רבי אשתורי הפרחי
|
|
רבי אֶשְׁתוֹרִי הפרחי - איש-תורי (= תורה) בן רבי משה הפרחי - (נולד : 1280 (משוער) - נפטר: המועד והמקום לא ידוע) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה. מוצא משפחתו הוא מפלוראנצה (Florenzia) [1] בספרד . הוא חי בפרובאנס שבצרפת. לאחר גירוש יהודי צרפת הוא חזר לספרד ועלה דרך מצרים לארץ ישראל . בשנת 1313 הוא הגיע לירושלים. בתום שנה עבר לגור בבית שאן. ספרו החשוב הוא "כפתור ופרח", המהווה ספר הלכה ואגב כך עוסק בגאוגרפיה של ארץ ישראל. ייחודו בתחום תולדות ארץ חשראל הוא בזיהוי מקומות בארץ לפי אזכורים במקורות יהודיים.
תולדות חייו[עריכה]
לונץ כתב כי הרב אישתורי הפרחי היה "חטר מגזע רבנים וחכמים גדולים אשר העשירו את ספרותנו עושר רב". מחיבורי אביו, הרב ר' משה הפרחי לא נמצאו ספרים שחיבר. אך חיבורי אביו הוזכרו בספרים שחברו בני-דורו, כמו רבי מנחם המאירי. אבי זקנו היה הרב ר'.מאיר מקרקסון ד"א תתק"פ (1220), אשר כתב את ספרו "העזר" שכלל תשובות להשגות זרחיה בן יצחק הלוי גירונדי (הרז"ה) בן המאה ה-12 על רבי יצחק אלפסי -הרי"ף - בן המאה ה-11 ועוד.
שנת לידתו אינה ידועה. בהקדמה לספרו הוא כתב: "מבית ספר הוציאוני. כתנתי הפשיטוני. כלי גולה הלבישוני בעוצם לימודי גרשוני, מבית אבי ומארץ מולדתי ערום יצאתי, שולל הלכתי, נער הייתי, מגוי אל גוי וממלכה את עפ לא ידעתי לשונו נודחתי. מנוחה לא מצאתי, עד כי הביאני חדריו המלך שהשלום שלו". הוא ממשיך כי ליעדו הגיע רק כאשר היה ב"ארץ הצבי, ארצה קדושה". בירושלים דאג לכל מחסורו ר' יוסף ממרסילא .
גרוש היהודים מצרפת, אותו הוא מתאר, היה בשנת ה"א ס"ו (1306). בעקבות הגרוש הוא הגיע לפארפיגנאן (Parfignan) בספרד ומשם לברצלונה. מועד עלייתו ארצה היה כעבור שבע שנים. יש להניח כי הגיע אז לגיל 30 ומכאן מועד לידתו המשוער לעיל.
ראשית לימודיו היו בבית אביו. הוא נשלח ללמוד אצל זקנו ר' נתן מטרונקטילא . רבו העיקרי, שהוא מזכיר בספרו היה ר׳ אליעזר ב״ר יוסף דשינון, אשר נשרף על קדושת השם כיוס שני של ראש השנה ה"א פ"ב . הוא למד גם אצל ר' יעקב בן מכיר אבן תיבון ממונטיפישלייר - ממנו למד גם "חכמת התבונה" וכן למד אצל רבנו אשר בן יחיאל , אשר הגיע מגרמניה.
בספריו הוא מצטט כשבעים ספרים, שחוברו אחרי חתימת התלמוד. הייתה לו ידיעה רבה במדעי הימים ההם, כמו רפואה ובשפה הלטינית. הוא הכיר את כתבי החכמים: אריסטו, אלפרנגי, אבוקראט, בטלמיוס, גאלינוס, אבן סינא - המוזכרים בספריו.
בברצלונה שבספרד חבר ספר על אגדות חז"ל ובאר אותם בהתאם ל"מחקר והמדע המתקבליפ על הדעת". לעיתים הוא קבל אותם כפשוטם ולעיתים הסביר כי נכתבו רק בדרך המליצה או ההפלגה.
