קוממיות

אפרים ומנשה משמשים כסמל לכך שיהודי, אפילו ילד, יכול להישאר יהודי גם אם נבלע בין הגויים. זו היא הברכה, שכל אבא מברך את בניו

הקב"ה עשה להם נס גלוי - נס פך השמן. וזה היה האות כי רבש"ע שמח במעשיהם, מלחמת החשמונאים הייתה לרצונו ית', מסירות הנפש למען ה' ולמען הארץ הייתה מעשה נכון

המילים כבר עמדו לי על קצה הלשון. הייתי מוכרח לענות לשכני לספסל האוטובוס על טענותיו, שהישיבה ביהודה ושומרון מסכנת חיילים ואזרחים. התכוונתי להסביר לו את העובדה הפשוטה, שכל עיוור רואה, שאם לא נשלוט בראשי ההרים, כל מישור החוף בסכנה. אבל ברגע האחרון אמרתי לעצמי, הרי דעותיי נובעות מצו התורה, שעלינו לשלוט בכל חלקי ארץ ישראל, אם כך - אולי עדיף שאסביר את האמת ולא אתחבא מאחורי טענות בטחוניות?

אם עם ישראל לא ימלא את לבבו בתכנים האלוקיים, שהם ורק הם נותנים לנו את החיים המאושרים והטובים בעולם, יהיו במקומם 'נחשים ועקרבים'

עלינו לפתח כוחות של אהבה וגבורה כאחד. להיות שותפים בנשיאה בעול הציבור בצבא ובשאר המשימות הציבוריות, ומאידך לא לזוז כמלא הנימה מקיום תורה ומצוות

הבסיס להקמת משפחה היא היכולת של האיש לעזוב את אביו ואמו, כדי שיוכל להתנהל מתוך חופש

יהושע לגם מעט מכוס הקפה המהביל, והניחו על השולחן. בראשו התנגנו הנעימות המרגשות של הסליחות מאמש.מנכ"ל החברה הביט בו בעיניים שואלות - "מה העניינים יהושע, למה אתה רציני כל כך היום"? - "אלול, סליחות", ענה יהושע, "אני מעוניין לקחת מספר ימי חופש מהעבודה, ולהתרכז בהתקדמות רוחנית".- "יהושע, אני זקוק לך בעבודה, אבל יש לי גם הצעה בשבילך - אולי נמצא אפיק שבו תחבר גם אותנו ה'חילונים' לאווירת אלול והימים הנוראים"?

אנו לא מתוודי'ם בראש השנה, כי בראש השנה עבודת התשובה גם מתייחסת לדרך, לגורמי החטא, ולא רק לחטאים עצמם

העקרון אשר אליו צריך לשאוף הוא, לא להעמיד כח מול כח, לחץ מול לחץ ו"כל דאלים גבר", אלא מי באמת בפנימיותו קשה לו יותר

פקיעין תשס"ח. המוני פורעים דרוזים מתאספים מסביב לבתי המשפחות היהודיות בכפר. הם מנתקים את החשמל ואת מצלמות האבטחה. רימוני רסס נזרקים לעבר הבתים, והפורעים מאיימים להיכנס לתוך הבתים ולעשות שפטים ביושביהם. מראות חברון תרפ"ט כמעט וחוזרים על עצמם ח"ו בפקיעין תשס"ח (והמשטרה התנהגה אחרת ממשטרת חברון תרפ"ט?). ברגע האחרון נמלטים היהודים והפוגרום בנפש נמנע, אבל הרכוש מוצת ונשרף כליל. והשאלה צפה בחדות - האם עלינו להתייחס לדרוזים כאנשי בריתנו או ששוב - "עשיו שונא ליעקב"?