פרשת אמור

הפרשה היא חלק מביאור הקדושות שבישראל, מקדושת הכהנים, דרך מצות קידוש ה' למצות קדושת הזמנים. בפרשיית המועדים ישנו בירור מיוחד בספירת העומר. אל ימים מיוחדים אלו קשורים שני התנאים ר"ע ורשב"י.

שני הסברים לדברי חז"ל שארבעת המינים הנם כנגד 3 כיתות שבישראל ושהוא ראשון לחשבון עוונות | השמחה האמתית לפני רבש"ע מתאפשרת רק כאשר אנחנו מאוחדים! | מדוע התורה נקטה לשון אזרח בישיבה בסוכה? | מדוע התורה לא כתבה את שמו של המגדף?

מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

כשהתורה מציבה לפנינו את המגדף, היא קוראת לנו לבחור בברכה — לא כהכרת תודה בלבד, אלא כהצהרת אמונה עמוקה גם ברגעים הקשים ביותר.

סיבת סמיכת מצוות שבת לעיבור החודש/הסיבה שהתורה העלימה את העובדה ששבועות הוא יום מתן תורה ושר"ה הוא יום הדין/הסיבה שמצוות מתנות עניים נכנסה באמצע פר' המועדות/מחלוקת רש"י והכלי יקר מה המילה "אך" ביוהכ"פ באה למעט/הפס' על ר"ה בפר' מדברים בגבולין ואילו בפר' פנחס מדברים במקדש.

מאז נתינת התורה אין ספק שהדין הוא בממונות - הסבר להוציא מדברי הקראים והבנת פסיקת חכמים במהלך הדורות

שכינה חוזרת לציון שלב אחר שלב בבנין הארץ בפירותיה ותקומתה ועכשיו אנו חווים מציאות חדשה שמעידה על עליית מדרגה