר ישוב. לאחר כמחצית השעה שב הרב אל האיש וביקש ממנו להתלוות אליו לביתו של הרב. כשנכנס האיש לביתו של הרב החוויר למראה הבית שהיה מבייש כל עקרת בית מתחילה. המטבח היה הפוך לחלוטין, סירים מלוכלכים גדשו את הכיור עד מעבר לגדותיו, אורז עם רוטב סמיך היה שפוך על השולחן, ובכלל מראה המטבח היה דוחה ולא נעים. בסלון היו זרוקים בגדים בכל עבר, על הרצפה היו מונחים בכל פינה שאריות של לכלוכים מסוגים שונים. המצב בחדרים לא היה שונה ואלי אף חמור מכך. הרב אמר לאיש שכפי שהוא רואה גם אצלו המצב 'לא משהו' ובכל זאת הוא אוהב את הרבנית אהבת נפש, שכן יש לאדם לשים לב מהם התכונות החשובות באמת אצל אשתו, ומהם הדברים שעליהם הוא מוכן וכדאי לו להתפשר עליהם. האיש הנדהם אמר לרב כי אומנם הקפיד על אשתו על חוסר הסדר אך הוא מודה כי המצב בביתו של הרב קשה בהרבה ממצבו שלו, ועל כן הוא מקבל את דבריו של הרב ומעתה ואילך יקפיד לראות ולחפש את התכונות החיוביות הרבות שישנן באשתו.
רק לאחר שנים של אושר עם אשתו, התברר לאיש כי לאחר שיצא, לקח לרב ולרבנית כמעט יום שלם לסדר את הבלגן שיצרו במיוחד בשבילו, בזמן שהמתין לרב בחדרו.
*

מצוה גדולה (111)

הרב שמואל הולשטיין

49 - "לא תעשו עול במשפט ..."

50 - "שארה כסותה ועונתה לא יגרע"

51 - “את כספך לא תתן לו בנשך…”

טען עוד

ההמונים שליוו את מיטתה של הרבנית אויערבך, אשת הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך, כרו אוזן לשמוע כיצד נפרד הגאון מרעייתו לאחר שנות נישואין ארוכות. כשהחל הרב בדבריו נדהמו כל הנוכחים מהדברים. "נהגו בקהילות ישראל", אמר הרב, "שקרובי הנפטר מבקשים סליחה מהנפטר קודם הקבורה. אולם יודע אני כי אין לי שום סיבה לבקש ממך סליחה שכן בכל חמישים שנות נישואנו מעולם לא פגעתי בך..." וסיים הרב: "אולם את המנהג יש לקיים, לכן מבקש אני ממך סליחה אם חלילה פגעתי בך ואינני זוכר". חמישים שנה ולא פגע ברבנית אפילו פעם אחת?! נדהמו השומעים. וכששאל את הרב פעם אחד מתלמידיו כיצד יתכן כי לא התווכח עם הרבנית אפילו פעם אחת, ענה לו הרב כי התווכח עם הרבנית פעמים רבות בכל מיני שאלות שעלו על הפרק, וכי פעמים רבות היו ביניהם חילוקי דעות. אולם, המשיך הרב: "תמיד הקפדנו בכל מקרה שכל הדיון יהיה ענייני תוך שמירה מוחלטת על כבודו של השני".

מצוה להורות
במצוה זו כלולה החובה על האדם לדאוג לספק לאשתו את כל צרכיה. ומסופר כי הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל נהג לסדר את מלבושיו לפני הכניסה לביתו. כשנשאל לפשר מנהגו, שהרי ההיגיון מחייב להתארגן לפני היציאה מהבית ולא לפני הכניסה לבית, ענה כי הוא מתארגן לפגישה עם השכינה, כפי שאומרים חז"ל: "איש ואשה זכו שכינה ביניהם" (סוטה י"ז), נמצא שעיקר הכבוד שאדם חייב לכבד הוא דוקא את אשתו כפי שאמרו חז"ל (יבמות ס"ב): "והמכבדה יותר מגופו...", ואם יכבדה כיאות יזכה גם לשכינה שתשרה ביניהם.