דרך הגאולה | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

רחל רשלין בת אלגרה

5814

3 דק' קריאה

ישנו דיון איך להגדיר את התקופה הזו, האם זו אתחלתא דגאולה או עדיין לא הגיעה שעת הגאולה? יש דעה האומרת: איך יתכן לקרוא לתקופה זו התחלת הגאולה כאשר המצב הרוחני נמצא בשפל שכזה? כאשר יש רבים שכל כך רחוקים מקיום תורה ומצוות, היתכן שהקב"ה התחיל להשיב את העם לארץ ישראל, דווקא בזמן שהעם נמצא במשבר רוחני, משבר אמונה עמוק כל כך. הרי משבר האמונה הזה הוא אולי הקשה ביותר מכל המשברים שהיו לישראל אי פעם. היתכן שדוקא כעת, ה' אלוקי ישראל חפץ להשיב את ישראל לארצו?
אמנם כבר נאמר בגמרא שהגאולה תהיה או בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב, כלומר, כבר הובאה בחשבון אפשרות כזו שהגאולה תהיה בדור שכולו חייב. אולם צריך לבאר מה ההגיון בדבר שדוקא בדור קלוקל תבוא הגאולה?
כדי להבין זאת, ננסה להעזר במשל: למה הדבר דומה? לאב שהיה לו בן שהתנהגותו מביישת אותו, הבן חוטא ומחלל את כבוד המשפחה וכמה שמזהירים את הבן ומדברים על ליבו, לא עוזר. הוא אינו שומע וחוזר לסורו, התנהגותו בלתי נסבלת, עד אשר לא היתה ברירה לאב והוא נאלץ לגרש את הבן מהבית, עד שהבן יחליט להשתפר. הכוונה היתה שכאשר הבן יהיה מרוחק מהבית וירגיש את חסרונו של הבית, את הריחוק מההורים, הוא יבין את החומרה של מעשיו, יתקן את עצמו, ואז אפשר יהיה להשיב אותו בחזרה הביתה. והנה כעבור זמן, מגיעה השמועה לאב שהבן שגורש מהבית, מתחבר לחברה רעה, מסתובב במקומות מפוקפקים והולך ומתדרדר מיום ליום. במקום להסיק מסקנות מגירושו ולהשתפר, קרה ההיפך, ריחוקו מהבית גרם לו נזק והוא יורד ומתקלקל, והוא עוד עלול להגיע למצב גרוע כל כך שאין חזרה ממנו. ואז מחליט האבא: אין ברירה, צריך להחזיר את הבן הביתה בהקדם, ראשית צריך לנתק אותו מהחברה המקולקלת, לעצור את הסחף, למנוע את הבזיון שיש בהדרדרות הזו. אחר כך, אחרי ניתוקו מהחברה השלילית, בהיותו בבית אז יהיה אפשר לטפל בתיקונו הרוחני ובחזרתו אל הדרך הנכונה. מובן שאילו היה הבן לומד את הלקח, במקום גלותו היה מתעורר לשוב למוטב, הרי שאביו היה משיב אותו הביתה בשמחה גדולה וברוב עם, עושה מסיבת קבלת פנים גדולה לשובו. אבל כעת, שהבן התדרדר, השבתו הביתה לא גורמת לשמחה, צריך לעשות זאת בסתר, למנוע את הבושה והבזיון שיש במעשה הבן שסרח.
והנמשל: תיתכן גאולה בדור שכולו חייב, קודם ישוב העם הביתה, ואחר כך יבוא התיקון הרוחני. וכך אומר הנביא יחזקאל (פרק ל"ו) פרק זה נקרא השבת בהפטרת פרשת פרה: "ויהי דבר ה' אלי לאמר, בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם... ואשפוך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגילוליהם טמאוה ואפיץ אותם בגויים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים, ויבוא אל הגויים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו, ואחמול על שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל בגויים אשר באו שמה". ממש התיאור שאמרנו: קודם - ואפיץ אותם בגויים, אחר כך - ויבוא אל הגויים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי; עם ישראל יצא לגלות ושם לא הטיב את דרכו אלא הרע לעשות, התקלקל והתבולל. ממשיך הנביא ואומר: "ולכן אמור לבית ישראל כה אמר ה' אלוקים, לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חיללתם בגויים אשר באתם שם וקדשתי את שמי הגדול המחולל בגויים אשר חיללתם בתורה וידעו הגויים כי אני ה'. השלב הבא לדברי הנביא הינו: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם, והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר, ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם והייתם לי לעם ואנוכי אהיה לכם לאלוהים". כלומר, סדר הגאולה: קודם עם ישראל ישוב לארצו, ואחר כך: "וזרקתי עליכם מים טהורים".