ישיבת בית שלום

ישיבת בית שלום היא ישיבה חרדית ליטאית בראשות הגאון רבי אשר אריאלי, היא ממוקמת בשכונת בית ישראל בירושלים, הישיבה נוסדה בזמן אלול ה'תשפ"ג, לאחר מו"מ ממושך, הליך התפצלותה מישיבת מיר הסמוכה אליה נעשתה באופן שקט וסדור, ראש הישיבה הרב אריאלי כיהן במשך שנים רבות כאחד מראשי ישיבת מיר והתפרסם בשל שיעורו היומי הנמסר למאות תלמידים

ישיבת בית שלום[עריכה]

בישיבה ישנם עתה שלוש קבוצות תלמידים, קבוצת ישראלים (ליטאים), קבוצת אירופאים (חסידים) וקבוצת אמריקאים (ליטאים), כאשר כל אחת מהקבוצות מונה כ-90 בחורים. הישיבה נפרדת מישיבת מיר השוכנת בסמיכות גיאוגרפית אליה, ומהווה אוטונמיה בפני עצמה, דבר הבא לידי ביטוי בקבלת תלמידיה, הם נבחנים ונבררים בקפידה ע"י אנשי צוות שנסמכו על ידו, אמנם צרכיה הלוגיסטיים והכלכליים משתייכים עדיין לישיבת מיר, ואף המטבח משותף הוא.

עת פתיחת ישיבתו, 'ישיבת בית שלום', החל למסור שיעור יומי בעברית, במקביל להיוותרות השיעור הקבוע בשפת היידיש על כנו, השיעור נמסר בשעות הערב (20:45 - 21:40) בו משתתפים בני ישיבתו הישראלים שאינם דוברי יידיש, אליהם מתווספים בחורים מכלל עולם הישיבות החפצים להעשיר את השכלתם בסוגיות הנלמדות, בשיעור זה משתתפים כמאה וחמישים תלמידים.

תלמידיו[עריכה]

עקב דמותו ועדינות הליכותיו, התקבצו סביבו תלמידים רבים, חלקם מאלו השומעים שיעוריו בקביעות, וחלקם מאלו שהשתתפו בו בעבר, מלבד רבים אחרים, אשר הלכו שבי אחר כנותו וקומתו הרוחנית, כל אלו רואים בו רבם המובהק, בשל כך הם קוראים לו הֶרֶּבה (הרבי), אלו הנמנים על חוגי החסידים, מוקירים לו עד כדי כך, שנהגו להופיע בחתונות ילדיו כשהם חבושים בשטריימל, כביטוי לקשר האינטימי אותו חשים הם. על אף בקשות חוזרות ונשנות מגדולי ישראל, קבע לו הרב אריאלי למסורת להימנע מעיסוק פומבי בצרכי ציבור, חרף זאת בשנת תשע"ב, בעקבות בקשה אישית מהרב חיים קנייבסקי, חרג מהרגלו ומסר שיחה על הסכנה באינטרנט.

דרך לימודו[עריכה]

קצב הלימוד בשיעוריו מהיר ביחס למקובל בעולם הישיבות, וכולל עשרות דפים בזמן, בקצב ממוצע של כדף לשבוע, בשיעוריו הוא קורא את דברי הגמרא רש"י והתוספות, ברצף אחיד ומבארם אחד לאחד, לאחר כלותו, צולל הוא למעמקי הסוגיות בבהירות ובישרות הסברא, שיטת לימודו דומה מאד לחותנו, הגאון רבי נחום פרצוביץ, לפיה היסודות כולם מצויים המה בתוך דברי הגמ' והראשונים. בשל כך הוא נודע כמתנגד לפילפולי סרק ולחקירות ישיבתיות שאינן עולות בקנה אחד עם האמור בסוגיא.

תלמידיו האמריקאים, מגיעים מישיבות הדגל בארה"ב, כמו ישיבת שער התורה, נר ישראל (בולטימור) ועוד, תלמידיו הישראלים נמנים על טובי בני עליה ממיטב ישיבות העילית, החל מישיבת תושיה (תפרח), ישיבת אור ישראל, ישיבת עטרת שלמה (הרב סורוצקין), ישיבת יד אהרון, ישיבת שערי שמועות, ישיבת בית מתתיהו, ישיבת נתיב הדעת (קפלן), ישיבת נתיבות חכמה (וולפסון), ישיבת נחלת הלויים (חיפה), ועד לישיבת חברון (גבעת מרדכי), ע"פ הוראתו, נע טווח הגילאים בין ועד שלישי לוועד חמישי (19 - 21), על אף הימצאות חריגים הזוכים להתקבל טרם הגיעם לוועד ג', אולם גורמים המקורבים אליו חושפים כי בשנים הקרובות עם הרחבת שערי הישיבה והתבססותה העצמאי, ככל הנראה יוכלו להתקבל אף בני ועד ראשון וועד שני. ואף הם יזכו לקבל מתורתו ומדרכו הייחודית בלימוד הסוגיות, וכן להתבשם מהנהגותיו, ועדינות הליכותיו.

שיעוריו השבועיים[עריכה]

מלבד שיעורו היומי, מוסר הוא חבורה לאברכים, חבורה שבועית זו מתמצתת לרוב חידושיו במשך השבוע, ונמסרת בישיבתו בימי שלישי, בשעות הערב (18:20 - 19:00) ובה משתתפים אף תלמידים מישיבת מיר הסמוכה. עוד מוסר הוא פעמיים בשבוע, שיעור בישיבת תפארת צבי, שיעור ותיק זה נמסר בעברית, ובניגוד לשאר שיעוריו, בשיעור זה עונה הוא לשאלות, במהלך שיעורו ולאחריו.

קישורים חיצוניים[עריכה]

ישראל שפירא, "השיעור%20היומי%20הגדול"%20הפך%20ל"חבורה" שינויים בישיבת מיר: "השיעור היומי הגדול" הפך ל"חבורה", באתר כיכר השבת. משה ויסברג, מהפכה בעולם התורה: הישיבה של ר' אשר אריאלי בתוך ישיבת מיר, באתר בחדרי חרדים, 20 באפריל 2023