בית הכנסת תפארת ישראל
|
|
בית הכנסת תפארת ישראל הוקם על-ידי רבי ניסן בק בשנת תרי"ח (1857) עבור אנשי צפת אשר הגיעו לירושלים בראשותו, לאחר האירועים הקשים בעיר הצפונית. בית הכנסת נעזר במאורעות תרפ"ט. במלחמת העצמאות בית הכנסת שימש עמדה קידמית של ההגנה על הרובע. המבנה לא שוקם עד היום ונותר רק הקיר המערבי של הבניין - החזית.
בית הכנסת נקרא על שם האדמו"ר ישראל פרידמן - מרוזין סדיגורה.
תולדות בית הכנסת[עריכה]
בשלהי המאה ה-18 הגיעו ראשוני האשכנזים החסידים לארץ והתיישבו בטבריה. כשחזרו הפרושים לירושלים התקנאו בהם החסידים והגיעו גם הם לעיר הקודש.
כוונתו של ר' פרידמן הייתה להקים בית כנסת לעדה החסידית בירושלים שראשוני אנשיה הגיעו מצפת לירושלים שנים אחדות קודם לכן והוא נבנה במקביל לבית הכנסת החורבה של "הפרושים". מייסד בית הכנסת היה ניסן ב"ק, אשר על שמו היה בית הכנסת. ניסן ב"ק היה בנו שח ישראל ב"ק, שהקים את בית הדפוס הראשון בירושלים.
איך נבנתה ה"כיפה"[עריכה]
בשנת תר"ל (1870) הגיע לארץ פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה. היה זה ביקור ממלכתי במזרח התיכון לכבוד פתיחת תעלת סואץ. הוא היה ידוע ביחסו ליהודים. הנתינים של ממלכתו שהיו בעיר יצאו לקראתו והזמינו אותו לראות את בית הכנסת שבנו. ליוו אותו לבית ההכנסת, אשר כיפתו הייהת עדין חסרה . הקיסר פנה אל מלוויו ושאל : " מדוע חסרה כיפתו של בית הכנסת", ענה לו: "קיסר מרומם מאד ! גם בית הכנסת שמח לקראת בוא הוד מעלתו לבית הכנסת ולפי-כך הסיר הסיר את כובעו לכבודך אדוני, כאדם המסיר את כובעו לעבוד אדונו!"
הקיסר הבין את הרמז ונדב סכום כסף לבניין הכיפה הזאת...(לפי אגדה מפורסמת בקרב יהודי העיר העתיקה) [1].
המאבק על המגרש לבנייה[עריכה]
לביא חביבי מתאר את גילגולו של המגרש אשר עליו נבנה בית הכנסת. היה עליו קברו של השיק אבו-שוש. רבע ניסן ב"ק בתיאום עם הקאדי של ירושלים הצליח להרחיק את הקבר.
על אותו מגרש התנהלה תחרות בין החסידים לבין הצאר ניקולאי, שבקש להקים במקום כנסייה.
הפנייה לסולטן הטורקי לקבלת רשיון בניה הושבה ריקם. רק התערבות הקיסר פרנץ-יוסף הביא למתן הרשיון.
עבודת הבנייה הסתיימה אחרי 14 שנה, בשנת 1871.
יחודו של בית הכנסת[עריכה]
בית הכנסת הוקם במקום גבוה בעיר העתיקה לקיים את האמור בשולחן ערוך:"אין בונים בית-כנסת אלא בגוסבב של עיר ומגיהין אותו שיהיה גבוה מכל בתי העיר". טאכן היה זה המבנה הגבוה של הרובע היהודי.
במלחמת העצמאות[עריכה]
במלחמת העצמאות 1948 נקבעה על גגו עמדה חשובה ונקודת תצפית של הכוחות היהודים, ובשל כך התנהלו בו ובסביבתו קרבות פנים-אל-פנים עם הלגיון הערבי. בסיומם נכבש בית הכנסת בידי הלגיון ונהרס על ידו. כיפתו הגבוהה וקירותיו התמוטטו וכיסו את יסודותיו
המקור: אתר החברה לפיתוח הרובע היהודי
תאור בית הכנסת[עריכה]
הרעיון לבנייה נלקח מבית הכנסת החורבה
בית הכנסת היה מפואר, הבנין התנשא לגובה של כ-20 מטר. היו בו שלוש רומות ומעליהן התנשא טנבור וכיפה. מסביבו הייתה מרפסת כמו בבית הכנסת החורבה. וכיפתו המעוגלת היתה מן המקומות הגבוהים ביותר שבעיר העתיקה. בקיר המזרח היו חלונות אשר השקיפו על הר הבית. בקירות היו תמונות בנושאי עונות השנה.
הוא היה למרכזם של רבים מהחסידים שהתגוררו בין החומות ובמרתפיו היה מקווה.
המקור: אתר החברה לפיתוח הרובע היהודי
לאחר מלחמת ששת הימים[עריכה]
לאחר איחוד ירושלים, נוקו אבני המפולת ונוקתה הזוהמה, נחשפה קומתו התחתונה והכניסה לאולם התפילה, אשר נבנתה כחזית בית כנסת בגליל. כיום משמש המקום - על קטעי האבנים שנותרו בו... כאנדרטה לבית הכנסת בתפארתו
המקור: אתר החברה לפיתוח הרובע היהודי
תמונות מן העבר[עריכה]
צולם 1940
פנים בית הכנסת 1890
אחרי שפוצץ במלחמת השחרור
לקריאה נוספת[עריכה]
- אברהם משה לונץ, מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, הוצאת המחבר, תרנ"א. - הדפסה חדש עם הקדמה: הוצאת ספרים אריאל, 1979
- זאב וילנאי, מדריך ירושלים, הוצאת תור - ארץ ישראל, הוצאת תש"ו, ירושלים - הודפס מחדש הוצאת אריאל תשל"ח
- לביא חביבי, בתי כנסת בירושלים, הוצאת החברה להגנת הטבע, תשמ"ד
קישורים חיצוניים[עריכה]
- על חיבתו של האדמו"ר מרוז'ין לארץ ישראל ובית הכנסת הקרוי על שמו, עלון 'ישע שלנו', גיליון 67, עמ' 4-5, 10/07
- 15 תמונות של בית הכנסת - ויקישיתוף
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ זאב וילנאי, אגדות ארץ ישראל'הוצאת קרית ספר , ירושלים תש"ל