שור מועד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←סימן או סיבה?: הוספתי מילה חסרה
אין תקציר עריכה |
(←סימן או סיבה?: הוספתי מילה חסרה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ב[[משנה]] משנתנו נחלקו התנאים בתהליך הפיכתו של שור תם למועד. לדעת [[רבי יהודה]] שור נעשה מועד רק אם נגח שלושה ימים יום אחר יום ואילו לדעת [[רבי מאיר]] אפילו אם נגח ג' פעמים ביום אחד, משום שהדברים קל וחומר "ריחק נגיחותיו חייב – קירב נגיחותיו לא כל שכן?!". | ב[[משנה]] משנתנו נחלקו התנאים בתהליך הפיכתו של שור תם למועד. לדעת [[רבי יהודה]] שור נעשה מועד רק אם נגח שלושה ימים יום אחר יום ואילו לדעת [[רבי מאיר]] אפילו אם נגח ג' פעמים ביום אחד, משום שהדברים קל וחומר "ריחק נגיחותיו חייב – קירב נגיחותיו לא כל שכן?!". | ||
ה[[אחרונים]] חקרו במהות חזקה זו, האם העובדה שנגח ג' פעמים מגלה שטבעו להיות נגחן או ששלוש הנגיחות הן אלו שהרגילוהו ליגח וכעת רכש ויצר לעצמו טבע ליגח. יש שהסיבה ששור הופך למועד לאחר ג' נגיחות היא משום שנגיחות אלו הפכו אותו מעתה לשור מועד ואילו יש כתבו שלאחר שנגח מתברר לנו למפרע שהיה תמיד נגחן בטבעו. ה[[קהילות יעקב]] ו[[רבי שמעון שקופ]] אף אמרו שנחלקו בחקירה זו כבר הראשונים. | ה[[אחרונים]] חקרו במהות חזקה זו, האם העובדה שנגח ג' פעמים מגלה שטבעו להיות נגחן או ששלוש הנגיחות הן אלו שהרגילוהו ליגח וכעת רכש ויצר לעצמו טבע ליגח. יש שכתבו שהסיבה ששור הופך למועד לאחר ג' נגיחות היא משום שנגיחות אלו הפכו אותו מעתה לשור מועד ואילו יש כתבו שלאחר שנגח מתברר לנו למפרע שהיה תמיד נגחן בטבעו. ה[[קהילות יעקב]] ו[[רבי שמעון שקופ]] אף אמרו שנחלקו בחקירה זו כבר הראשונים. | ||
ב[[ירושלמי]] מובא שמי שהסתפק האם הזכיר [[גבורות גשמים]] או לא, אינו צריך לחזור במידה וכבר עברו שלושים יום מעת שהתחילו להזכיר גשמים. כלומר, שעד שלושים יום האדם עוד עשוי להתבלבל ולומר את הנוסח של העונה החולפת (מוריד הטל) אך לאחר שלושים יום חזקה שהאדם כבר התרגל ואם הסתפק אם אמר- אינו חוזר. ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] אמר שעיקר ההרגל נובע מכך שהאדם אמר תשעים פעמים את הנוסח החדש במהלך שלושים הימים. כהמשך לשיטתו, הוא אף נהג לומר ב[[שמיני עצרת]], בו מתחילים לומר גבורות גשמים, תשעים פעמים ברצף משיב הרוח ומוריד הגשם בשביל שלא יצטרך לחזור במידה ויסתפק בימים שלאחריו. מנגד, [[רבנו פרץ]] כתב שעיקר ההרגל הוא באמירת הברכה במשך שלושים יום ברציפות, ואין תועלת באמירת תשעים פעמים ביום אחד כמנהגו של המהר"ם. המהר"ם הוכיח את שיטתו מדיני שור המועד ומשיטת [[רבי מאיר]] כי כשם שאם השור נגח שלוש פעמים בימים שונים הוא נהיה מועד, כך [[קל וחומר]] שאם נגח שלוש פעמים באותו היום יהיה מועד. אמנם, רבנו פרץ חלק וכתב שאין הנדון נודה לראיה הואיל ולגבי התפילה הדבר תלוי בהרגל לשונו, ובכך לא אומרים שכל שכן שמתרגל בקירוב. | ב[[ירושלמי]] מובא שמי שהסתפק האם הזכיר [[גבורות גשמים]] או לא, אינו צריך לחזור במידה וכבר עברו שלושים יום מעת שהתחילו להזכיר גשמים. כלומר, שעד שלושים יום האדם עוד עשוי להתבלבל ולומר את הנוסח של העונה החולפת (מוריד הטל) אך לאחר שלושים יום חזקה שהאדם כבר התרגל ואם הסתפק אם אמר- אינו חוזר. ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] אמר שעיקר ההרגל נובע מכך שהאדם אמר תשעים פעמים את הנוסח החדש במהלך שלושים הימים. כהמשך לשיטתו, הוא אף נהג לומר ב[[שמיני עצרת]], בו מתחילים לומר גבורות גשמים, תשעים פעמים ברצף משיב הרוח ומוריד הגשם בשביל שלא יצטרך לחזור במידה ויסתפק בימים שלאחריו. מנגד, [[רבנו פרץ]] כתב שעיקר ההרגל הוא באמירת הברכה במשך שלושים יום ברציפות, ואין תועלת באמירת תשעים פעמים ביום אחד כמנהגו של המהר"ם. המהר"ם הוכיח את שיטתו מדיני שור המועד ומשיטת [[רבי מאיר]] כי כשם שאם השור נגח שלוש פעמים בימים שונים הוא נהיה מועד, כך [[קל וחומר]] שאם נגח שלוש פעמים באותו היום יהיה מועד. אמנם, רבנו פרץ חלק וכתב שאין הנדון נודה לראיה הואיל ולגבי התפילה הדבר תלוי בהרגל לשונו, ובכך לא אומרים שכל שכן שמתרגל בקירוב. | ||