אברהם פריד

אברהם פריד (שמו המלא: אברהם שבתי הכהן פרידמן; נולד בי"ב באדר ב' ה'תשי"ט), הוא זמר ויוצר חסידי בולט, הנחשב לאחד מגדולי הזמר החסידי. את דרכו המוזיקלית החל בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 והוציא עשרות אלבומים ובהם שירים שהפכו ללהיטים. כמה מאלבומי האולפן שלו זכו למעמד אלבום פלטינה וזהב. מראשית שנות האלפיים הוא משתף פעולה גם עם יוצרים ישראלים בולטים.

קורות חייו[עריכה]

נולד בשכונת קראון הייטס בארצות הברית לרב יעקב משה ומרים צימל פרידמן. את דרכו המוזיקלית החל פריד כילד בגיל 9, בתלמוד תורה אהלי תורה כששימש סולן במקהלת הילדים החב"דית "אלי והילדים" בניצוחו של אלי ליפסקר שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה שנשתמרו על סלילי הקלטה ישנים שולבו על ידי פריד בכמה משיריו במשך השנים כשהוא מלווה את עצמו בקולו העכשווי. גדל והתחנך בישיבה חבדי"ת, חתם על תקליטו אברהם פריד כשם במה, ולאורך כל שנות הקריירה הוא מכונה כך.

באחת מהופעותיו החובבניות במחנה קיץ לפני ילדי המחנה, הבחין בו מפיק חרדי והחליט כי בנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עמו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון "No Jew Will Be Left Behind" ("אף יהודי לא יישאר מאחור"), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בארץ ובעולם, ושבר את ההגמוניה של כוכב המוזיקה החסידית המרכזי עד אז – מרדכי בן דוד (שסייע, לבקשתו של המפיק, בהפקת האלבום כ"עוזר מפיק")^{(דרוש מקור)}.

שני תקליטיו הראשונים, נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי היום הוא מתבייש להאזין להם. התקליט השלישי "תנו שבח" נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם^{(דרוש מקור)}.

בשנת ה'תשמ"ה . כשנערך סיום לימוד מסלול הרמב"ם היומי הראשון, ביקשו מארגני הכינוס את אישורו של רבי מנחם מנדל שניאורסון להופעה בישראל, וקיבלו תשובה חיובית. מאז החל פריד להופיע בארץ בצורה סדירה.

באחת הפעמים הורה הרב שניאורסון לפריד לשים בתחילת ההופעה ובסופה דולר בקופת צדקה, ומאז ממשיך פריד לעשות זאת בכל הופעה. לעיתים הוא משלב במהלך ההופעות את הסיפור על קופת הצדקה ושני הדולרים שקיבל מהרבי.

פריד הוא אחד הבולטים בתחום הזמר החסידי. שיריו מבוצעים על פי רוב בעברית בהגייה אשכנזית. המוזיקה המלווה את השירים היא על פי רוב מוזיקה חסידית מודרנית הנשענת על בסיס המוזיקה החסידית המסורתית בליווי כלים חדשים ובמקצב מהיר יותר, בהשפעה בולטת של סגנונות הרוק ומוזיקה מערבית אחרת.

הוא מופיע גם לציבור הדתי לאומי, ולמעשה מרבית הופעותיו של פריד בישראל פונות לזרם הדתי לאומי גם מכיוון שבמגזר החרדי קיימים גורמים המתנגדים להופעות זמרים.

רבים משיריו הפכו ללהיטים ביניהם: "תניא", "אדרבה", "אברהם יגל", "שבת היא מלזעוק", "אורו של עולם", "חזק", "לבנימין" (שיר שהלחין משה לאופר, השיר יוחס בטעות לניצחונו של בנימין נתניהו בבחירות 1996), "עלה קטן" (מילים מקוריות שכתב והלחין בעבורו ישי לפידות), "מוריה" (שיר שהלחין מונה רוזנבלום עבור אלבומו 'מונה 4'), "כי הרבית", "כמה טוב שנפגשנו", "קח את שלי" (שירים שהלחין ועיבד עבורו, מנהלו המוזיקלי יובל סטופל), "ירושלים שבלב", "הינני בידך" ו"איתך אני" (המוכר גם בשם "עם ישראל חי").

פריד התפרסם מחוץ לציבור הדתי והחרדי בקאברים לשירים "רק תפילה אשא" המוכר בשם "שהשמש תעבור עלי" של ירדנה ארזי, ו"מישהו הולך תמיד איתי" של עפרה חזה. בין היתר, שיתף פעולה עם עידן עמדי, שלומי שבת, חנן יובל, דוד ד'אור, יהורם גאון, בועז שרעבי, קובי אפללו, עמיר בניון, חיים משה, חנן בן ארי, שולי רנד, רמי קליינשטיין וישי ריבו.

כחסיד חב"ד הקליט פריד ארבעה תקליטים המכילים רק ניגוני חב"ד.

בשנת תשע"ד כתב פריד כמה פעמים טור אישי שבועי בשבועון החרדי "משפחה", תחת כותרת ביידיש שפירושה "לשיר ולומר".

ב-2017 הוציא אלבום בסגנון שונה ממה שעשה עד כה "כמה טוב שנפגשנו", האלבום מורכב משירים ישראליים בעברית, כמעט ללא מילים מהמקורות. הוא שיתף פעולה בכתיבה והלחנת השירים עם אמנים ישראלים בולטים ביניהם רמי קלינשטיין, ישי ריבו וחמוטל בן זאב.

משפחתו[עריכה]

נשוי לצביה‏^[1]; אב לשישה, מתגורר בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבניו יורק. אחיו, יוסף ברוך, הוא המנהל של הוצאת ספרים קה"ת; אחיו הרב אלתר אליהו, הוא מחבר ספרים מוכר ושליח חב"ד לקהילת חב"ד בצפת; אחיו הרב מאניס היה שליח חב"ד במינסוטה ומנהל בית חנה בעיר ובאוקטובר 2019 עבר לגור בשכונת קראון הייטס בברוקלין; אחייניו הם הזמרים: בני פרידמן, שמחה פרידמן, האחים מרקוס המוכרים כלהקת היום השמיני ואלי מרקוס.