תבנית:הידעת?/ח' אייר ה'תש"ע

ברכה על הקמת המדינה[עריכה]

הרב יהודה ליב הכהן מימון מביא בשם הראי"ה קוק זצ"ל שאין מברכין ברכת המצות על מצות ישיבת ארץ ישראל מפני שלפי דברי הרמב"ן מצות הישיבה בארץ ישראל היא רק מעין התחלה למצוה, והמשך המצוה ותכליתה הם "לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתעלה לאבותינו: לאברהם, ליצחק וליעקב ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". וזוהי התכלית היסודית של מצות ישיבת ארץ ישראל, לגאול אדמתה מידי זרים ונכרים ולכבוש אותה; וגם להחיותה ולהפרותה, להושיב נשמותיה ולבנות חרבותיה. וזה תלוי גם בגורמים חיצוניים, ואין מברכין על מצוה שאינה תלויה כולה ביד העושה (שו"ת הרשב"א א יח). ומשום זה לא תקנו ברכה על מצות יישוב ארץ ישראל, כיון שהישיבה בעצמה נחשבת רק כהתחלה לתכלית הנרצה שאיננה תלויה כולה בידינו.

וכתב הרב מרדכי פוגלמן (שו"ת בית מרדכי ח"א סי' כח) שלפי טעם זה, "הרי בימינו אנו, נשתנו הדברים תכלית שנוי. בעזרת הבוחר בציון ושומר הבטחתו לעמו ישראל זכינו, אחרי קרוב לאלף ותשע מאות שנות גלויות ושיעבוד והשמדות, למדינת ישראל מאושרת ומוכרת על ידי כמעט כל אומות העולם. שערי המולדת העתיקה - חדשה נפתחו לעליית בנים ובנות מכל תפוצות הגולה. העלייה למדינת ישראל אינה תלויה עוד בידי גורמים חיצוניים, כי אם כולה בידי עם ישראל וממשלת מדינת ישראל. עם ישראל נעשה עכשיו שווה במעמדו, בערכו ובמשקלו המדיני והבינלאומי לכל העמים העצמאיים, ומדינת ישראל שווה במעמדה לכל המדינות העצמאיות של כל העמים. מדינת ישראל קיימת בעזרת שומר ישראל למעלה מעשרים ואחת שנה.

וע"י הנצחון של מלחמת ששת הימים חזרה ארץ ישראל במילואה למעמדה הממלכתי והמדיני שבימי יהושע ודוד ושלמה ובימי מלכות החשמונאים, ובמדה מסויימת עוד יותר מזה.

לפי זה מהיום ואילך קיום מצות ישיבת ארץ ישראל תלוי כולו בידינו אנו. מסוג המצות שביצוען תלוי בנו וברצוננו. ועל מצות מסוג זה עלינו לברך ברכת המצות...".