רבי אברהם דוד מבוטשאטש
|
רבי אברהם דוד וואהרמן מבוטשאטש היה רב חסידי ופוסק, בעל "אשל אברהם".
תולדות חייו[עריכה]
נולד בנדבורנא בי' באדר תקל"א לר' אשר אנשיל וואהרמן. למד תורה מאביו ומדודו רבי יהושע חריף, והשתלם גם בחשבון ובשפות. הצטיין בכשרונותיו וזכה להערכתם של ר' משולם איגרא מפרשבורג ועוד גדולים רבים. נשא לבתו של ר' צבי הירש קרא, אב"ד בוטשאטש בעל "נטע שעשועים" שקבע לאחר שבחן אותו כי "מוחו הוא מוח הרשב"א". בשנת תקנ"א התקבל לרב בזיאלוביץ', שם למד בהתמדה עצומה מבלי לזוז ממקומו במשך 14 שעות ביממה. רבי מאיר מפרמישלן שביקר בעיר התפלא מהקדושה השוררת בה בהשפעתו. בזיאלוביץ' התקרב לחסידות, וכשחלה בנו ר' ישראל לייב נסע להתברך מפי רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ושהה במחיצתו ששה שבועות. הוא הושפע רבות מדמותו הסוערת של ר' לוי יצחק, ורוחו נרגעה רק לאחר שביקר אצל רבי משה לייב מסאסוב. כמו כן, קיבל בחסידות גם מרבי צבי הירש מנדבורנא. בשנת תקע"ד התקבל לשבת על כיסא חותנו ברבנות בוטשאטש, על אף שהיו מתנגדים לכך (חלק מפני שהיו "מתנגדים" לחסידות וחלק מפני שהיו משכילים), ולעיתים סבל מהלשנות מצדם.
נהג להאריך מאד בתפילתו, שארכה עד לחצות היום. דברי התורה שאמר נמשכו שעות מרובות, ולפעמים היה גומר את סעודה השלישית בבוקר.
כחסידים רבים, האמין אף הוא כי בשנת ת"ר יגיע המשיח. משחלפה שנה זו והמשיח טרם בא, באה עליו אכזבה קשה והוא חלה בעקבות כך. כתוצאה ממחלתו נפטר בכ"ט ב[תשרי]] תר"א בבוטשאטש, ושם נקבר.
בנו, ר' ישראל אריה לייב, המשיך את מקומו ברבנות העיר.
ספריו[עריכה]
- אשל אברהם- ספרו המפורסם על שולחן ערוך חלק אורח חיים
- אמרות טהורות- על הלכות טבליה והלכות שבת.
- אשל אברהם- על הגדה של פסח
- ברכת אברהם- ליקוטים מתורתו שנאספו ע"י תלמידו ר' משה דוד מקולומייאה.
- ברכת דוד- על התורה
- דברי אבות- על פרקי אבות
- דברי דוד- על התפילה
- דעת קדושים- על הלכות שחיטה וטריפות.
- דעת קדושים על הלכות ספר תורה, תפילין ומזוזה.
- דעת קדושים- על הלכות מליחה.
- כסף ההקדשים- על שולחן ערוך חלק חושן משפט.
- מחזה אברהם- על התורה
- חוזה דוד- על הנ"ך
- חזון למועד- על המועדים
- מילי דחסידותא על ספר חסידים וצוואת רבי יהודה החסיד.
- עזר מקודש- על שולחן ערוך חלק אבן העזר.
- פנינים יקרים
- תהלה לדוד על ספר תהילים.
- תפילה לדוד על התפילה
לקריאה נוספת[עריכה]
- אליהו צבי שמרלר, תולדות הראב"ד, לבוב תר"נ.