פרשת השבוע

בניגוד למחשבה הרווחת כאילו ימי החנוכה נוסדו לזכר נס פך השמן, הרמב"ם מדגיש יותר את הניצחון על היוונים ואת חזרת המלכות לישראל. גדולי הפוסקים דיברו על חזרת המלכות כעל גאולה שלמה שראוי לומר עליה הלל. מכאן עלינו ללמוד גם על ערכה וחשיבותה של חזרת מלכות ישראל בימינו

כדי שהניצחון על אויבינו יהיה שלם, צריך דרך מעשית מפורטת להגשמתו , גם אנחנו צריכים לעשות תשובה ולהשתחרר מהקונספציה שלפיה די לדבוק ברעיונות כלליים , צריך להכין תוכנית מפורטת לפתרון סכסוכים בעזרת עידוד הגירה , חיילי צה"ל מקיימים במסירות נפש שתי מצוות ששקולות כנגד כל התורה: הצלת העם ויישוב הארץ , מתוך מסירות נפשם על זהותם הלאומית התעלו פפוס ולוליוס למעלת צדיקים וקדושים

הרמב"ם על חנוכה מדגיש את השליטה היהודית על ארץ ישראל, ייתכן גלות בארץ, כשאין שליטה יהודית שהרי גלות יוון היא אחת מארבע גלויות

בכוחה של הודאה על העתיד לבוא להענות כתפילה ובקשה על העתיד שלנו, ראינו את זה במלחמה של חנוכה ובעז"ה נראה זאת גם בגאולה העתידית.

המנורה עניינה להופיע ולגלות את האור הפנימי של ארון הברית, וכנגד התפיסה היוונית זהו סודם של ישראל - חיבור החיים החיצוניים עם הקודש הפנימי. ואכן, בימי הבית השני נתרוממה יותר ויותר תורה שבעל פה, שזהו עניינה. נקודה זאת מתבטאת בחג החנוכה, ובפרט בנרות החנוכה.

המהר"ל פותח בהבנת ארבע מלכויות, יש מלכויות שעניינם לפגוע בישראל, המהר"ל מסביר שההופעה של עם ישראל יוצאת מההתנגדות של האומות, ההתנגדות של האומות יוצרת את ההתעוררות של עמ"י. גם עכשיו ניתן לראות שמתוך הרשעות של אומות העולם האור של ישראל מתגלה

מפורסמת קושיית הב"י מהו הנס שאיר ביום הראשון של חנוכה, והרב מבאר בזה שני סוגי הידור ומעלות שיש בעם ישראל.

בימי החשמונאים ניסו היונים לנגוע בנקודה המהותית לעם ישראל, וגרמו בכך להתעוררות דווקא בנקודות אלו. וכמו אז גם היום האתגרים מובילי ומעוררים להתעוררות לאומית, וגם עכשיו אנחנו ננצח בעז"ה.

יש המסבירים שמציינים בחנוכ את נס פך השמן ולא את נס המלחמה - כי אין אומרים הלל על נס טבעי. ונשאלת השאלה וכי "מעטים מול רבים" זה נס טבעי? אלא שכאשר עמ"י בטוחים בה' יתברך אז הניצחון הוא ההנהגה הטבעית.

תפילת הלל חנוכה נר רביעי עם יצחק מאיר ומפוני הדרום והצפון בבית הכנסת רננים - היכל שלמה, ירושלים