תשובה

"עבירה גוררת עבירה", כיצד? החטא הוא כמו כדור שלג. הוא פוגם ברצון שפוגם בהכרה שפוגמת ברצון וכן הלאה. לכן, כשמגבירים את ההכרה בטוב הכל מתברר והולך אל התיקון. "הימים הנוראים" כפשוטם. עם כל הטהרה שבהם הם גורמים חולשה לאדם. לכן בא אחריהם חג הסוכות "זמן שמחתנו"; להקים את הרצון הטהור ולהשלים את תהליך התשובה.

היום נעסוק בכמה נושאים: נבין שחשוב להגדיר מהו טוב ומהו רע, כדי שנדע על מה לשוב. נלמד שהחטא גורם לנתק בין הנשמה למקורה, והתשובה מאחדת אותם. לסיום, נעמוד על כך שהתשובה בתחילה מחלישה את רצון האדם, אך בעצם היא מפנה את הרצון שגרם לחטא לכיוון חיובי, וכך "זדונות נהפכים לזכויות".

האופטימיות שנותנת התשובה יוצרת בנו מבט חיובי על ההיסטוריה. דרך מבט זה אנו רואים איך העולם הולך נבנה. איך כל התהליכים שקורים למרות כל הקלקולים שבהם מוליכים אל הטוב ואל התיקון השלם. וכשיש במציאות רצון טוב, כל המציאות נהיית טובה יותר. אך התשובה גם מחלישה את הרצון של האדם השב, ועם זאת גם בזה יש תועלת.

היום נתחיל ללמוד את פרק ט' שעוסק ברצון. על ידי התשובה האדם מגלה את הרצון העמוק והפנימי שלו. התשובה פועלת לטהר את הרצון של האדם, ומחזירה לאדם את האמון בעצמו; "אין הדבר תלוי אלא בי". כשאדם יודע דבר נפלא זה הוא רואה בצורה אופטימית את עצמו ואת העולם כולו.

החטא פוגם בכל האישיות של האדם. הביטוי לכך הוא במעשים, במחשבות, ברצון הטוב של האדם שנפגם, שמי שיש לו חוש עדין יכול לזהות את השפעת החטא. לכן צריכים לעורר את הרצון הטוב שנפגם, כי בלי רצון אין תיקון. בהמשך נלמד שהעין הטובה של הרב קוק רואה גם בייאוש סוג של ענווה, וגם בהרגשת העבירות והריחוק - בירור וטהרה פנימית.

איך מתמודדים עם הצער המלווה בדרך כלל את תהליך התשובה? היום נעסוק בנושא זה מכמה צדדים: איך מתמודדים עם המחסום הרוחני שהצער יוצר? איך מנווטים קדימה בתוך הצער הזה, ולא נסחפים בזרם? והכי חשוב – איך נזהרים מהעצבות שהצער מביא איתו?

העולם מורכב מפרטים רבים, אבל ישנה אחדות והרמוניה פנימית בין כולם. לכן כל מעשה פגום פוגם בכל, וכן כשישנם אנשים שעדיין אינם שלמים, גם הצדיקים מרגישים חיסרון, והשכינה פחות שורה בעולם. לכן הצדיקים פועלים ככל יכולתם לתשובת הכלל, וגם התשובה האישית של הצדיק היא תשובה שפועלת על כל העולם.