חסידות

אני מבקש לכתוב בבחינת "והחי ייתן אל לבו" – נתינת משהו מדמותו של הצדיק אשר גם במיתתו קרוי חי, אל לבנו, להסיר את לב האבן ולתת תחתיו לב בשר טהור לעבודת ה'. זאת, בעיקר באמצעות אסיפת סיפורים, שכן מטיבם המיוחד של אלו, שהם נושאים את החיים המתוארים בהם ברעננות גדולה מכל דברי הערכה מסוגננים.

'משיח' לא היה בשביל הרבי רק מעין מנטרה, שיש לחזור עליה שש או עשר פעמים ביום כדי להתגבר על קשיים. בשביל הרבי 'משיח' היה משהו שיש לעבוד עבורו, שיש לעסוק בו, שצריך להילחם בשבילו.

אנו נמצאים כעת בסוף כל תקופות האידיאולוגיות, ואפילו בסוף התקופה שבה האמינו, כי כוח או כסף יכולים לפתור בעיות. זהו זמן אשר בו רבים כבר מוכנים, בפנימיות לבם, לאמונה. עלינו רק לפקוח את עינינו ולראות כיצד החיים מתפתחים, כיצד האמונה הולכת ונחשפת. ואת זה, שוב ושוב, אמר הרבי: ראו, הביטו, הסתכלו אל מעבר לדברים. פיקחו את עיניכם וראו מה חבוי בפנים. הקברניט אינו נמצא עוד אתנו. הוא הזהיר אותנו שאנו עלולים לראות סביבנו גלים ומשברים אימתניים, סערה נוראה מתחוללת, רוחות מנשבות מכל הכיוונים. ואולם הוא גם הבטיח שהחוף קרוב, קרוב מאוד.

במרכז הווייתו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע עמדה השאיפה להחיש את ביאת גואל-צדק * שינויי דגשים במהלך השנים, עד להכרזה "הגיע זמן הגאולה" ושהכול כבר מוכן לקראתה * מהי מטרת הציפייה האדירה שחולל, וכיצד להתייחס לפרסומים בלתי-מוסמכים הנראים בחוצות

לקראת ג' תמוז, יום ההילולא החמשה-עשר של הרבי זי"ע, פנתה מערכת 'מעיינותיך' בבקשה לגאון החסיד הרב יואל כהן שליט"א, המכבד את עלוננו במאמריו המיוחדים מאז תחילת הוצאתו לאור, להקדיש את מאמרו בגיליון הנוכחי, לשחזור סיפורים ואירועים מיוחדים הזכורים לו מהשנים העשירות במחיצת הרבי ומעבודתו המיוחדת כ'חוזר', ולשתף את הקוראים בפנינים היקרות שעולות בזיכרונו. ר' יואל נעתר לבקשתנו וחלק עימנו כמה סיפורים ואירועים מרתקים להם היה שותף. והדברים מלווים בהסבר וניתוח המיוחדים לו

תורותיו של הרבי – המאמרים והשיחות – הם 'מעיינותיך חוצה'. יש בהם מזיגה מופלאה, יחידה במינה, המבטאת בחריפות רבה את התשוקה הזו. ה'חוצה' בא לידי ביטוי בשלוש נקודות: בהירות, מבניות ותמציתיות. בנקודות הללו מתייחד הרבי גם על פני קודמיו, כחלק מן החידוש שבזמנו ובשליחותו.

רך ונעים, אכפתי ואוהב, יודע כל מה שקורה עם כל אחד מהמקושרים אליו, מרגיש בליבו את הצער והמצוקה של כל יהודי, מרוסיה האפילה, ועד אמריקה השבעה. ותובע ודורש מצד שני. לא לנוח, להתקדם 'לפרוץ', להיות שליח, לחשוב ולחיות גאולה באופן מתמיד, להיות מוכן למסירות נפש למעלה מטעם ודעת.

בהנהגתו הקדושה של הרבי מליובאוויטש יש דברים שנראו לכאורה כמו ניגודים, אך למעשה הרבי מיזג את הניגודים ויצר מתוכם שלמות באופן המעורר התפעלות עצומה * הנקודות הללו הן אמנם רק טיפה מן הים באישיותו המופלאה, אבל הן יכולות להוביל אותנו להכרה כלשהי במהותה של השלמות ולהוות מורה-דרך עבורנו.

עשרות אלפי מכתבים ו"פתקים" כתב הרבי לשואלים מכל גווני הקשת.