מקרה | הרב מישאל דהאן זצוק"ל | בית המדרש

ספריה
מוסר מלכים

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
לימודי אמונה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל דהאן זצוק"ל

2 דק' קריאה

יסודי האמונה ושרשי ההשגחה, להאמין באמונה מוחלטת שאין שום דבר רע או טוב בא לאדם במקרה, אלא הכל מאתו יתב"ש, בהשגחתו הכללית והפרטית. ולכן הצדיקים הישרים בלבותם רואים בכל פגעי הזמן תמורותיו ותהפוכותיו, וכן בכל הסיבות והמסובבות, את מעשה ה' הנכבד והנורא והשגחתו הפרטית על כל יצוריו, שתכליתם להעירם לשוב מכל חטאות האדם שחטאו בשגגה. וכן אם משפיע עליהם רוב טובה, רואים בזה חסד מאתו יתב"ש, ולא כחם ועוצם ידם עשה להם את החיל הזה, ושעליהם להודות לו יתב"ש על כל הטוב והחסד אשר גמלם ברחמיו וברוב חסדיו.
והנה ברור הדבר, שהאדם המגיע לאמונה איתנה וישרה זאת, בלי ספק שנשמתו זכה וברה מחלאת העונות. ולכן הוא יכול להעפיל ולעלות לשלבים מחשבתיים טהורים, ולחדור לעמקי החוטים הדקים והסמויים הנרקמים ונשזרים ביד נעלמה, חוליה בחוליה, כחוליות השרשרת, מסביב לכל מאורע או פעולה, ואז יווכח לראות שכל זה נועד מראש לתכלית מחושבת ומתוכננת, ויגיע למסקנה הנכונה, שיד ה' עשתה כל זאת, וההשגחתו העליונה יתב"ש החובקת זרועות עולם, והמכונת כל המעשים בכיוון הרצוי לו יתב"ש.
לעומת זה, הנשמה הגסה המוכתמת בטומאת העונות שהם המסך המעיב ומחשיך את אורה הבהיר ומערפל אותה, אין לו אותה יכולת. וזה גורם לאדם לטעות וללכת שולל אחרי מחשבה נלוזה ומסולפת, שהכל מקרה ח"ו בבחינת לית דין ולית דיין. מובן מאליו, שמחשבה כזאת, היא כפירה גמורה והרס חומת הדת רח"ל. וע"ז הזהיר אותנו יתב"ש באומרו ואם תלכו עמי קרי, ולא תאבו לשמוע לי, ויספתי עליכם מכה, שבע כחטאתיכם (ויקרא כ"ו כ"א). שהכונה היא, שאם תחשבו שהפגעים הבאים עליכם להעיר אתכם לשוב בתשובה אינם אלא מקרה, אוסיף להביא עליכם פגעים פי שבע בכדי שתתעוררו לדעת שאינם מקרה.
וכן הודיעונו חכמינו ז"ל שהוא יתב"ש מקור הטוב המוחלט, רצונו תמיד להשפיע על האדם רק טוב וחסד, והשינוי בא מצד המקבלים, מפאת מעשיהם. וזה אומרם ז"ל אם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו, פשפש ולא מצא, יתלה בבטול תורה (ברכות ה' ע"א). ורצונם בזה להורות שלא יתלה היסורין שבאו עליו במקרה, אלא בהשגחה, ועליו לתקן מעשיו. ואם לא מצא הסיבה שבגללה באו עליו אותם היסורין, יתלה בבטול תורה, דהיינו שלא למד תורה, ולכן נדמה לו שכל מעשיו טובים. ולו היה לומד תורה, היה יודע למה באו עליו היסורין, כי היה מוצא פגם וחסרון בכל מעשיו, ובהכרח היה מגיע למחשבה הנכונה, שהם בהשגחתו יתב"ש, ולא בדרך מקרה ח"ו.
ודעת לנבון נקל, שיש להזהר שלא לומר ח"ו, המקרה רצה כך, או הגורל העוור עשה כך, כי האמת היא שאין מקרה כלל, וממילא אין כאן לא רצון ולא כפיה, והגורל אינו לא פקח ולא עור, ואין בידם לא להרע ולא להטיב. אלא כל המתרחש בעולם בכלל, ובאדם בפרט, הכל בהשגחתו יתב"ש לדור דורים, וכמ"ש הנביא ע"ה, אני ה' חוקר לב בוחן כליות ולתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו (ירמיה י"ז י').

לימודי אמונה

מוסר מלכים