בשנת ה"א ע"ג (1313) הפליג לבדו לאלכסנדריה שבמצרים. הוא פגש בקהיר את רבי שמואל הנגיד ואת הרמב"ם. הוצע לו להישאר אך כעבור "ימים אחדים" עלה לירושלים. הוא החל במחקריו ועסק בסוגיות הקשורות להר הבית על מנת לקבוע את התחום בו מותר ליהודים לבוא. הריב בין תומכי הרמ"ם ושולליו בעיר גרמה לו לעזוב את העיר ולעבור לבית שאן.
בבית שאן[עריכה]
בהקדמה לספרו "כפתור ופרח" הוא מתאר למה בחר את בית שאן למגורים :" בפלגת אדמת ישראל בחסד עליון עברתי (סיירתי ברחבי הארץ).עירותיה, מדינותיה וכרכיה רובם דרכתי (בקרתי בכל מקום). הרי בשמים עם נרדים מצאתי בבית שאן למנשה (על משקל האמור בשיר השירים), אשר בו חבר את זה ישיבתי בחרתי (כאן אני אתיישב). יושבת על מים רבים, ארץ חמדה מבורכת, ושבעת שמחות כגן השם תוציא צמחה ולגן עדן פתחה"
הוא מנמק גם מדוע עזב את ירושלים:" למען יהי' רחוק משאון הקריה, ויוכל לעסוק בתורה כחפצו, ויבחר לא את העיר הק ט נ ה (הדגש במקור) ונעימה "בית שאן" למושב לו, אשר בה הי' ישוב קטן מאחינו; למען יוכל לשבת במנוחה ולעסוק בחקירת ארה"ק ולחבר חיבור מיוחד כתוצאות חקירותיו ובה כלה את כל חייו" .
בהיותו בבית שאן, הוא חזר לירושלים, מפעם לפעם , על מנת :"לבכות על שממנותה, לחקור על תכונתה ולהתיעץ עם רבניה וחכמיה בחקרי דת והלכה". הוא הקדיש שבע שנים לעבודתו : שנתיים בגליל וחמש שנים בשאר חלקי הארץ. הוא התמלא סיפוק כאשר הצליח לזהות מקומות אשר מוזכרים במקורות.
הוא עשה מאמץ להוכיח כי השטחים אשר נחשבו להיותם מחוץ לארץ ישראל, לעניין קידוש הארץ, לצרכי מצוות תרומות ומעשרות , נתקדשו שנית עד ל"לעתיד לבוא ...ובערכם, מעלתם וקדושתם אין בינהם הבדל בינם לביו האחרים". וכך ניסה לשכנע כי יש מקום לישוב יהודים גם בבית שאן וברמלה.
על הספר כפתור ופרח[עריכה]
- ערך מורחב - כפתור ופרח
כפתור ופרח הוא חיבורו הלכתי של רבי אישתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ. אגב הדיון ההלכתי, הוא מביא תיאור גאוגרפי של הארץ בזמנו, על תושביה, על גבולותיה - בהקשר לתחומים עליהם חלות המצוות. למימוש מחקרו הוא למד את השפה הערבית ושוטט בארץ ישראל. הוא חיפש שרידים למקומות ולצמחים המוזכרים במקרא. על פי חקירותיו בארץ הוא מצא 180מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא ובתלמוד.
הספר כפתור ופרח הִנו ספר הלכה מובהק העוסק במצוות התלויות בארץ. לשם ברור סוגיה זו, הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של ארץ-ישראל, חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. לפי-כך ספר זה אוצר בתוכו חומר רב על הנעשה בארץ-ישראל באותה תקופה.
בשנת ה"א פ"ב (1322) השלים את כתיבת ספרו "כפתור ופרח". הוא הציגן בפני ר' ברוך בירושלים "למען יוכח אם צדקו כל דבריו". גם הר' מתתיהו מבית שאן בדק את תוכן ספרו. העותק האחרון של כתב היד של ספרו אבד. הוא ליקט מחדש את הפרקים שכתב וזאת הסיבה שלעיתים אין למצוא בהם סדר עיקבי.
עקבות הספר נעלמו מאתים שנה לאחר חיבורו. העתקה אחת הגיע לידי ר' יצחק כהן שולל ממצרים. ממנו נעשו עותקים והופצו במצרים ובארץ ישראל. השימוש הרב בהם היה בגלל המידע שצבר על ההלכות התלויות בארץ ומידות בית המקדש.
