מזבח הנחושת של שלמה

שלמה בנה את המזבח שבמקדש מאבנים, והעביר אליו את צפוי הנחושת שנעשה ממחתות השרופים, כדי להזכיר שרק לכהנים מותר להקריב במזבח שבמקדש. ספר מלכים מזכיר את המזבח רק בדרך אגב, משום שהמזבח לא הגשים את התקוות והאנשים המשיכו להקריב בעצמם בבמות.

קבורת רחל והמלוכה בישראל

ארץ אגדה

שאול פגש בדרכו למלוכה אנשים שבאים מקבר רחל ואנשים שבדרכם לבית אל, משום שתפילותיהם זירזו את הזמן שנשמת מלך ישראל תתגלה

הצדיקים שמם קודמם

ארץ אגדה

בתנ"ך מזכירים שם של צדיק שמו אחרי המילה 'ושמו' וכך מוזכר גם שבע בן בכרי, משום שהוא מסמל את משיח בן יוסף שזן ומכלכל את ישראל

המשוררים של יהושפט

יהושפט בחר במנגנים ובמשוררים מכל בני העם ובזכות כך ניצח במלחמה

המלחמה במצפה

בסיום ספר שופטים מסופר על מלחמה של בני ישראל כנגד בני בנימין, ויש שם סתירות רבות וקשיים רבים, תרגום יונתן ותנא דבי אליהו מרמזים שמדובר במלחמה סמלית בין שתי דמויות של צדיקים.

מי היה כושן רשעתיים?

תרגום יונתן מרמז שמלחמת עתניאל בכושן רשעתיים היתה נבואה. כושן אחראי על "החיים השחורים" שבעניני העולם הזה, והוא הצליח לשעבד גם את רוב ישראל. עתניאל גבר עליו, והקים ישיבה שרבים באו ללמוד בה, ופרשו מהעיסוקים הגשמיים.

המלך שנקבר בחייו

בספר מלכים מסופר שקברו את יואש מלך ישראל, אך לאחר מכן הוא מתואר כאדם חי. בסמוך לשם מסופר שהשליכו איש לקבר אלישע והוא קם לתחיה. הכתוב מרמז, שהיתה קבוצה שהתייחסה למלך יואש ולאלישע הנביא כמו לאנשים שקבורים בחייהם. אולם אלישע הנביא חלק עליהם.

צִרְעָה! - או מלאך!?

הקב"ה הבטיח ש"מלאך" ו"צרעה" יעזרו בכיבוש הארץ. "מלאך" הוא כוח רוחני, ו"צרעה" מסמלת התלכדות ל"צבא"; ואלו כוחות שהתקבלו מיצחק ומרבקה. יהושע סבור ש"המלאך" התגלה באמצעות "הצרעה"(-צבא). אך הנביא(=מלאך) שבספר שופטים חלוק עליו.

הנביאה - והדבורה

דבורה הנביאה היא ממשיכת דרכה של "דבורה מינקת רבקה". שתיהן קרויות על שם בעל החיים הדבורה. הדבורה מסמלת כוח מלוכני וצבאי, עם ישראל צריך את הכוח הזה כדי להתקיים כעם עצמאי ולנצח את אויביו. הכוח חוזר ומופיע גם בהמלכת שאול המלך.

חזון העצמאות של ה"עצמות"

הגג שהפיל את אגג

רבן גמליאל ביקש שיקראו לו שבעה לעליה לעבור השנה, ומצא גם שמואל הקטן ה"שמיני"; והוא השווה אותו לאלדד ומידד, ודחו את עיבור השנה למחר ועסקו בתורה. המעשה מרמז לפרשיית המלכת שאול, ולקשר שבינה לבין מלחמת אגג ואף למלחמת גוג ומגוג.

מי שעלה שלא ברשות ירד

רבן גמליאל ביקש ש'ישכימו' לו 'שבעה' לעלית הגג ל'עיבור השנה', והשכימו לו 'שמונה'; ושמואל הקטן אמר שהוא זה שעלה שלא ברשות. המעשה לא יתכן כפשוטו, והוא משתמש בסמלים בהמלכת שאול בספר שמואל, ומרמז למחלוקת בדרך להבאת גאולת ישראל.

יהושע והכבוש הרב-פעמי של חברון

בספר יהושע יש סתירות לגבי כבוש חברון, שקשורות למחלוקת שבין עמלי המלאכות לבין לומדי התורה מי מעורר את זכות האבות. הסתירות הללו קשורות למחלוקת שבתנ"ך בין המספרים "שלוש" ו"ארבע"; וההבנה הזו מהווה מקור לדברי הרמב"ם ביד החזקה לגבי אברהם אבינו.

יהושע - והכבוש הרב-פעמי של דְּבִיר

יש מחלוקת בין עמלי המלאכות שהם משורש יוסף הצדיק לבין עמלי התורה שהם משורש דויד ויהודה בזכות מי מתגלים חידושי תורה שבעל-פה. יש בתנ"ך ארבעה תיאורים סותרים כיצד נכבשה "דביר". "דביר" מסמלת חידושי תורה שבעל-פה, והמחלוקת הזו מרומזת בספורי התנ"ך וגם בספורי התלמוד.

ערך לימוד מבנה המקדש

הנביא יחזקאל מצווה להתבונן במידות המקדש, ועל ידי כך נכלם מעוונותינו וגם נראה את חסדי ה' עלינו. מבנה המקדש מותאם לתהליך של לימוד זכות על עצמו ועל אחרים, ור' נחמן מברסלב אמר שעל ידי כך בונים את המשכן ומקבלים ניגונים והבל פה של תינוקות. לימוד במאמר "אזמרה" של ר' נחמן מברסלב.

שמחה ועצב בקרב בגיא מלח

בתנ"ך נמצאים תיאורים סותרים לקרב שהתרחש בגיא מלח, וגם בספר תהילים יש מזמורים כמעט זהים שמתייחסים לקרבות של דויד המלך באופן סותר. זו שפה פנימית של התנ"ך שדנה בשאלה האם לומר הלל על נצחונות גשמיים או להיות שרויים בעצבות.

יהושע והיהודים האדומים

בקרב עם ישראל היו נפוצות שמועות, ש"בני משה" שמעבר לסמבטיון הם "יהודים אדומים", ושהם יושיעו אותנו. המון העם הפשוט היה סבור שצבע עורם של בני משה הוא אדום, ושהם יבואו ביום מן הימים להושיענו. אולם מפיצי המסורת לא התכוונו לכך.