גאולה

ושמי ה' לא נודעתי להם ◆מדרגות בהופעת הנבואה ◆במדרגה גבוהה רואים שלא רואים ◆מכות מצרים היו שיעורים באמונה ◆יציאת מצרים היא יסוד האמונה.

ישראל ייחודיים בכך שטבעם הוא טבע אלוהי, ושאיפתם לשלמות בכל דבר שהם עושים היא שאיפה לשלמות אלוהית, המתגלה בעיקר בצדיקים העליונים.

ברית כרותה לכנסת ישראל שלא תוכרת מחיבורה לרוח האלוהים, ולכן גם האומרים שאינם זקוקים לרוח האלוהים, הם גם מחוברים לרוח זו מכיוון שהם מחוברים לרוח ישראל. גם כאשר מנהיגי העם מנסים לשלול את רוח האלוהים, עדיין אי אפשר למרוד ברוח האומה, שמרידה בה היא מרידה ברוח אלוהים.

הגולה מקבלת את כל החיות שלה רק מחזון הלב, אבל חזון זה חלש ואינו מסוגל להחזיק את הגולה הרבה זמן, אלא היא חייבת לקבל יניקה מקדושתה של ארץ ישראל. רוחות הטבע והחופש המנשבות לאחרונה בעולם הן התפתחות חיובית, וצריך לכוון אותן בצורה טובה.

יש לשאול כיצד אירע שהגולים הולכי רגל מארץ ישראל עד לבבל, הליכה רגלית יותר ממאה קילומטר, לקחו איתם גם כינורות? הרי בקושי היה להם לקחת קצת מזון וקצת בגדים וכלי בית. והיאך עלה בדעתם לקחת על גבם גם כינורות?

הציורים הרוחניים בשאיפות של נשמת האומה הן חלק מאיתנו. והשאיפות האמיתיות של נשמת התורה נמצאות בתורה בכללותה. חשיבות לימודי האמונה והרוח שמאחורי המעשים החומריים.