17,711
עריכות
שור מועד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בעל חיים שהזיק שלוש פעמים באחד מנזקי [[קרן]] ובכל פעם הוזהרו בעליו בפני בית הדין שישמרו עליו. | [[שור מועד]] הינו בעל חיים שהזיק שלוש פעמים באחד מנזקי [[קרן]] ובכל פעם הוזהרו בעליו בפני בית הדין שישמרו עליו. בעל חיים שהתרגל להזיק באחד מנזקי קרן, הוא נעשה מועד רק לאותה פעולה. לדוגמא: בהמה שנשכה שלוש פעמים, היא נעשית מועדת לנשיכה. ליתר התולדות של קרן וכן לאב עצמו {{מקור|נגיחה|כן}} היא עדיין נחשבת תמה. | ||
לדוגמא: שור שנגח שלוש פעמים בשלושה ימים ולאחר כל נגיחה הוזהרו בעליו בפני בית הדין שישמרוהו, הרי זה נעשה שור מועד, ומכאן ואילך בעליו חייבים לשלם נזק שלם. | |||
שור שנגח שלוש פעמים ביום אחד, למרות שהוזהרו בעליו לאחר כל נגיחה שישמרוהו - אינו נעשה שור מועד. | לדוגמא: שור שנגח שלוש פעמים בשלושה ימים ולאחר כל נגיחה הוזהרו בעליו בפני בית הדין שישמרוהו, הרי זה נעשה שור מועד, ומכאן ואילך בעליו חייבים לשלם נזק שלם. שור שנגח שלוש פעמים ביום אחד, למרות שהוזהרו בעליו לאחר כל נגיחה שישמרוהו - אינו נעשה שור מועד. בעליו של שור מועד חייבים בתשלומי כל הנזק. אם הבעלים משלמים את דמי הנזק בקרקע, עליהם לשלם מהיפה שבנכסיהם, שנאמר {{מקור|שמות כב, ד|כן}}: "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם". | ||
==סימן או סיבה?== | |||
== | |||
ב[[משנה]] משנתנו נחלקו התנאים בתהליך הפיכתו של שור תם למועד. לדעת [[רבי יהודה]] שור נעשה מועד רק אם נגח שלושה ימים יום אחר יום ואילו לדעת [[רבי מאיר]] אפילו אם נגח ג' פעמים ביום אחד, משום שהדברים קל וחומר "ריחק נגיחותיו חייב – קירב נגיחותיו לא כל שכן?!". | ב[[משנה]] משנתנו נחלקו התנאים בתהליך הפיכתו של שור תם למועד. לדעת [[רבי יהודה]] שור נעשה מועד רק אם נגח שלושה ימים יום אחר יום ואילו לדעת [[רבי מאיר]] אפילו אם נגח ג' פעמים ביום אחד, משום שהדברים קל וחומר "ריחק נגיחותיו חייב – קירב נגיחותיו לא כל שכן?!". | ||
| שורה 18: | שורה 16: | ||
[[הראי"ה קוק]] (דעת כהן סי' ח ס"ק א) מיישב בדעת המהר"ם שרבי מאיר ורבי יהודה נחלקו בחקירת האחרונים הנ"ל, שלדעת רבי מאיר מהות החזקה היא הרגל ויצירת טבע ולכן סבר שכל שכן בקירב נגיחותיו, כי בקירוב מתרגל יותר, ואילו רבי יהודה סבר שמהות החזקה היא גילוי טבעו ולכן סבר שאדרבה ריחוק הנגיחות עדיף משום שבקירוב יש לתלות שמא גרמה לכך סיבה אחרת כגון שאחזו שיגעון. נמצא שבמקום שהדבר תלוי בהרגל יודה רבי יהודה שקירוב עדיף, ולכן יכול המהר"ם ללמוד את דינו מדברי רבי מאיר. | [[הראי"ה קוק]] (דעת כהן סי' ח ס"ק א) מיישב בדעת המהר"ם שרבי מאיר ורבי יהודה נחלקו בחקירת האחרונים הנ"ל, שלדעת רבי מאיר מהות החזקה היא הרגל ויצירת טבע ולכן סבר שכל שכן בקירב נגיחותיו, כי בקירוב מתרגל יותר, ואילו רבי יהודה סבר שמהות החזקה היא גילוי טבעו ולכן סבר שאדרבה ריחוק הנגיחות עדיף משום שבקירוב יש לתלות שמא גרמה לכך סיבה אחרת כגון שאחזו שיגעון. נמצא שבמקום שהדבר תלוי בהרגל יודה רבי יהודה שקירוב עדיף, ולכן יכול המהר"ם ללמוד את דינו מדברי רבי מאיר. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||