אכילה על הדם

איסור הכולל בתוכו איסורים רבים לאכול דבר מסויים לפני שנעשתה בו פעולה מסויימת.

מקור האיסור[עריכה]

התורה אומרת ^[1] "לא תאכלו על הדם...", אבל מפני שמשמעות האיסור לא ברורה מהתורה, דרשו חז"ל אותו לכמה כיוונים, וכולם אסורים מהתורה.

האיסורים הכלולים[עריכה]

האיסור כולל בתוכו חמישה איסורים שכולם אסורים מהתורה ואלו הם ^[2]:

א. לאכול מבשר הבהמה שנשחטה לפני שתצא נפשה.

ב. לאכול בשר קדשים קודם זריקת דמים.

ג. איסור לסנהדרין שהרגו את הנפש לאכול מאומה עד הערב.

ד. איסור למשפחת ההרוג בבית הדין לאכול סעודת הבראה (סעודת אבלים).

ה. לאכול בשר כזולל וסובא.

על אף אחד מאיסורים אלו לא לוקים, מפני שהאיסור הוא לאו שבכללות.

חלק מפרשני התורה קישרו את איסור אכילה על הדם לעבודה זרה ולכישוף, שכן משמע מהמשך הפסוק: "לא תנחשו ולא תעוננו", ואמרו שמנהג עובדי הגילולים היה לאכול את הבהמה במקום שנשחטה.

חכמים הסמיכו לפסוק זה את האיסור לאכול לפני תפילת שחרית, ואמרו^[3] "מאי דכתיב 'לא תאכלו על הדם'? לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם". אבל איסור זה הוא רק מדרבנן.

איזכורים נוספים של האיסור[עריכה]

האיסור מופיע גם בספר שמואל א' ^[4] ומסופר שם שבני ישראל חטאו בו לאחר מלחמת שאול הראשונה בפלשתים, אבל לא ברור בדיוק מהפסוקים במה חטא העם, ורבו הפירושים.

גם הנביא יחזקאל מוכיח את עם ישראל על חטא זה ^[5], וגם שם לא ברור למה הייתה כוונתו, אם כי בהמשך הפסוק הוא מוכיח את העם על עבודה זרה, וייתכן שהאיסורים קשורים ומשלימים זה את זה.

הערות שוליים[עריכה]