בן עזאי

שמעון בן עזאי (נודע יותר בשם בן עזאי) היה מהתנאים. כיוון שלא הגיע להוראה נקרא בן עזאי ללא התואר רבי.

חייו[עריכה]

תלמידו של רבי יהושע בן חנניה^{(דרוש מקור)[1]} ותלמיד חבר של רבי עקיבא.

היה שקדן עצום, וכפי שמעידה הגמרא: "משמת בן עזאי בטלו השקדנין" (סוטה מט:).

מרוב שקדנותו לא נשא אשה, וכדברי הגמרא: "כל מי שאין עוסק בפריה ורביה... בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וממעט הדמות, שנאמר ( בראשית ט ז): ואתם פרו ורבו. אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים! אמר להן בן עזאי: ומה אעשה, שנפשי חשקה בתורה, אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים". לפי הגמרא (בבלי כתובות סג א) ארס את בתו של רבי עקיבא, אולם בסוף לא נשאה. לפי דעה אחת בגמרא בסוטה (דף ד' ע"ב) נשא, ופרש.

על לימודו המיוחד מספר המדרש: "בן עזאי היה יושב ודורש והאש סביבותיו, אזלון ואמרון (הלכו ואמרו) לרבי עקיבא: ראה בן עזאי יושב ודורש והאש מלהטת סביבותיו, הלך אצלו ואמר לו: שמעתי שהיית דורש והאש מלהטת סביבך, אמר לו: הן. אמר לו: שמא בחדרי מרכבה היית עסוק? אמר לו: לאו, אלא הייתי יושב וחורז בדברי תורה ומתורה לנביאים ומנביאים לכתובים והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני והיו ערבים כעיקר נתינתן" (שיר השירים רבה א).

נמנה על הארבעה שנכנסו לפרד"ס (יחד עם רבי עקיבא, בן זומא ואחר), ובן עזאי הציץ ומת. עליו הכתוב אומר (תהלים קטז, טו) "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו" (חגיגה יד ב).

אמר: "כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום^[2] חוץ מן הקרח הזה [- רבי עקיבא]" (בכורות נח.).

מאמרותיו[עריכה]

• "הוי רץ למצווה קלה כבחמורה ובורח מן העברה, שמצווה גורת מצווה ועברה גוררת עברה, שששכר מצווה- מצווה, ושכר עברה- עברה" (משנה אבות ד ב).
• "אל תהי בז לכל אדם, ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום" (שם משנה ג).
• "בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך ומשלך יתנו לך, אין אדם נוגע במוכן לחברו ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימה" (יומא לח ב).
• אדם מנבל עצמו על דברי תורה, ואוכל חרובים ותורמוסים ולובש בגדים צואים, ויושב ומשמר על פתח של חכמים, כל עובר ושב אומר: שוטה הוא זה, ולבסוף הוא נעשה סופר, ואתה מוצא כל התורה כולה עמו" (מסכתות קטנות אבות דרבי נתן יא).
• איזהו עם הארץ? בן עזאי אומר: כל שאין לו ציצית בבגדו" (ברכות מז ב).
• "חייב אדם ללמד את בתו תורה" (סוטה כ ב).

לימוד תורה[עריכה]

• נפשי חשקה בתורה ולכן לא נשא אישה (יבמות סג:).
• חייב אדם ללמד את ביתו תורה (סוטה כ.).
• הווי זהיר בדבריך מבטלה (אבות דרבי נתן א, ד).

הערות שוליים