רק בשנת ש"ן או ש"ט (בשער הספר אין שנה) נדפס הספר בונציה על-יד מאיר בן יעקב "איש פרענץ".
המהדורה הנוכחית של הספר הודפסה על-ידי אברהם משה לונץ בירושלים פעמיים:
- ספר א' - פרקים א' עד נ"א בשנת 1897 - - 418 עמודים
- ספר ב' - פרקים ט"ז עד נ"ט, בתוספת מבואות, מפתחות והשלמות בשנת 1899 - 487 עמודים. ספר בב הודפס בתמיכת חברת כל ישראל חברים מפאריז ומכון-צונץ (צונץ שטיפטונג) בברלין.
לונץ מגדיר את אשתורי הפרחי בתואר הראשון בחוקרי ארץ הקודש[2]. הוא מקדיש את שני הספרים לכבוד הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. בספר א' הוא מביא רשימה מלאה של המנויים על פרסומיו: "ירושלים" ולוח ארץ ישראל - לא מן הנמנע שאלו סיוע לו במימון הספר . פרק 11 של הספר כולל נושאים בעלי עניין מיוחד בימינו והודפס על-ידי "המכון ללימודי מצוות הארץ".
ספריו הנוספים[עריכה]
בנוסף לספר "כפתור ופרח" הוא חבר שש ספרים נוספים, בינהם שני תרגומים. אלו הם לפי סדר הופעתם:
- ספר רפואה של ארמנגד בליסה (Armengaad Buiatt) - תורגם עוד ברצלונה.
- "ספר הכבוסים" - אף הוא מתחום הרפואה. חובר על-ידי הרופא אליהו בו-יהודה מהשפה הלטינית.
- על דברי אבן סינא.
- "בתי הנפש" - כללי תוכחה ומוסר.
- "שושנת מלך" - על החכמות והמדעים המוזכרים בתלמוד.
- "שער השמים" - ביאור מסכות
ארבעת האחרונים אבדו.
סופו[עריכה]
לונץ מצר שלא ידוע לנו דבר על נסיבות פטירתו, מועדה, מקום קבורתו וצאצאיו. כנראה נפטר אחרי פירסום ספרו. בשנת ה"א צ"ז (1335) ביקר בארץ ר' יצחק חילו, אשר תאר את המקומות המוזכרים בספרו של ר' אישתורי הפרחי, אך הוא לא מזכיר את שמו ואת שם העיר בית שאן. הוא כתב גם כי שנת הקץ תהיה ה"א קל"ח (1378) ולונץ קובע כי "נפש רבינן שבה למקור מחוצבה לפני שנה זו". הוא מעלה את ההשערה כי הוא המשיך בסיורים הארץ ואולי הוא נרצח ורוצחיו "קרעונו לגזרין לבלי יודע עוונם ויבולע להם".
| תקופת חייו של רבי אשתורי הפרחי על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת[עריכה]
- יצחק אלפסי, ממזרח שמש, הוצאת קשרים ירושלים, עמודים 64-68
- חברי בית המדרש להלכה בהתיישבות, כפתור ופרח - פרק י"א: גבולות הארץ, המכון ללימודי מצוות הארץ.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- כפתור ופרח - ספר א' - צילום הספר באתר "Hebrew Books" - כולל מבואות: תולדות חיים ועוד
- כפתור ופרח - ספר ב' - צילום הספר באתר "Hebrew Books"
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ פרושה פרח ומכאן שמו
- ↑ לפי המבוא של לונץ קדמו לו: רבי בנימין מטודלה - אשר "עשה שם כולם בספר מסעותיו, רי פתחיה מרגנשבורג, הרב ר' שמואל ב״ר שמשין והרב ר' יעקב שליח ישיבת פריז. אולם, לונץ מוסיף, כי "את ארבעה מטיבי לכת האלו לא נוכל לכנות בשם 'חוקרי ארץ הקודש', כי המה בבואם לארץ הקודש הלכו רק בדרך הסלולה, דרך השיירות, ולא נטו אף שעל אחד הצִדה למען דעת את תכונת המקום היותר נודע בקורותינו ודברי ימינו, ולכן נשמע מכלם כמעט שפה אחת ודברים אחדים".