בתולה

בתולה לפי הגדרת ההלכה היא אישה שקרום הבתולים שלה שלם. בהלכה יש משמעות להיותה של נערה (בין הגיל 12 ל־12.5) בתולה לנושאים שונים, אך משמעות זו אובדת בחלקה אצל בוגרת (בת מעל 12.5), שאף אם טרם קיימה יחסי מין, אינה נחשבת עוד לבתולה שלמה.

נישואים לבתולה לעומת בעולה[עריכה]

קיימות כמה הלכות המבדילות בין בתולה לשאיננה-בתולה.

כהן גדול מצווה לקחת לאשה בתולה:

בתולה הנישאת לאיש זכאית למאתיים זוזים בכתובתה, ומי שאינה בתולה זכאית למאה זוזים בלבד. כמו כן, בת כהן בתולה הנישאת לאיש זכאית לארבע מאות זוזים בכתובתה, לעומת בת כהן שנתאלמנה או נתגרשה שזכאית למאה זוזים בלבד.

אשה שנישאה כבתולה ובעלה טוען לאחר מכן שלא הייתה בתולה, קיימים דינים שיסודם בפסוקי התורה המפורשים, לבירור העניין (שאלה מרכזית היא האם יצא דם בזמן יחסי האישות) וקביעת דין הנוגעים בדבר.

דיון נרחב בנושאים הקשורים באיבוד הבתולים עם הנישואים נערך בפרק הראשון של מסכת כתובות.

על פי ספרות הגאונים היה נהוג בארץ ישראל שהחתן מוציא את הבתולים באצבע ולא בדרך של קיום יחסי מין רגילים. לפי פרקי דרבי אליעזר (פרק טז) מקורו של המנהג ביצחק:

אונס או פיתוי[עריכה]

אדם שאנס או פיתה בתולה, חייב לשלם לאביה סכום גדול. ההלכה קובעת, כי אם מספר אנשים באו עליה שלא כדרכה, היא עדיין נחשבת לבתולה, ועל כולם יוטל תשלום על פי דיני תשלומי האונס.

מוכת עץ[עריכה]

בהלכה קיימים הבדלים בין אישה "בעולה" לבין אישה שבאופן מולד או עקב תאונה אין לה קרום בתולים ("מוכת עץ"), וקיימות מחלוקות לגבי דיניה השונים. דין אשה שבגרה וקרום הבתולים שלה רפוי ("בוגרת") נידון לגבי ראיות היותה בתולה, שכן ייתכן אצלה שייצא רק מעט דם עם קיום יחסי מין בפעם הראשונה, או שנרתיקה רחב מן הרגיל אצל בתולות צעירות.

עם זאת נקבע בהלכה שילדה עד גיל שלוש שנים שנקרעו בתוליה - "בתוליה חוזרים" על כל המשמעויות ההלכתיות של זה.

רב ושמואל נחלקו במסכת כתובות^[1] אודות קטן שבא על נערה. על פי ההלכה אין ביאתו נחשבת לביאה כלל, ולכן אין היא נחשבת לבעולה, אך לפי רב יש לה דין של "מוכת עץ", לפי רש"י ההסבר הוא שכן בתוליה אינן קיימים יותר, וכיון שכך, היא שווה בדינה למוכת עץ, שבתוליה נקרעו על ידי עץ או נפילה. אך שמואל חלוק עליו, וקובע את ההלכה כי "אין מוכת עץ בבשר", כלומר אין לביאה זו כל חשיבות, ואף לא להתאים את דינה למוכת עץ.

עוד מסופר במסכת זו על משפחות שלבנותיהם לא היה דם נידה ולא דם בתולים, וקראו להם "דור קטוע".

בהלכה נזכרת גם כן "בתולת דמים" שהיא ילדה שעדיין לא קיבלה וסת, זאת להבדיל מ"בתולת בתולים" שהיא הבתולה הרגילה.

פעולות לשמירת הבתולים[עריכה]

במשנה במסכת שבת‏^[2] נפסק שאסור לאשה לצאת לרשות הרבים בשבת כשעל גופה "כבלים", שזהו תכשיט כעין אזיקים - שני צמידי נוי וביניהם שרשרת - שאותו היו נוהגות הבתולות לענוד על רגליהן למניעת אפשרות קריעת הבתולים עקב פסיעה בצעדים רחבים מדי.

ברכה[עריכה]

בחיבורי הגאונים מובאת ברכה שעל הגבר לברך לאחר קריעת הבתולים: "אשר צג אגוז בגן עדן שושנת העמקים בל ימשול זר במעין חתום, על כן אילת אהבים שמרה בטהרה וחוק לא הפרה, ברוך הבוחר בזרעו של אברהם". ברכה זו, לא מצויה במקורות חז"ליים. יש שביקרוה‏^[3] כאשר היא נעשית בהתקהלות על חוסר הצניעות שבה לטענתם‏^[4], ויש שאינם נוהגים בה‏^[5].

ראו גם[עריכה]

• דם בתולים

קישורים חיצוניים[עריכה]

• בתולים, מתוך האנציקלופדיה ההלכתית רפואית בעריכת פרופ' אברהם שטינברג
• טענת מקח טעות בבתולה מהנשואין, מאת אלחנן דרייפוס, באתר דעת

הערות שוליים