2,221
עריכות
דבר שיש לו מתירין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←כשההיתר בא על ידי הוצאת ממון
| שורה 50: | שורה 50: | ||
==כשההיתר בא על ידי הוצאת ממון== | ==כשההיתר בא על ידי הוצאת ממון== | ||
מבואר בתוס' <ref>בבא מציעא דף נג עמוד א ד"ה ליהדר ובעבודה זרה דף עג ע"ב ד"ה טבל </ref>דברי ר"ת שדבר שיכול להתירו על ידי טורח והוצאה, אינו נחשב לדבר שיש לו מתירין. | מבואר בתוס'<ref>בבא מציעא דף נג עמוד א ד"ה ליהדר ובעבודה זרה דף עג ע"ב ד"ה טבל </ref> דברי ר"ת שדבר שיכול להתירו על ידי טורח והוצאה, אינו נחשב לדבר שיש לו מתירין. | ||
מתוך עיקרון זה פסק בשו"ע [[יורה דעה סימן קב]] סעיף ג, שכלי שנבלע בו בליעת איסור, ונתערב בכלים אחרים, אף על פי שאפשר להתירו על ידי הגעלת כל הכלים, אין זה נחשב לדבר שיש לו מתירין, והכלי בטל ברוב. הרמ"א שם מבאר שזה משום שיש הוצאות בהגעלת כל הכלים. | |||
מתוך עיקרון זה פסק בשו"ע [[יורה דעה סימן קב]] סעיף ג, שכלי שנבלע בו בליעת איסור, ונתערב בכלים אחרים, אף על פי שאפשר להתירו על ידי הגעלת כל הכלים, אין זה נחשב לדבר שיש לו מתירין, והכלי בטל ברוב. הרמ"א שם מבאר שזה משום שיש הוצאות<ref>הש"ך קב, סק"ח, מוכיח ממעשר שני שאם ההיתר בא על ידי הוצאה מועטת עדיין הדבר נחשב כדבר שיש לו מתירין</ref> בהגעלת כל הכלים<ref>הש"ך קב, סק"ח, מביא דברי מהרש"ל שאומר שאין צריך לטעם זה שיש הוצאה וטורח, שהרי ההיתר בא על ידי מעשה ולא על ידי זמן לבד, ולא נחשב דבר שיש לו מתירין. הש"ך תוהה על דברי מהרש"ל שהרי רואים בכמה מקומות שגם היתר שצריך פעולה כדי לגרום אותו, עדיין נחשב דבר שיש לו מתירין, כגון דבר שנאסר על ידי נדר, שנקרא דבר שיש לו מתירין כיון שאפשר להתיר את הנדר.</ref>. | |||
אמנם, מבואר בש"ך שיש להמתין עד לאחר [[מעת לעת]] כדי שהכלי יהיה [[נותן טעם לפגם]] שאז אין איסורו מדאורייתא, שלגבי איסורא דאורייתא שניתר מאליו, הוי דבר שיש לו מתירין. | |||
==בדבר ששימושו רב פעמי== | ==בדבר ששימושו רב פעמי== | ||
כתב בפתחי תשובה [[יורה דעה סימן קב]] ס"ק ו שדבר שיש לו מתירין שייך במאכל, שיכול לאכלו היום או מחר, וכיון שיכול לאכלו מחר בהיתר, אין לבוא לידי ביטול לאכלו היום. אבל, כלי ששימושו רב פעמי, הרי יכול להשתמש בו היום וגם מחר, ולגבי השימוש שרוצה להשתמש היום, אין לו מתירין, וזה שיכול להשתמש מחר אינו תחליף לשימוש היום, ולכן אינו נחשב לדבר שיש לו מתירין<ref>ז"ל הפתחי תשובה: "ובאמת לענ"ד בלא"ה לא הוי כאן דשיל"מ לפמ"ש לקמן סימן קפ"ז ס"ה בצ"צ שם בשם הגאון בעל צל"ח ונו"ב דהא דדבר שיש לו מתירין לא בטיל היינו לענין אכילה דממ"נ מה שיאכל היום לא יאכל למחר א"כ אכילה זו שרוצה לאכול היום באיסור יאכל למחר בהיתר אבל לענין טלטול לאיזה צורך לא שייך דשיל"מ שהרי יכול לטלטלו היום וגם למחר ע"ש א"כ ה"ה גם בזה לא הוי דשיל"מ דהא יכול להשתמש בכלי זו היום וגם למחר וא"כ השימוש שרוצה להשתמש היום בכלי זו אין לה מתירין".</ref> | כתב בפתחי תשובה [[יורה דעה סימן קב]] ס"ק ו שדבר שיש לו מתירין שייך במאכל, שיכול לאכלו היום או מחר, וכיון שיכול לאכלו מחר בהיתר, אין לבוא לידי ביטול לאכלו היום. אבל, כלי ששימושו רב פעמי, הרי יכול להשתמש בו היום וגם מחר, ולגבי השימוש שרוצה להשתמש היום, אין לו מתירין, וזה שיכול להשתמש מחר אינו תחליף לשימוש היום, ולכן אינו נחשב לדבר שיש לו מתירין<ref>ז"ל הפתחי תשובה: "ובאמת לענ"ד בלא"ה לא הוי כאן דשיל"מ לפמ"ש לקמן סימן קפ"ז ס"ה בצ"צ שם בשם הגאון בעל צל"ח ונו"ב דהא דדבר שיש לו מתירין לא בטיל היינו לענין אכילה דממ"נ מה שיאכל היום לא יאכל למחר א"כ אכילה זו שרוצה לאכול היום באיסור יאכל למחר בהיתר אבל לענין טלטול לאיזה צורך לא שייך דשיל"מ שהרי יכול לטלטלו היום וגם למחר ע"ש א"כ ה"ה גם בזה לא הוי דשיל"מ דהא יכול להשתמש בכלי זו היום וגם למחר וא"כ השימוש שרוצה להשתמש היום בכלי זו אין לה מתירין".</ref> | ||